מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תשתית ראייתית להרשעה בעבירות אלמ"ב

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

למשיב 5 עשר הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, אלמ"ב, סמים.
(ראה לעניין זה בש"פ 1572/05) על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה בסוגיה הרלוואנטית למחלוקת שנפלה בין הצדדים, ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומרי החקירה שהונחו בפניי, לרבות צפייה בסירטון מצלמות האבטחה בדירה הרלוואנטית, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיבים בעבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, וכן ראיות לכאורה לחובת המשיבים 1, 4 ו-5 בעבירות נשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144 (ב) רישא וסיפא לחוק, כנדרש על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
...
לאור כל האמור לעיל, סבורה המבקשת כי שום חלופה לא תסכון ועל כן, עתרה להורות על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, יוצא אפוא שהמחלוקת בין הצדדים הינה במישור המשפטי בנוגע לקבילות הראיות שהונחו בשלב המעצר.
אף נקבע כי פגמים חמורים ומהותיים בהליך החקירה עלולים לשמוט את הקרקע תחת המשך מעצרו של הנאשם, וכי פגמים חמורים פחות עשויים להוביל למסקנה בדבר חולשה מסוימת בתשתית הראייתית הלכאורית.
(ראה לעניין זה בש"פ 1572/05) על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה בסוגיה הרלוונטית למחלוקת שנפלה בין הצדדים, ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומרי החקירה שהונחו בפניי, לרבות צפייה בסרטון מצלמות האבטחה בדירה הרלוונטית, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיבים בעבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, וכן ראיות לכאורה לחובת המשיבים 1, 4 ו-5 בעבירות נשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144 (ב) רישא וסיפא לחוק, כנדרש על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בכל הקשור לטענת המשיב כי אין מדובר ב"נשק" כהגדרתו בחוק העונשין, הרי לצורך שלב זה של הדיון נסתם הגולל על טענה זו, לאור קביעת בית המשפט כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. עם זאת, יש מקום להיתחשב בסוג הנשק, שאינו נימנה על ארסנל הנשק החדיש, אלא מדובר לפי חוות הדעת של רפ"ק סיסו, קצין מעבדת נשק, באקדח תופי אשר יוצר בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20, דהיינו לפני למעלה מ-100 שנים, ואין באוסף האירועים הפתוחים שבמעבדה מוצגים המתאימים לקליבר אקדח זה. סוג הנשק ושנת ייצורו, מהוים, איפוא, נסיבה מקילה לזכותו של המשיב.
עם זאת, רובן המכריע של העבירות התבצע בגיל צעיר, החל משנת 1974 (המשיב יליד 1958) ועד 1984, ומאז נעברו עבירות ב-1988, 1999, 2002 (עבירות האלמ"ב) והעבירות האחרונות (הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור) נעברו על ידי המשיב ב-2006 והוא הורשע בהן בשנת 2009.
...
לאחר ששקלתי את האמור לעיל, לרבות נסיבותיו האישיות של המשיב, אני סבור כי יש מקום, בעיקר לנוכח סוג הנשק כפי שנזכר לעיל, אף ללא התייחסות לטענות ב"כ המשיב כי אין מדובר ב"נשק", המלצתו של שירות המבחן לחלופת מעצר (אשר בדרך כלל מתקבלת על ידי בית המשפט), דעתו החיובית של שירות המבחן על המפקחים, וגילו של המשיב, כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, אך על חלופה זו להיות מהודקת, וכן נדרשות ערבויות גבוהות.
אשר על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחיו אורי בוסקילה ת.ז. 22204390 ברחוב הפרחים 6 רשפון, בפיקוח האח ויהושע קדוש ת.ז. 52169448 באופן שבכל זמן נתון ישהה עם המשיב לפחות אחד המפקחים הנ"ל, ועליהם להודיע מיידית למשטרה על כל הפרה של תנאי השחרור.

