13 חודשי מאסר לאב שהכה את ילדיו

אני סבור כי עונש המינימום שקבע המחוקק הוא אינדיקאציה לחומרה שמיוחסת לעבירה ולמידת הפגיעה בערכים המוגנים מביצועה, ולכן נכון שתהיה לו השפעה גם על מיתחם העונש ההולם, אך כמובן בכפוף לסייג הטעמים המיוחדים שקבע המחוקק בסעיף 355 לחוק העונשין, ותוך תשומת לב בכל מקרה לשאלת חלקם של המאסר בפועל והמאסר על תנאי בענישה הכוללת (ראו גם: ע"פ 337/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (9.9.2013); להתייחסות דומה אף כי לא מפורשת, ראו: ע"פ 2963/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 27 (10.2.2014)).

ברע"פ 1952/13 שרמן נ' מדינת ישראל (24.3.2013) נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחמיר את עונשו של מי שהיכה את אישתו ואת ילדיו לתשעה חודשי מאסר בפועל.

דומה גם כי אין לתת משקל משמעותי לרצונם של הילדים הפגועים בשובו של האב המכה והמתעלל לחיק המשפחה, אלא לשים בראש מעיינינו את ההגנה עליהם (לפסיקה ואסמכתאות ברוח דומה בעבירות אלימות במשפחה ראו: ע"פ 6238/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.6.2014)); עוד הוא ביקש שיינתן משקל משמעותי יותר מזה שניתן לשיתוף הפעולה שלו, ולכך שהוא זה שחשף את המעשים, וטען כי לנוכח העדר שתוף הפעולה של הקורבנות, המעשים לא היו מתגלים כלל (לפי סעיף 40יא(6) לחוק העונשין).

...

מתחם העונש ההולם – נוכח האמור לעיל, וכיוון שמדובר בארבעה מעשי סדום בנסיבות אינוס וכן בעבירת תקיפה, מצאנו לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין שבע וחצי שנות מאסר בפועל לבין 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלוננת לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

משכך לא מצאתי פגם בעצם החלטתו של בית המשפט המחוזי להשית עונש כולל על המערער, אך אני סבור כי החלטה זו, כמו גם ההחלטה בדבר גובהו של העונש לא נומקו, ובכך נפל פגם.

סוף דבר אציע לחבריי לדחות את הערעור על חומרת העונש (ע"פ 1605/13) ולקבל את הערעור על קולת העונש (ע"פ 1613/13), כאמור לעיל בסעיף 46 לעיל.

בין השנים 2008-2009 היכה הנאשם את ילדיו הקטינים בפניהם ובישבנם וגרם להם למכאוב ובין היתר גם כדלקמן: בעת שילדתו ר.ד. ילידת 21/9/01 ישנה במיטתה, שפך עליה הנאשם מים וזאת מאחר שסבר כי מדובר בילד אחר שלו – ר.א. יליד 25/3/00, בו רצה לפגוע.

ב"כ הנאשם אינו מקל ראש במעשיו של הנאשם אך לעניות דעתו מדובר במספר ארועי אלימות בודדים ולא ברצף על פני תקופה ארוכה וכי אלה מעשים המצויים ברף הנמוך, וכי ארועי אלימות ספציפיים אלה הם של אב שנקט באלימות על רקע היתנהגות בלתי ראויה ובלתי תקינה של ילדיו.

ב"כ הנאשם סבור כי מיתחם העונש ההולם בעבירות מסוג אלו נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי עבודות שירות וכי במקרה דנן לאור חלוף הזמן, ולאור העובדה כי לא נגרם לילדיו נזק ארוך טווח עתר ב"כ הנאשם להשית עליו ענישה צופה פני עתיד בצירוף צו מבחן כפי שהומלץ ע"י שירות המבחן.

...

אני גוזרת על הנאשם חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות באופן ובמתכונת שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 12/2/13.

אני גוזרת על הנאשם שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע.

בשלושה אירועים נוספים היכה את ילדיו.

בית המשפט קבע מיתחם ענישה 18-8 חודשים, וגזר את עונשו של הנאשם, בן 40, אב לילה בת 19, בעל עבר פלילי ומאובחן כסובל מבעיית היתמכרות לסמים, ל- 11 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

בית המשפט גזר על הנאשם שהודה וחסך את עדות המתלוננת, הביע חרטה, 13 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

...

בגין המעשים בכתב האישום המצורף אני גוזרת על הנאשם 5 חודשי מאסר.

בגין המעשים בכתב האישום המצורף השני אני גוזרת על הנאשם 18 חודשי מאסר.

אני מורה על הפעלת מאסרים מותנים כדלקמן: מת.פ 54802-01-18 מיום 16.4.2019 בן חודש ימים; ומת.פ 29700-10-18 מיום 4.3.2019 בן חודשיים ימים ובן 3 חודשים בחופף זה לזה.

בהמשך, הגיע למקום הנאשם 4, שדחף את המתלונן 2 הפיל אותו על הכביש ובעט בו. והנאשמים 1 ו-2 המשיכו להכות את המתלונן 2 באמצעות הקרשים בפלג גופו העליון ובראשו.

רווק ואב לילד צעיר המתגורר באריתריאה.

וטען שביחס לארוע הראשון, מיתחם העונש נע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר בפועל, וביחס לארוע השני בין 7 ל- 13 חודשי מאסר בפועל.

...

בע"פ 2037-13 סאלח מחאג'נה נ' מדינת ישראל (26.6.13), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין.

בסופו של דבר, שירות המבחן העריך, בין היתר על רקע חומרת האירוע והתנהגותו התוקפנית הקיצונית של הנאשם במהלכו, שקיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות דומה בעתיד, במיוחד כאשר הנאשם תחת השפעת אלכוהול.

נוכח כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב"כ המאשימה התייחסה לעולה מתסקירי שירות המבחן בנוגע לעברו הפלילי של הנאשם; ביצוע עבירת הנשק אף שתיק הסמים היתנהל נגדו; על לקיחת אחריותו החלקית; על הסיכון להישנות עבירות, לצד העובדה שהודה במיוחס לו וחסך בזמן שפוטי, וביקשה להשית עליו 13 חודשי מאסר בפועל, בגין תיק הנשק, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם עוה"ד חי אוזן ועוה"ד עודאי בוקאי, התייחסו לנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, ועל היותו צעיר ואב לשלושה ילדים ובהם תנוק הסובל מבעיות בריאותיות.

  ] "החזקתו של נשק בלתי חוקי הוא היום בגדר "מכת מדינה" ומהוה את אחד הגורמים העקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות.

...

לאחר שבחנתי את הפסיקה הנוהגת, לרבות את כל הפסיקה שהגישו הצדדים, נתתי דגש לענישה הרלוונטית לענייננו, לפני תיקון 140 לחוק העונשין, בשים לב שהנאשם הורשע בכך שסייע לאחר להחזיק אקדח שהכיל מחסנית עם כדורים, והשליכו כשהשוטרים היו במתחם, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

ואולם, בסופו של דבר התקבל תסקיר שלילי משום שהנאשם התייצב לפגישות טיפוליות באופן חלקי.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל בגין תיק הנשק למשך 10 חודשים, ומאסר בפועל בגין תיק הסמים למשך 3 חודשים, שירוצו במצטבר זה לזה.