עקרי טענות הצדדים
התובעת טענה בבקשה, בעקרי הדברים, שכתב התביעה הוגש לאחר שהנתבעת 1, שביצעה פרויקט בנייה עבור הנתבעת 2, היתקשרה עימה בהסכם לקבלת שירות מסוים (הספקת מתקן להתפלת מים) ולא שילמה את התמורה הכספית.
...
הנתבעת 2 טענה בתגובתה, בעיקרי הדברים, כי יש לדחות את הבקשה הנדונה; דין התביעה להידחות על הסף, ועניין זה חודד בדיון קדם המשפט שנערך ביום 2.5.2009 מפיו של נציג התובעת; הבקשה הנדונה הינה ניסיון להתנער מאמירות עובדתיות שנאמרו על ידי נציג התובעת מעל דוכן העדים שהינן בבחינת הודאת בעל דין; המידע שלפי טענת התובעת נחשף לאחר הגשת כתב התביעה צוין בכתב התביעה, ואין המדובר במידע שהתקבל ממקור חיצוני אלא ממידע שהועבר אליה על ידי הנתבעת 2 במסגרת הליכי גילוי ועיון; חזקה על התובעת שדרישותיה לגילוי ועיון עסקו בטענות שעלו בכתב התביעה; בנסיבות העניין אין צורך לתקן את כתב התביעה, ותקנתה של התובעת היא לחקור את עדיה של הנתבעת 2 במסגרת בירור הראיות; התובעת ביצעה מקצה שיפורים לטענות שעלו בכתב התביעה המקורי (סעיפים 28, 29, 36.2 לכתב התביעה המקורי וסעיף 45.3 לנוסח המתוקן); בין התובעת לבין הנתבעת 2 לא נחתם הסכם ותכליתה של התביעה הינה לנסות ולגבות את החוב הכספי שהנתבעת 1 חבה כלפי התובעת; נציג התובעת טען בדיון שנעשתה קנוניה בין הנתבעות כלפי התובעת אך הוא אינו יודע כיצד להוכיח את הטענה; התובעת מבקשת להוסיף עילות תביעה חדשות באופן המנוגד לדין, כגון עילת התרמית, המוכחשת; הבקשה הוגשה בשיהוי בשים לב לכך שהתובעת גבתה חלק מהחוב בספטמבר 2019 בעוד שהבקשה הוגשה בתחילת ינואר 2020; הבקשה הינה מקצה שיפורים לתביעה שהוגשה; נציג התובעת טען בדיון שבזמן אמת פנה לנתבעת 2 בבקשת עזרה, ולא נעשה מטעמה מצג שהיא ערבה לתשלום החוב הכספי של הנתבעת 1, ולא היה כל מצג מטעמה של הנתבעת 2; כתב התביעה והבקשה אינו מציג ראיה שניתן להסיק ממנה במישור המשפטי או הפרקטי לגבי קיומה חבות של הנתבעת 2 כלפי התובעת; הבקשה הוגשה לאחר שהנתבעת הבינה משאלותיו של בית המשפט בדיון שהתביעה חסרת בסיס של ממש בניסיון ליצור עילת תביעה יש מאין; לא ברור מדוע טענת התרמית לא נטענה מלכתחילה לאור טענתו של נציג התובעת בדיון לקיומה של קנוניה; אין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה לגבי טענת התרמית ככל שהתובעת לא תראה כיצד יעלה בידה להוכיח אותה לאור נטל הראיה המוגבר הנדרש להוכחת טענה של תרמית, מה גם שמדובר בהרחבת חזית המריבה; הטענה בסעיף 45 לנוסח המתוקן הינה טענת "אווירה" ללא בדל של עילה כלפי הנתבעת 2; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב בשים לב לכך שעלה בידי התובעת לגבות חלק מהחוב מהנתבעת 1 עוד בספטמבר 2019, כשלושה חודשים טרם הגשת הבקשה.
הנתבעת 2 טענה שאין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה בשל הוספת עילת תביעה חדשה, אך אין בידי לקבל את הטענה.
הנתבעת 2 טענה שאין מקום להתיר את התיקון המבוקש לגבי הטענות של עשיית מצג שווא רשלני כלפי התובעת ועוולת תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וסבורני שיש בטענה זו ממש.
מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון להיעתר לבקשה ולהתיר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, בכפוף למחיקת הטענות שפורטו לעיל.
