מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תשלום שכר נמוך לעובדים זרים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "בהסדר הרשוי כפי שנקבע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ביקש המחוקק להבטיח את זכויות העובד המועסק על ידי חברת כוח אדם, ואת ורווחתו. זאת לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו, וההשלכות השליליות הנובעות ממנה. בדברי ההסבר להצעת החוק עמד בשעתו המחוקק על כך שלעיתים קרובות נתונים העובדים המועסקים בתבנית ההעסקה הזו, של 'מערך יחסים משולש': עובד, משתמש, קבלן- לניצול, הבא לידי ביטוי בתשלום שכר נמוך והיעדר תשלום תנאים סוצאליים; אין להם מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח האישי והקולקטיבי שלהם קטן; הבטחון הסוצאלי נעלם, וזכויות רבות נלקחות מהם [ראו הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ה-1995, הצעות חוק 2380, עמ' 381, עב 1002/02 קבוצת יו. אס. גי. די. בע"מ ואח' - מדינת ישראל ואח' (10.11.02) וההפניות שם, להלן: פרשת יו. אס. ג'י. די).
אוסיף כי למרות שנקבע לעיל כי מדובר במקרה זה בשני אירועים בלבד, יש ליתן משקל לעובדה שהועסקו על ידי הנאשמת 12 עובדים בנגוד לחוק העסקת עובדים ושני עובדים בנגוד לחוק עבודת נוער, ובלשונו של בית הדין הארצי בעיניין ראני[footnoteRef:9], העוסק בעבירה של העסקת עובדים זרים מכוח חוק עובדים זרים: [9: ע"פ (ארצי) 12113-04-14 אחים ראני בע"מ נ' מדינת ישראל, (12.3.2019).
...
] "במקרה שלפנינו, על אף שמדובר בששה עובדים, ועל אף שהמחוקק הדגיש בסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים כי העונש הנקוב בו (לפחות לגבי הסיטואציה של הימשכות העבירה) הינו 'לעובד' – שוכנענו, לפי כל אחת מהגישות שפורטו לעיל, כי מדובר ב'אירוע אחד' שמוצדק לקבוע בגינו מתחם עונש כולל אחד. כפי שעולה מהתיאור העובדתי לעיל, מדובר בעבירה של העסקת ששה עובדים ביום נתון באותו אתר; באמצעות אותה חברת כוח אדם; מבלי שהובאו נתונים כלשהם לגבי העסקת העובדים באופן שיכול לייחד העסקת מי מהם, דוגמת משך ההעסקה; ומבלי שנטען כי ביחס למי מהם נעברו עבירות נוספות. בהתחשב בכך, לא מצאנו כי יש הצדקה להגדיר לכל אחת מהעבירות 'מתחם עונש הולם' נפרד, והפרדה כזו תהא מלאכותית ומיותרת. משכך, אין להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה מדובר ב'אירוע אחד' ". במקרה דנן, בהתאם לכתב האישום כל העובדים הועסקו על ידי הנאשמת במשך שלושה חודשים מחודש ספטמבר 2018 ועד דצמבר 2018.
השישי, מצבה הכלכלי של הנאשמת, לאחר שהפסיקה את עיסוקה בעקבות החקירה ולא שבה לעיסוקה עד למועד זה. בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשמת עונשים הנמצאים בתוך מתחם הענישה בהתחשב במספר העבירות שבוצעו בכל אירוע.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים המפורטים להלן: קנס בסכום של 7,200 ₪ בגין עיסוקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א), 10א' ו-20(ב) לחוק העסקת עובדים.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת היא תאגיד כוח אדם עם רישיון להעסקת עובדים זרים בענף הבניין.
התובע לא טען שהלין או מחה על תשלום שכר נמוך מהשכר המוסכם.
...
לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו למסקנה, כי לא הוכחה טענת התובע לזיוף חתימתו.
אי לכך, הטענה נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: שכר עבודה לחודש מאי 2021 בסך 1,419.71 ש"ח. הפרשי שכר בסך 1,960 ש"ח. דמי חגים בסך 250.56 ש"ח. החזר הוצאות נסיעה בסך 834 ש"ח. קרן פנסיה בסך 48 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי העבודה (26.5.21) ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח. אם לא ישולמו סכומים אלה בתוך 30 ימים מהיום, יישאו אף הם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לחלק העובד בפקדון עובדים זרים – טענות התובע בנושא זה מבוססות על הטענה העובדתית כי הצדדים הסכימו שלתובע ישולם שכר נטו נמוך משכר המינימום, כיוון שנלקחה חשבון העובדה כי הנתבעת תעביר לפקדון את חלקו של העובד (20% משכרו).
...
גם אני לא יודע מה, איזה חוק זה, אבל בכל אופן לא חשוב, לא ידעתי לפיכך יש לקבל את טענות התובע בסוגיה זו. בהתאם לאמור לעיל, התביעה מתקבלת, בהתאמה לתקופת העבודה שנקבעה במסגרת פסק הדין.
