תשריט חלוקה במקרקעין משותפים

תשריט חלוקה במקרקעין משותפים יש לאשר בועדות התיכנון והבנייה ויש להחתים עליו את המשיבה 3/רמ"י וכן לקבל את אישור משיבים 1-2.

...

לפי טענת המערערים, אם הותר לפי סעיף 78 להשכיר חלק מסויים במקרקעין, התוצאה היא שלא ניתן להשכיר חלק בלתי מסויים במקרקעין, אבל זו פרשנות לא נכונה.

המערערים לא הוכיחו איפוא החזקה בשטח מסויים המקנה להם זכות לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין לדרוש מהמשיבים 1-2, החוכרים מהמשיבה 3, שלא להפריע להחזקתם בשטח זה. סיכום: על פי כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות, תוך חיוב המערערים בתשלום הוצאות המשיבים 1-2 בסך 11,700 ₪.

על כן, אני מצטרף למסקנתו של חברי כי דין הערעור להידחות.

הראיות כתב התביעה נתמך בנסח טאבו מיום 14.2.2013, חוות דעת של מודד, מר כמאל נואטחה (להלן: "חוות הדעת" או "המודד"), תשריט חלוקה (בין הבעלים המשותפים במקרקעין) מאושר ע"י הוועדה המקומית לתו"ב-מבוא העמקים והצעת מחיר של חברת גו'רג' איוב ובניו לעבודות עפר, תשתיות ופיתוח בע"מ ולפיה עלות ביצוע חפירה והעברת חומר פסולת ביניין, לרבות הובלה למקום שפיכה מאושר ותשלום עבור שפיכה, הנה בסך 2 מיליון ו- 486 אלף ₪.

...

המועצה תמכה בעמדת החברה וביום 10.6.14 היא הגישה הודעה לביהמ"ש, כי היא זו אשר נתנה לחברה את ההוראות הקשורות לפינוי וסילוק הפסולת, וזו לשונה של ההודעה: "בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש מתכבדת הנתבעת מס' 1 להודיע כי היא נתנה הוראה לנתבעת מס' 2 להוביל את הפסולת וכל החומרים בהתאם להסכם החתום לאתר פנוי פסולת מורשה". ייאמר כבר עתה, כי לאחר שקילת הראיות שהניחו הצדדים לפניי, תוך מתן דגש על הוראות ההסכם שבין המועצה לבין החברה, באתי לכלל מסקנה כי אין במסכת העובדתית שהובאה לפניי, לא כל שכן בהוראות ההסכם, כדי לשלול את חבותה של החברה להשלכת הפסולת לחלקת התובע ולפיכך, יש להורות על חיוב הנתבעות ביחד ולחוד לפנות ולסלק את הפסולת מחלקת התובע כמבוקש בתביעה, ואבאר.

ברם, משהעיד צבי, כי הוא לא נכח בשטח, לא היה מעורב באופן אישי בביצוע העבודה ואין לו ביחס אליה כל ידיעה אישית, ובשים לב לאי הבאתם של עדים רלוונטיים, הרי אין בידי לקבל עדות זו. סיכומם של דברים- גרסת התובע לפיה הושלכה פסולת מסוג חצץ בחלקה 7 שבבעלותו כלל לא נסתרה על ידי מי מהנתבעות, משהוכח לפניי בראיות מספקות כי הן ביצעו עבודות מחזור ופינוי פסולת בניין, עבודה שהוזמנה ע"י המועצה ובוצעה ע"י החברה, בסמוך לחלקת התובע ותוך שימוש במגרסה ; גרסה אותה מצאתי עדיפה במאזן ההסתברויות על פני גרסת הנתבעות שלא נתמכה כאמור בראיות, ומשלא הוכח כי ניתנה הסכמת התובע וגם לא הוכח כי הנתבעות או מי מהן קיבלו את הסכמתו להנחת פסולת מסוג חצץ בתוך הקרקע דנן, הרי שיש בכל האמור כדי להקים טענה מסוג הפרעה לשימוש בקרקע מכוח סעיף 17 לחוק המקרקעין.

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, אני נעתרת לתביעה ומורה על מתן צו עשה המחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לפנות פסולת ועפר מהמקרקעין הידועים כגוש 17510 חלקה 54, תת חלקה 7 מאדמות כפר ריינה, ולהשיב את המקרקעין הנ"ל לידי התובע, כשהם ריקים ופנויים מכל חפץ השייך לנתבעות ו/או הושלך על ידן.

