5 שנות מאסר על סיוע להריגה

תמצית העובדות והכרעת הדין בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ וג' גונטובניק) הרשיע ביום 19.6.2017 את המערער על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעבירה של סיוע להריגה לפי סעיפים 298 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ובעבירת קשירת קשר לבצוע פשע (פגיעה באדם) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

נוכח כל האמור, הושתו על המערער 9 שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות פיזית מסוג פשע (לרבות ניסיון לעבור אותה) למשך שלוש שנים מיום שיחרורו; 8 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה לפי סעיפים 499–500 לחוק או עבירת אלימות פיזית מסוג עוון נגד הגוף (לרבות ניסיון לעבור אותן) למשך שלוש שנים מיום שיחרורו.

...

בשל כל אלה לא מצאנו כי עונשו של המערער חמור מדי בהתחשב בעונש של יריב, גם אם נניח כי זה האחרון נוטה לקולה, ודאי בשקלול של יתר שיקולי הענישה שצריכים לעניין.

לא מצאנו עילה להתערב באיזון שערך.

סוף דבר: הערעור נדחה.

בגין עבירות אלו נגזרו עליו 11 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שיחרורו עבירה מסוג פשע, קנס כספי על סך 7,500 ₪ או 5 חודשי מאסר תחתיו וחיוב לשלם למשפחת המנוח פיצוי על סך 200,000 ₪.

המערער בע"פ 9424/12 (להלן: מערער 2) הורשע בעבירות של סיוע להריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות (בצוותא) לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

...

אי התנגדותם לאפשרות כי יוטלו עונשים בהפרשים העולים או נופלים מההפרש האמור, כמוה כהצהרה של המערערים ובאי כוחם כי אפשרות זו מקובלת עליהם, וכי הרף העליון בטווח הענישה מצוי במתחם הסבירות.

בכך מתחזקת המסקנה לפיה בית המשפט פעל במסגרת שיקול הדעת שניתן לו כאשר כאמור לא סטה מטווח הענישה המוסכם בגוזרו את עונשם של המערערים.

אף דין טענה זו להידחות.

לדעתם, העבירות האחרות, אותן ביצע הנאשם 2 נבלעות בעבירה זו ולפיכך, מציעים הסנגורים לקבוע מיתחם עונש הולם הנע בין 3 לבין 5 שנות מאסר.

כך הופנינו אל פרשת אבו – שנדי הנ"ל, שבמסגרתה הוטלו עונשים שנעו בין מספר חודשי מאסר ועד 14.5 שנות מאסר על עבירות שונות כגון סיוע לעבירות בנשק, הריגה וחבלה בכוונה מחמירה.

...

בהתחשב במכלול ובפרט בגילו הצעיר של הנאשם 1 מצאנו לנכון להטיל עליו עונשים כדלקמן : 18 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.

לנוכח העובדה שהעבירה נעברה תוך שימוש בקטנוע ( t-max מ.ר. 49-999-13) השייך לנאשם סברנו שראוי, כאקט עונשי כמו גם הרתעתי להורות על חילוטו לטובת המדינה וכך אנו מורים.

בשים לב למכלול מצאנו לנכון להטיל על הנאשם עונשים כדלקמן: 9 שנות מאסר לריצוי בפועל.

האם הורשעה אף היא בהריגה ואילו האח הורשע בסיוע להריגה בנגוד לסעיפים 298 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, וכל זאת במסגרת הסדר הטיעון.

על המערער נגזרו בגין עבירת ההריגה 8 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

על האם נגזר עונש של 5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, ואילו על האח נגזרו 3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

...

לא מצאנו מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער.

הערעור נדחה.

הנאשם הורשע ביום 5.11.06, במסגרת ת"פ 157/03, על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן במהלך שמיעת הראיות ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: חטיפה לשם חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (4 עבירות); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק; שימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק (4 עבירות); שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335(א)(1)(2) ו-25 לחוק; הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק; שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק (2 עבירות); השמדת ראיה, עבירה לפי סעיף 242 לחוק; הדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245(א) לחוק; הטרדת עד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 249 ו-249א'(5) לחוק.

לסיום, הפנה ב"כ המאשימה לעניינו של באסם, שנדון ביום 22.9.05 לעונש של 4.5 שנות מאסר ומאסר על תנאי, וביקש לאבחן בינו לבין עניינו של הנאשם, החמור שבעתיים.

לדבריו, באסם היה שותף למעשי ההיתעללות ולעבירות של שבוש מהלכי משפט ובידוי ראיות, ובאשר לעבירת ההריגה חלקו היה גדול יותר, על אף שהורשע בעבירה של סיוע להריגה ולא בעבירה המושלמת, כפי שהורשע הנאשם.

...

לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי הנאשם הורשע גם בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה, הדחה בחקירה והטרדת עד בנסיבות מחמירות.

על יסוד כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי למכלול שיקולי הענישה לקולא ולחומרה בנסיבות הענין, אני גוזרת לנאשם את העונשים הבאים: (א) מאסר בפועל למשך שש שנים וחצי בנכוי תקופת מעצרו מיום 18.4.03 עד 26.1.04.

אורית אפעל-גבאי, שופטת החלטה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי ניתן לעכב את ביצוע העונש כך שעל הנאשם יהיה להתייצב בבית המעצר קישון בחיפה ביום 22.6.08 עד השעה 11:00.