]
"בהסדר הרשוי כפי שנקבע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ביקש המחוקק להבטיח את זכויות העובד המועסק על ידי חברת כוח אדם, ואת ורווחתו. זאת לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו, וההשלכות השליליות הנובעות ממנה. בדברי ההסבר להצעת החוק עמד בשעתו המחוקק על כך שלעיתים קרובות נתונים העובדים המועסקים בתבנית ההעסקה הזו, של 'מערך יחסים משולש': עובד, משתמש, קבלן- לניצול, הבא לידי ביטוי בתשלום שכר נמוך והיעדר תשלום תנאים סוצאליים; אין להם מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח האישי והקולקטיבי שלהם קטן; הבטחון הסוצאלי נעלם, וזכויות רבות נלקחות מהם [ראו הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ה-1995, הצעות חוק 2380, עמ' 381, עב 1002/02 קבוצת יו. אס. גי. די. בע"מ ואח' - מדינת ישראל ואח' (10.11.02) וההפניות שם, להלן: פרשת יו. אס. ג'י. די).
אוסיף כי למרות שנקבע לעיל כי מדובר במקרה זה בשני אירועים בלבד, יש ליתן משקל לעובדה שהועסקו על ידי הנאשמת 12 עובדים בנגוד לחוק העסקת עובדים ושני עובדים בנגוד לחוק עבודת נוער, ובלשונו של בית הדין הארצי בעיניין ראני[footnoteRef:9], העוסק בעבירה של העסקת עובדים זרים מכוח חוק עובדים זרים: [9: ע"פ (ארצי) 12113-04-14 אחים ראני בע"מ נ' מדינת ישראל, (12.3.2019).
...
]
"במקרה שלפנינו, על אף שמדובר בששה עובדים, ועל אף שהמחוקק הדגיש בסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים כי העונש הנקוב בו (לפחות לגבי הסיטואציה של הימשכות העבירה) הינו 'לעובד' – שוכנענו, לפי כל אחת מהגישות שפורטו לעיל, כי מדובר ב'אירוע אחד' שמוצדק לקבוע בגינו מתחם עונש כולל אחד. כפי שעולה מהתיאור העובדתי לעיל, מדובר בעבירה של העסקת ששה עובדים ביום נתון באותו אתר; באמצעות אותה חברת כוח אדם; מבלי שהובאו נתונים כלשהם לגבי העסקת העובדים באופן שיכול לייחד העסקת מי מהם, דוגמת משך ההעסקה; ומבלי שנטען כי ביחס למי מהם נעברו עבירות נוספות. בהתחשב בכך, לא מצאנו כי יש הצדקה להגדיר לכל אחת מהעבירות 'מתחם עונש הולם' נפרד, והפרדה כזו תהא מלאכותית ומיותרת. משכך, אין להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה מדובר ב'אירוע אחד' ".
במקרה דנן, בהתאם לכתב האישום כל העובדים הועסקו על ידי הנאשמת במשך שלושה חודשים מחודש ספטמבר 2018 ועד דצמבר 2018.
השישי, מצבה הכלכלי של הנאשמת, לאחר שהפסיקה את עיסוקה בעקבות החקירה ולא שבה לעיסוקה עד למועד זה.
בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשמת עונשים הנמצאים בתוך מתחם הענישה בהתחשב במספר העבירות שבוצעו בכל אירוע.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים המפורטים להלן:
קנס בסכום של 7,200 ₪ בגין עיסוקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א), 10א' ו-20(ב) לחוק העסקת עובדים.