בהליך ה"ט (ה"ט) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הקשר בין תשתית ראייתית בבקשת מעצר לבין סיכוי להרשעה: אם אותה מערכת עובדות מספיקה לבקשת מעצר עד לתום ההליכים ולתשתית ראייתית שלאחר העברתה בכור ההיתוך של החקירה הנגדית עשויה להקים הרשעה בפלילים (ראו 1995 )), קל וחומר שמערכת 32 ) 133 ( בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ( עובדותזו אמורה להספיק למתן צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה.
" לאור כל אלה, מקום שמתנהל הליך פלילי ובקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד נאשם בעבירות אלמ"ב (תוך שנקבע בהליך מעצר כי ישנן ראיות לכאורה) ומוגשת כנגד אותו נאשם בקשת צו הגנה וכאשר ברור לכל שבעקבות ההליך הפלילי הסיכוי שישוחרר לביתו או לשהות עם המתלוננת/מבקשת הנו אפסי, איזון בין אינטרס בעלי הדין לבין האנטרס הצבורי, שקולי חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ואי הטרדה כפולה של העדים (המתלוננת שהיא המבקשת מעידה גם בהליך בבית המשפט לעינייני מישפחה וגם בהליך הפלילי) – כל אלה עשויים להוביל לכך שבית המשפט לעינייני מישפחה מראש יצמצם ואולי אף ימנע אפשרות של חקירות מיותרות וייתן צו להגנת המתלוננת גם ללא הליך הוכחות ארוך ומיותר.
...
הניסיון של ב"כ המשיב לטעון כי המבקשת שיקרה כיוון שבתצהירה אמרה ששפכה טיפת מים על המשיב ובעדות חצי בקבוק מים, או כיוון שפעם אחת סיפרה שקודם איים עליה "היום זה הסוף של החיים שלך" ולאחר מכן לקח לה את הטלפון או לפני כן, לא יוכל לסייע לה להפריך את עדותה, לקעקע אותה או להפחית ממידת המהימנות הרבה שיש לשוות לעדות זו. שוכנעתי, כי המבקשת חוותה אלימות קשה ומפחידה מצד המשיב ובקשתה אמת.
אמנם ב"כ המשיב טענה כי אינה מייצגת אותו בהליך הפלילי ואני מקבל דבריה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

עיקר טענתו הנה כי בעת מעצרו הופעל כנגדו כוח פיזי ע"י השוטרים שלא לצורך וכן כי שגתה המשיבה אשר ייחסה לו חשד לעבירת אלמ"ב בהליכי המעצר, עת הקורבן אינה עונה על הגדרת "בת זוג" שבדין ואך בגין זאת ולאור חומרת העבירה המיוחסת לו, נעצר כפי שיפורט להלן.
ראה ע"פ 11024/02 מנצור נ' מ"י - "ההלכה הפסוקה קובעת כי המבחן שעל פיו יקבע בית המשפט, בדיעבד, כי לא היה יסוד להאשמה הוא מבחן אובייקטיבי. על בית המשפט להציב עצמו בצומת הדרכים שבה ניצבה התביעה ערב הגשת כתב האישום, ולבחון האם באותה נקודת זמן ובהנתן התשתית הראייתית שהייתה בפניה באותה עת, ההחלטה להעמיד לדין הייתה סבירה. קרי: האם היה בחומר החקירה שנאסף כדי להעלות אצל תובע סביר ציפייה כי בידיו ראיות לכאורה לביסוס ההרשעה." מן הכלל אל הפרט.
ברי אפוא כי נוכח התשתית הראייתית שנאספה בשלב הדיוני בו הוגש כתב האישום, לא נמצא חוסר סבירות בהגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של תקיפת בת זוג, עת בסוגיה זו מצאתי לקבל את עמדת ב"כ הנתבעת בסיכומיה כי התובע עצמו וילנה הגדירו עצמם כבני זוג.
...
התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין נזקיו, הגם שלא הוכיח נזקים כלשהם ועל כן יש לדחות את תביעתו.
סיכום התוצאה היא איפוא כי הנתבעת לא חרגה ממתחם הסבירות בעת מעצרו של התובע ולא נמצא כי בנסיבות מעצרו הופעל כנגדו כוח בלתי סביר וכך במסגרת דיוני הארכת מעצרו והעבירות אשר יוחסו לו , אשר עמדו תחת ביקורת שיפוטית בכל שלבי הדיונים בעניינו.
מכאן כי לא עלה בידי התובע להוכיח טענת רשלנות כנגד הנתבעת ולפיכך דין התביעה להידחות.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ההחלטה מבוססת על תשתית ראיות מנהליות מספיקה לעניין, ואף מעבר לכך.
בכל מקרה, מובן כי בנסיבות אלו היה על שב"ס לסווג את העותר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב, הרי מדובר בהרשעה בעבירת אלמ"ב מובהקת.
...
מדובר במידעים ממספר מקורות מוצלבים בכל אחד מששת התאריכים הנ"ל. בנסיבות אלו, גם ללא כל קשר לחוזה שנחתם, ואולם במיוחד בשים לב לסעיפי החוזה שהודגשו לעיל, סבור אני כי החלטת שב"ס להפסיק את הטיפול בסבוטקס היא החלטה ראויה ומתבקשת מאליה.
עם זאת, מאחר והדבר לא היה חלק מהעתירה וממילא גם לא אפשרתי טיעון בנושא, הרי שתחשיב שב"ס שהוגש לבית המשפט, יועבר לסנגור, וככל שהסנגור חולק על התחשיב, יגיש עתירה מנומקת ומפורטת בעניין זה. בכפוף לאמור לעיל, ומהטעמים שפורטו, אני מורה על דחיית שתי העתירות, שהדיון בהן אוחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו