תשלומים שהיו אמורות להיות עבור הודעה מקדימה בתמורה לתוכנית של הביטוח הלאומי

כנגד החייב הוגשו 15 תביעות חוב על סך כולל של 11,280,000 ₪ מתוכם נתבע בדין קדימה סך של 286,322 ₪ (למס הכנסה), וסכום של 3,999 ₪ (למוסד לביטוח לאומי).

גם רואה החשבון שטיפל בעיניינו של החייב הודיע במכתב מיום 12.8.15 לפקיד שומה עפולה, כי על פי דיווחי החייב אין לחייב הכנסות חייבות במס בשנים 2005 עד 2014.

19/11/12: "רצ"ב קובץ אקסל הכולל פירוט הצעת המחיר למרכיביה...ההצעה מבוססת על התוכניות, המפרטים, וכתבי הכמויות שהמצאת לי, בברכה, דוד". 22/12/12: "...אכין את החוזה. המפרט כבר מוכן...". 26/12/12: "רצ"ל חוזה עם נספחים" 7/2/13: "רצ"ב קובץ היתחשבנות לנ"ל. היתרה לתשלום מסתכמת בסך 31,588 כמובן בהנחה שכמות הבטון מחר תהיה 40 קוב..". 13/3/13: "ע"פ בקשתך הוחלט להביא את ההיתקשרות ביננו (ההדגשה לא במקור – ע.ב.) לכלל סיום עם גמר שלד הבנין, כל זאת בכפוף לתשלום מחיר השלד בסך 295,000 ₪ ו-3,500 ₪...אנו נמסור לך את שלד הבניין נקי ומסודר ביום...היתרה לתשלום מסתכמת ב-130,026 ₪...כ"כ כלולה עלות הניהול והפיקוח שלנו, גג ציפורי, וכן חשבוניות ספקים שונים אליך..". מהתכתובת האחרונה אף עולה, כאמור לעיל, כי ההיתקשרות בין הצדדים הופסקה, כי קיימת יתרת תשלום שלא שולמה, וכי שולם ע"י תל שחר סכום של 163,455 ₪.

מדובר בחברה שעיסוקה העקרי בעבודות גג ורעפים, ואילו החייב טוען כי הכניס את בנו לעבוד בחב' זו בשנת 2012 תוך שהוסכם כי בנו יגייס לקוחות בתחום הבניה וינהל עבודות בניה עבור החב', כאשר החייב רק מסייע לו. כפי שעולה מהראיות שהוצגו כאמור לעיל (תיכתובת המייל והשיחה שהוקלטה) - אין ספק כי החייב היה מעורב לחלוטין ובאופן בלעדי בהתקשרות.

לא מוזכר, כי החייב מבצע את השיווק מטעם חברת ציפורי בע"פ ו/או מטעם בנו זאת מעבר לכך שאין כל היגיון בדבר וככל שנעשה מהוה הדבר חוסר תום לב, שחייב עוזר לבנו ללא תמורה, כאשר הוא עצמו שקוע בחובות "מעל הראש", וחייב למצות פוטנציאל הישתכרותו לצורך קבלת הכנסה שעימה ניתן יהיה להחזיר חלק מהחובות.

לעניין החזקה, כאמור לעיל, ראה בע"א 548/78 שרון נ' יוסף פ"ד לה(1) 736, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר פ"ד (4) 602, י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1648 ואילך.

התקופה השנייה: למעלה מן הדרוש, שכן די באמור ביחס לתקופה הראשונה כדי לדחות בקשת החייב, אוסיף כי ספק רב בעיני אם שכרו של החייב בעבודתו הנוכחית (במהלך התקופה השנייה משנת 2015) אכן עומד על סך של 2,200 ₪ בלבד כנטען על ידו.

לסיכום כל האמור לעיל, וכאשר לא נעלם מעיני גילו של החייב והעובדה שאכן ספג קריסה כלכלית ואף ריצה תקופת מאסר בקשר אליה, יש לדחות בקשת החייב להיות מוכרז כפושט רגל משהוכח כי הסתיר הכנסות בעת שהצהיר בעת הגשת הבקשה בשנת 2012, ובמועד חקירתו בפני המנהל המיוחד כי אינו עובד – דבר המלמד על חוסר תום לב בעצם היתנהלות החייב בהליך, ומעבר לכך - יש בו גם היבטים פליליים בנוגע לחוקי המס וקבלת קיצבאות.

...

להלן התכתבויות חלקיות מצד החייב לתל שחר: 18/7/12: "למה שלא תעביר אלי את התוכניות שלך במייל אשמח להעביר הצעת מחיר על סמך ניסיוני באזור, ובכלל אני סבור שהיא תהיה אטרקטיבית...

אין בידי לקבלת טענת החייב לפיה הצטמצם תפקידו במתן סיוע לבנו אשר עבד בחברת ציפורי בע"מ, וזאת ללא כל תמורה כספית.

החייב אישר בחקירתו כי הפעילות של החברה עלתה והתרחבה, ומסיבה זו הוא אף מקבל רכב יותר מפעם-פעמים בשבוע: "ברגע שהפעילות עלתה אני מקבל את האוטו לעיתים קרובות יותר...בימים אלה אנחנו מדברים להסדיר את זה שאקבל את הרכב...מאוקטובר כבר היה לי את האוטו מספר ימים בשבוע" – עמ' 20 שר' 18.

לסיכום כל האמור לעיל, וכאשר לא נעלם מעיני גילו של החייב והעובדה שאכן ספג קריסה כלכלית ואף ריצה תקופת מאסר בקשר אליה, יש לדחות בקשת החייב להיות מוכרז כפושט רגל משהוכח כי הסתיר הכנסות בעת שהצהיר בעת הגשת הבקשה בשנת 2012, ובמועד חקירתו בפני המנהל המיוחד כי אינו עובד – דבר המלמד על חוסר תום לב בעצם התנהלות החייב בהליך, ומעבר לכך - יש בו גם היבטים פליליים בנוגע לחוקי המס וקבלת קצבאות.

לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר. קביעת תכנית הפירעון: עסקינן בהליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר, ובמסגרת ההליך אמורה להקבע לחייבת תכנית פירעון שלאחר שתמלא החייבת את תנאיה היא תהיה זכאית לקבל צו הפטר.

בדיון שהתקיים ביום 11.2.19, אליו התייצבו ב"כ הנושים קולפינצקי וריינו, הודיעה ב"כ המנהלת המיוחדת, ועוד בטרם נבדקו תביעות החוב, כי לאחר שנשקלו כלל השיקולים והטענות שהובאו בדו"ח המסכם לעניין זכויות "לכאורה" בדירת המגורים הגיעו המנהלת המיוחדת, הכונ"ר והחייבת להסכמה שלפיה תוכרז החייבת פושטת רגל ותאושר תכנית פירעון להוספת סך של 420,000 ש"ח שישולם לפי המתוה הבא: החייבת תשלם סך של 240,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים שוים של 4,000 ₪ כ"א; החייבת תשלם סך נוסף של 90,000 ₪ בתוך 3 שנים מהיום וסך נוסף של 90,000 ₪ ישולם על ידי החייבת עד תום תקופת תכנית הפירעון.

ב"כ המנהלת המיוחדת הודיעה לפרוטוקול כי סכום תכנית הפירעון המוסכמת מגלמת נכונה, לדעתה ולדעת ב"כ הכונ"ר, את החשדות שעלו באשר לשימוש שנעשה בתמורה ממכירת הנכס ברח' ים סוף ואת הזכויות לכאורה של החייבת בדירת המגורים בה מתגוררת היום יחד עם משפחתה.

נתון נוסף שיש בו כדי לבסס את החשדות באשר להכנסת בעלה של החייבת מהעסק, כפי שפורט בדו"ח המסכם, הוא מידע הקיים במשרדי הכונ"ר מנתוני המוסד לביטוח לאומי לפיו הכסנת החייבת המדווחת בשנת 2014 היתה בסך 222,982 ₪ ללא ציון שם מעסיק ומכאן סביר להניח כי מדובר בריווחי העסק המשפחתי שניהל בעלה הלכה למעשה.

לאחר שעיינתי בתגובתה של החייבת לדו"ח המסכם ולמסמכים שצרפה בנספח ד' בהתייחס לעיסקת המכר ולהוכחת השמוש שנעשה לטענתה בתמורה, אין בידי לקבל את טענת המנהלת המיוחדת ליתרת תמורה בסך כמיליון ₪ שלא הוכח השמוש בה ואולם ניתן לבסס את החשד לזכויות בבית המגורים על הודאת החייבת עצמה בתגובתה לדו"ח המסכם ואשר לפיה ביתרת התמורה בסך כ- 200,000 ₪ (שנטען כי נותרה בידי החייבת ובעלה לאחר קזוז וסגירת החובות) נעשה שימוש לצורך השלמת או הכשרת בית המגורים למגורים, לרבות חיבור לחשמל ומים, עבודות צבע, ריהוט, השלמת מקלחות והבת מבנה החניה לקליניקה עבור עסק החייבת .

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את נתוני התיק ושמעתי את הצדדים, לרבות הנושים שהתייצבו לדיון החלטתי לאשר את תכנית הפרעון המוסכמת שנמסרה לפרוטקול וזאת מהנימוקים שלהלן; עסקינן בבקשה מוסכמת, של החייבת ובעלי התפקיד, לאישור תכנית פרעון מוסכמת של הצדדים כפי שפורטה בפרוטוקול.

יחד עם זאת החשדות שהעלתה המנהלת המיוחדת בעניין הכנסות לא מדווחות של בעלה של החייבת נותרו בשלב זה בגדר חשדות בלבד ולא הוצגה, על ידי המנהלת המיוחדת או הנושים שהתנגדו למעשה לתכנית הפרעון בדיון, תשתית ראייתית מספקת להוכחת אותן חשדות, לרבות הוכחת גובה ההכנסות הלא מדווחות, כך שלטעמי תכנית הפרעון שהוצעה סבירה גם בהתחשב במצב דברים זה. בנוסף לאמור, אני סבור כי תכנית הפרעון שהוצעה בדיון אף מגלמת בתוכה נכונה את האפשרות או החשד הסביר כי לחייבת ולבעלה אכן ישנן "זכויות" לא רשומות בדירת המגורים הרשומה כאמור ע"ש הורי בעלה וזאת משני נימוקים המבססים חשד זה: האחד, הרשעת החייבת יחד עם בעלה והוריו, ביום 1.12.15 בהליך הפלילי בעבירות של בניה ושימוש ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204(א)(ב) ו- 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו לפני תיקון 116 לחוק).

המנהלת המיוחדת סבורה כאמור כי בהעדר הוכחה לשימוש ביתרת תמורה בסך 1,000,000 ₪ ממכירת הנכס ברח' ים סוף ובשים לב לטענות בעלה של החייבת ואביו בהליך הפלילי לפיהן בניית בית המגורים בוצעה על ידי החייבת ובעלה ומקורות מימון הבניה עלומים, עולה חשד כי יתרת התמורה ממכירת הדירה ברח' ים סוף שימשה למימון בניית בית המגורים ומכאן המסקנה כי לחייבת זכויות בבית המגורים.

לאחר שעיינתי בתגובתה של החייבת לדו"ח המסכם ולמסמכים שצירפה בנספח ד' בהתייחס לעסקת המכר ולהוכחת השימוש שנעשה לטענתה בתמורה, אין בידי לקבל את טענת המנהלת המיוחדת ליתרת תמורה בסך כמיליון ₪ שלא הוכח השימוש בה ואולם ניתן לבסס את החשד לזכויות בבית המגורים על הודאת החייבת עצמה בתגובתה לדו"ח המסכם ואשר לפיה ביתרת התמורה בסך כ- 200,000 ₪ (שנטען כי נותרה בידי החייבת ובעלה לאחר קיזוז וסגירת החובות) נעשה שימוש לצורך השלמת או הכשרת בית המגורים למגורים, לרבות חיבור לחשמל ומים, עבודות צבע, ריהוט, השלמת מקלחות והבת מבנה החניה לקליניקה עבור עסק החייבת .

ביום 2/5/16 השלימה המבקשת את תשובתה (בבקשה 38) כדלקמן: [בהחלטתי נקבע: המבקשת תאשר במפורש כי לאחר תשלום סכום ההסדר המוצע על ידה, באישור הנושים (בנק לאומי, עריית אשדוד והמוסד לביטוח לאומי) , יסכימו הנושים למתן הפטר לחייב (כולל המוסד לביטוח לאומי)].

אם כן- תפרט המבקשת את שווי הדירה (תוך פירוט הבסיס להערכת השווי- שומה, אתר רשות המסים וכו'), סכום המשכנתא החלה על הדירה (תוך פירוט אם היא מתחייבת לקחת על עצמה את יתרת המשכנתא), והסבר מדוע הסכומים שתשלם על חשבון חובות החייב ואלה שתוותר עליהם, מהוים תמורה הולמת עבור זכויות החייב בדירה].

בנק לאומי הודיע שבכפוף לקיומו של הסכם גירושין או החלטה שיפוטית מתאימה, על המבקשת לפנות לנציגות הבנק בבקשה להעברת ההלוואה על שמה, בד בבד עם העברת הנכס לבעלותה המלאה במסגרת הליך המחאת חיובים.

המבקשת: על פי תכנית הפרעון הייתה המבקשת אמורה לשלם לכל היותר סכום של 19,000 ₪ (200,000 ₪ שהיא הייתה אמורה לשלם לפדיון הדירה, בהפחתת הדיבידנד שהיא הייתה זכאית לקבל, לכל הפחות 42% מסכום של 432,000 ₪ ועוד הסכום שהיה מוכרע לטובתה מתוך תביעת החוב שטרם הוכרעה בסכום של 176,000 ₪ ובתוספת הסכום שהיא הייתה זכאית לקבל בדין קדימה, אם העירעור שלה על הכרעת הנאמן הייתה מתקבלת), ולאחר שהחייב היה מקבל הפטר, היא הייתה זכאית להמשיך לפעול לגביית יתרת חוב המזונות (273,000 ₪, אם העירעור על הכרעת המנהל המיוחד היה נדחה).

...

לסיכום מבקשת המבקשת: (1) שההפטר לחייב יאושר בכפוף לקבלת גט כדין והעברת מלוא זכויות החייב בדירה על שמה; ו- (2) שהחייב יסיר את בעלותו מרכב מספר 9791036, הרשום על שם בנם המשותף, המשמש כרכב נכה.

כלומר, אין ספק שהצעת המבקשת מיטיבה עם החייב ולכן, אני סבור שהצעת המבקשת הוגנת וסבירה.

נוסח ההסכם המוצע על כן, אני סבור שיש לאשר הסכם בין החייב למבקשת ואת ההסדר בין המבקשת לנושים, בנוסח הבא: המבקשת תסלק את כל תביעות החוב שאושרו נגד החייב (על פי ההסכמים שהגיעה עם הנושים) ותוותר על כל תביעות החוב שהגישה נגד חייב, כולל חוב המזונות.

בהתאם לחקירתה, אישתו של החייב, מנהלת עסק צפורניים המופעל מתוך דירת המגורים של בני הזוג ובנוסף עובדת כמטפלת עבור אבא של בעלה.

בדיון מיום 14/12/2021, ולאחר ששמעתי את דברי החייב שלא פעל עד אז להחרגת או הקטנת החובות בדין קדימה, ולאור טענת המנהלת המיוחדת לפיה בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, קבעתי כי התיק אינו בשל להכרזה וכי: " במצב הדברים בתיק, לא ניתן לצערי להתקדם. מדובר בתביעות חוב שהוגשו על סך 860,000 ש"ח מתוכם 640,000 ₪ בדין קדימה לנושים שונים בהם מס הכנסה, ביטוח לאומי. עד היום לא פעל מספיק החייב על מנת לנסות להחריג / להקטין מי מהחובות הללו – כך להבנתי. שתוף הפעולה עמו הוא חיוני וללא מאמץ מצד החייב לא ניתן יהיה לסייע לו. רשמתי לפניי כי הדוחות לא מגובים תמיד באסמכתאות ולא ניתן להיתחקות על היתנהלות החייב בשל אי המצאת מסמכים מסוימים. המנהלת המיוחדת תמציא תוך 7 ימים לב"כ החייב רשימה של כל המסמכים אותה היא מבקשת לקבל והבהרות ככל שנדרשות. אני מורה לחייב לפעול בצורה נמרצת יותר בפנייה לנושים בדין קדימה על מנת לנסות להקטין או להחריג חובות כאלה ואחרים. בנסיבות אלה וגם לאור הטענה כי בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, התיק אינו בשל להכרזה ואני קובעת להמשך דיון ליום 15/03/2022 שעה 09:15" לקראת הדיון הקבוע ליום 15/03/2022, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 20/02/2022 הודעת עידכון במסגרתה פירטה את מחדלי החייב בהליך (אי הגשת דוחות מאז 10/2021, אי המצאת מסמכים דרושים ואי עידכון אודות החוב במס הכנסה).

נטען כי החייב לא פעל לצימצום או הסדרת חובותיו בדין קדימה, לא המציא שום מיסמך מהמבוקש ביחס לעיסקת מקרקעין ו/או העברת הכספים הנטענת לאחותו, בהיותו מסובך בחובות ובכך למעשה הוא העלים מאות אלפי שקלים מתמורת הדירה מבלי שנתן כל הסבר המניח את הדעת, ובכך עולה חשד מאד בוטה להברחת כספי תמורת דירת המגורים שמכרו בני הזוג בהיותם שרויים בחובות.

בהחלטתי מיום 21/10/2022 קבעתי כי "לאחר שעיינתי בדו"ח מסכם מטעם המנהלת המיוחדת, ועל אף שהתנהלות החייב בהליך מצדיקה את ביטול ההליך, מצאתי לתת לחייב היזדמנות להגיש תגובה מטעמו עד 24/11/2022. בהיעדר תגובה מטעם החייב אורה על ביטול ההליך כולו ללא כל הודעה נוספת." ביום 17/11/2022 הגיש החייב תגובה מטעמו בה ציין כי הוא עומד על זכותו בדין להכריז עליו כפושט רגל ולקבוע תכנית פרעון ריאלית בעיניינו.

המנהלת המיוחדת טענה כי התצהיר שהוגש לא עונה באופן מספק, כאשר חסרים דפי חשבון בנק שהתבקשו באופן מפורש מהחייב, מה גם שהבקשה להפחתת צו תשלומים הוגשה לכונס שלא אמור לידון בה, וגם אישתו לא עומדת בתנאים.

...

בדיון מיום 14/12/2021, ולאחר ששמעתי את דברי החייב שלא פעל עד אז להחרגת או הקטנת החובות בדין קדימה, ולאור טענת המנהלת המיוחדת לפיה בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, קבעתי כי התיק אינו בשל להכרזה וכי: " במצב הדברים בתיק, לא ניתן לצערי להתקדם. מדובר בתביעות חוב שהוגשו על סך 860,000 ש"ח מתוכם 640,000 ₪ בדין קדימה לנושים שונים בהם מס הכנסה, ביטוח לאומי. עד היום לא פעל מספיק החייב על מנת לנסות להחריג / להקטין מי מהחובות הללו – כך להבנתי. שיתוף הפעולה עמו הוא חיוני וללא מאמץ מצד החייב לא ניתן יהיה לסייע לו. רשמתי לפניי כי הדוחות לא מגובים תמיד באסמכתאות ולא ניתן להתחקות על התנהלות החייב בשל אי המצאת מסמכים מסוימים. המנהלת המיוחדת תמציא תוך 7 ימים לב"כ החייב רשימה של כל המסמכים אותה היא מבקשת לקבל והבהרות ככל שנדרשות. אני מורה לחייב לפעול בצורה נמרצת יותר בפנייה לנושים בדין קדימה על מנת לנסות להקטין או להחריג חובות כאלה ואחרים. בנסיבות אלה וגם לאור הטענה כי בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, התיק אינו בשל להכרזה ואני קובעת להמשך דיון ליום 15/03/2022 שעה 09:15" לקראת הדיון הקבוע ליום 15/03/2022, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 20/02/2022 הודעת עדכון במסגרתה פירטה את מחדלי החייב בהליך (אי הגשת דוחות מאז 10/2021, אי המצאת מסמכים דרושים ואי עדכון אודות החוב במס הכנסה).

