התובע היפנה לכינויים כמו "מפגר", "בכיין", "בכיין, אולי תרד 100 גרם", "הומו", "ילד קקה", "חרא על הפרצוף שלך") ולהתבטאויות תוקפניות ומאיימות ("אני ארצח אותך", "אני אהרוג אותך", "אני שובר לך את העצמות)".
דרך נוספת שבה התבטאה ההתעמרות לה טוען התובע, הייתה בשליחתו של התובע על ידי מר חולי למקומות עבודה שונים ורבים המרוחקים מביתו בכפר אדומים, תוך ניודו ממקום למקום ככלי נטול זכויות, ותוך זילזול בזכויותיו ובאינטרסים שלו, לחלקי משמרות שבעדן שולם לו שכר אך עבור השעות המעטות שבהן הועסק.
התובע טען שבמקרים מסוימים הוא הוקפץ תוך כדי משמרות שאותן כבר החל כדי "ליסתום חורים" שנוצרו לנתבעת באתר אחר, מבלי שהנתבעת שילמה לו על שעות הנסיעה לאותם מקומות מרוחקים כשעות עבודה, ובמקרים רבים, תוך אי רישום שעות עבודה במשמרת שהתובע החל בה ביום מסוים, עד ש"נקטף" ממנה והוזעק לאתר אחר (לרבות אתרים מרוחקים מן האתר הראשון).
" ובהמשך, התובע הופנה להודעה ששלח למר חולי ביום 1.12.20, שבה הסביר למר חולי ש"פה מדובר במשמרת ארוכה ואני מחפש כאלו ועד שמגיע מתנה כזאת לא לקחת?". ההקשר של ההודעה הנו הודעה של התובע למר חולי שמנב"טית של לקוחה של הנתבעת שיבצה אותו למשמרת לילה ארוכה במודיעין. מר חולי הודיע שאינו מאשר זאת, והתובע שאל "למה אחי מה יש?". מר חולי השיב שהוא אמור לעבוד בבוקר במודיעין עלית, כי התובע ביקש ממנו חופש על מנת לנוח קצת ו"אני לא סתם מחפש מישהו להחליף אותך.
...
סיכומו של דבר הינו, ששלוש הדרכים שבהן באו לידי ביטוי ההתעמרות התעסוקתית לה טען התובע – השימוש בביטויים קשים, פוגעניים, אלימים לכאורה, כמו גם השיבוצים של התובע – מיקומם ואורך המשמרות להן שובץ, וכן השימוש הכוחני בסמכויות הניהול כמודגם בזימון לשימוע – לא היוו התנהגויות חוזרות שמטרתן הייתה ערעור בטחונו של התובע בקיומה של סביבת עבודה הוגנת, ובית הדין אינו מקבל את טענת התובע כי הוא חווה חוויה סובייקטיבית של ערעור בטחונו בסביבת עבודה הוגנת, או שהוא חש מאוים על ידי מר חולי, או שהוא חש שלא יכל לעמוד מול מר חולי ולהציג בקשות ודרישות, ולשים גבולות לבקשות שסבר שהן בלתי ראויות.
התוצאה
התוצאה היא שהתביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורכת דין בסך 8,000 ₪.