יצוין כי בד"כ, בהיעדר הסכמה מצד כלל הבעלים המשותפים, פירוק שתוף במקרקעין נעשה בדרך של חלוקה בעין שמתבצעת עפ"י תשריט חלוקה ערוך ע"י מודד מוסמך הממונה מטעם ביהמ"ש. בעיניינו, התביעה לפירוק שתוף אינה עפ"י הסכמת כלל הבעלים המשותפים בחלקה 86, אלא עתירה לפירוק שתוף על פי צו ביהמ"ש, המבוססת עפ"י הנטען, על חלוקה מוסכמת בע"פ, ועל הסכמי המכר שבין הנתבעים 1-3 לבין התובעת/ מוחמד נעמה בע"מ, דבר שלא הוכח בראיות מספיקות.

...

שיקול זה בנוסף לאמור בסעיף 18 לעיל מביא אותי למסקנה להורות על פירוק השיתוף על ידי חלוקה בעין כך שהתובעת תקבל לידיה את המגרש 86/1/1 ואילו הנתבעת מס' 9 תקבל את המגרש 86/1/2.

סיכום: מכל האמור לעיל אני מורה על פירוק השיתוף בחלקה 86 בגוש 19053 בהתאם בהתאם למסומן בתשריט שמסומן כעת על ידי תשריט חלוקה/1): התובעת (חלווה סלאמה) תקבל את המגרש 86/1/1.

במכלול הנסיבות של התיק נחה דעתי שלא לעשות צו להוצאות.

תשריט החלוקה בעניינינו נועד מטיבו לחלק את הקרקע לחלקים מוגדרים, לתחום אותם, ולייחדם לשותפים על פי חלקו היחסי של כל אחד מהם במקרקעין המשותפים.

...

במצב דברים זה, בו הוכח במאזן ההסתברות כי השטח בו מחזיקים הנתבעים 3 -5 נופל מהשטח של המגרש שקיבל אביהם בתשריט החלוקה, אני סבורה כי חוזר הנטל אל התובע להוכחת השטחים המוחזקים בפועל נכון להיום, הן ביחס לנתבעים אלה והן ביחס ליתר הנתבעים, מה שבהחלט הוא לא עשה.

מכאן, אני דוחה את דרישתו של התובע מאת הנתבעים 2 ו-8 ומאת יתר הנתבעים מכל הטעמים שפורטו.

סוף דבר לאור כל האמור, בשל התיישנות התביעה ובשל יתר הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את התביעה על כל רכיביה.

מה מעמדו המשפטי של תשריט חלוקה חתום על ידי בעלים משותפים בחלקים יחסיים בלתי מסוימים במקרקעין? האם מהוה הוא הסכם פירוק שתוף כמשמעו בסעיף 38(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן "חוק המקרקעין") על כל המשתמע מכך, או הסכם שתוף כמשמעו בסעיף 29 (א) לחוק המקרקעין, על כל המשתמע מכך? שאלה זו מתעוררת במסגרת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין המונחת בפניי.

...

סיכום ביניים המסקנה מכל האמור עד כה היא שתשריט החלוקה ההיסטורי שעליו ביססו הנתבעים את הגנתם, אינו מהווה הסכם חלוקה מוסכם בין השותפים כמשמעו בסעיף 38(א) לחוק המקרקעין, אלא הסכם שיתוף במקרקעין, וככזה, אינו יכול ליצור מניעות ו/או השתק כלפי התובעים מלבקש פירוק שיתוף בדרך אחרת.

המסקנה היא איפא שיש להורות על פירוק השיתוף בין התובעים לנתבעים על דרך של חלוקה בעין, לרבות בשטח שבמחלוקת, על ידי הקצאת המגרש שסומן בצהוב על גבי תשריט החלוקה המוצע, ואיחודו עם חלקה 3/3 שיוחדה לתובעים ולאחיהם שהם נתבעים 7 ו-8.

סוף דבר התוצאה היא אם כן, שהנני מקבלת את התביעה ומורה על פירוק השיתוף בהתאם לאמור בחוות דעתה של מומחית בית המשפט ד"ר אליאס וופא מיום 28.9.09, ולתשריט החלוקה המוצע שסומן כמוצג ת/1.