בדיון שהתקיים בפניי ביום 21/02/2023, חזרה המנהלת המיוחדת על האמור בדו"ח, ציינה כי מלבד תגובות לאקוניות ודרישה לקדם את ההליך, החייב לא עשה דבר לקידום ההליך, ולכן אין מנוס אלא לבקש לבטל את ההליך.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק, ושקלתי מכלול טענות הצדדים, דין עמדת המנהלת המיוחדת וב"כ הכנ"ר להתקבל ונחה דעתי כי הגיעה העת לביטול ההליך.

על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה להכרזה על פשיטת רגל על כל השלכותיה.

הרקע הכרונולוגי בתאריך 08.02.2016 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח הלאומי (להלן: הנתבע או המוסד) בתאריך 10.10.2016 הודע לתובע שתביעתו לדמי פגיעה נדחתה.

האם צד ג' מחוייב בתשלום לביטוח לאומי בגין דמי הביטוח והגמלאות שייפסקו ,אם ביטוח לאומי יהיה מחוייב בהן ככל שיהיה חייב בהתאם לתקנות ביטוח לאומי דינים וחשבונות של קבלנים, זאת ככל שייקבע שהמוסד מחויב לשלם לתובע גמלאות כנפגע בעבודה.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעות בסעיף 60 (ג) כך: " בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן." (הדגש ש.ש.) התובע טען שהתקשה לאתר את העד וזאת כטעם מיוחד לבקשה לשמיעתו באיחור.

חזקה על בעל דין שלא מביא ראייה שבהישג ידו ללא הסבר מניח את הדעת כאילו הייתה פועלת נגדו (יעקב קדמי על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד-2003 עמ' 1650).

עוד הוכח בפנינו כי צדדי ה' מנהלים תביעה חוזית לאור אי תשלום שכר טירחה קבלני עבור פרויקט זה בהליך ת"א (שלום בי"ש) 1541-06-20 טורמאן נ' ברכת הארץ בע"מ (נבו 12.08.2020) (להלן: ההליך בבית שמש) אליו הופנה בית הדין.

למשל, בס' 23 לתביעה בבית שמש מפורטת הסכמה של "עבודת בניית שלד קומתית בתמורה ל550,000 ₪ "- זו עסקה בתמורה גלובאלית ,בהקף של בניית קומה שלמה בסכום משמעותי כל כך; בס' 29 לתביעה נקבע שצד ה' ואנשיהם יבצעו את העבודה לפי התוכנית.

מר חאלד גנימאת, צד ה' 1 מסר בתצהירו לעניין חלוקת התפקידים של צדדי ה' באתר הבנייה כך: עדותו של מר תורמן, עולה יפה עם העדות שמסר מר גנימאת בתצהירו לעניין היותו עוסק בתכניות.

...

התובע זכאי לגמלה עקב פגיעה בעבודה באתר בסנהדריה שם נפל לבור בהיותו במעמד "עובד". סוף דבר הוכחה טענת התובע כי נפל באתר הבנייה בסנהדריה במעמדו כ" עובד" תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בחוק .

מצאנו כי נוכח הסאגה אותה היה צריך לצלוח והתוצאה על הנתבע המוסד לביטוח לאומי לשלם הוצאות התובע בסך 2000 ₪ ושכ"ט ב"כ התובע בסך 6,000 ₪ כמו כן מצאנו כי התנהלות צד ג' מצדיקה השתת הוצאות אף עליה.

צד ד' היה חוליה מקשרת בין ג' לה'1 ואף שהוכר כמעסיק במשותף נוכח מבחני הפסיקה , לא היה היוזם להוצאות שנגרמו לתובע , לפיכך לא מצאנו לחייבו בהוצאות.