סוף דבר א. התביעה כנגד הנתבע מס' 1 נדחית.
אם הסכום לא יופקד על ידי הנתבעת בתוך 45 ימים מקבלת פסק הדין, הנתבעת תשלם סכום זה לידי התובע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "החוק נועד להבטיח את זכויות העובד המועסק על-ידי קבלן כוח אדם ורווחתו, לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו וההשלכות השליליות הנובעות הימנה. בתבנית העסקה זו, נתונים העובדים לעתים קרובות לניצול על-ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוצאליים; העדר מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי שלהם נעלם; וזכויות רבות – פרי מאבק של שנים – נילקחו מאותם עובדים. לשם הגשמת תכליתו של החוק ומטרתו, הותנה העיסוק בקבלנות כוח אדם בקבלת רישיון". כלומר, מטרת החוק היא להסדיר את העסקתם של עובדים במגזרים שבהם קיימת ניידות גבוהה על מנת שלא ינוצלו על דרך של קפוח זכוותיהם.
ובלשונו של בית הדין הארצי בעיניין ראני[footnoteRef:6], העוסק בעבירה של העסקת עובדים זרים מכוח חוק עובדים זרים: [6: ע"פ (ארצי) 12113-04-14 אחים ראני בע"מ נ' מדינת ישראל, (12.3.2019).
...
בהתחשב בערך החברתי העומד בבסיס העבירות, במדיניות הענישה כפי שעולה מגזרי הדין של בתי הדין לעבודה, בעובדה שמדובר באירוע אחד הכולל בתוכו העסקה של שתי עובדות ובטענות המאשימה בנוגע למתחם הענישה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 30% מהקנס המקסימאלי – 4,320 ₪ ל-60% מהקנס המקסימלי – 8,640 ₪.
בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשם עונשים הנמצאים במתחם הענישה.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם קנס בסכום של 6,480 ₪ בגין עיסוקו כקבלן שירות ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א), 10א(א) ו-20(ב) לחוק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין ניסים[footnoteRef:14] עמד בית הדין הארצי על חומרת העבירה על חוק עובדים זרים, באופן הבא: "מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם 'עבודה זולה'. אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך אין להטיל קנס סימלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים...". [14: ע"פ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל – ניסים, (17.6.2002).
] אוסיף כי בעיניין קבוצת יו.אס.ג'י.די[footnoteRef:15] היתייחס בית הדין הארצי לתכלית חוק העסקת עובדים, בזו הלשון: "החוק נועד להבטיח את זכויות העובד המועסק על-ידי קבלן כוח אדם ורווחתו, לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו וההשלכות השליליות הנובעות הימנה. בתבנית העסקה זו, נתונים העובדים לעתים קרובות לניצול על-ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוצאליים; העדר מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי שלהם נעלם; וזכויות רבות – פרי מאבק של שנים – נילקחו מאותם עובדים. לשם הגשמת תכליתו של החוק ומטרתו, הותנה העיסוק בקבלנות כוח אדם בקבלת רישיון". [15: ע"ע (ארצי) 1002/02 קבוצת יו.אס.ג'י.די בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד העבודה והרווחה, (10.11.2002).
...
המאשימה טענה שיש לדחות את הבקשה מכיוון שלא הוצגו נסיבות המצדיקות את משלוח מר קטרי לקבלת תסקיר מבחן.
] המאשימה טענה שיש לדחות את הבקשה מכיוון שלא הוצגו נסיבות המצדיקות את משלוח מר גולן לקבלת תסקיר מבחן.
המאשימה טענה כי יש לדחות את הבקשה מכיוון שלא הוצגו נסיבות המצדיקות את משלוח מר מטר לקבלת תסקיר מבחן.
שנית, שוכנעתי שמר קטרי הוזהר לפני חקירותיו, שהחוקר אף הסביר לו בתחילת החקירות שהוא יכול להתייעץ עם עורך דין וכי הוא הגורם הרלוונטי באורתם בעניינים הנוגעים לאישומים מושא כתב האישום.
] בנסיבות אלה, משהעבירות לפי חוק עובדים זרים וחוק העסקת עובדים הן עבירות נפוצות הנובעות ממניע כלכלי, יש חשיבות רבה בהרשעת הנאשמים ובהרתעתם כדי לממש את התכלית הגלומה בהסדר המשפטי שבחוק המטיל אחריות פלילית לביצוע העבירות גם על נושאי משרה וכדי למגר את התופעה של ביצוע עבירות מסוג זה. נוכח האמור שוכנעתי כי גם שיקולי הענישה הנוגעים לעבירות החמורות שביצעו ה"ה קטרי, גולן ומטר ותכלית החוקים שהופרו מצדיקים שלא להפנותם לתסקיר מבחן.
סוף דבר בקשות הנאשמים ה"ה קטרי, גולן ומטר להפנותם לקבלת תסקיר מבחן – נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו