תשלום שכר כולל לעובד ללא שעות נוספות

בע"ע (ארצי) 62413-06-20 שריף נ' **** הרוש דיפון חפירה וביטוח בע"מ (13.7.2021) נקבע שכאשר משולם שכר כולל (ללא רכיב נפרד בתלוש השכר של גמול שעות נוספות) לעובד שאינו שעתי, יש לראות את השכר ששולם כמשקף את שכר היסוד בלבד ולהוסיף גמול שעות נוספות מלא.

...

התובע הודיע בסיכומיו על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 ועל כן לא נדרשתי למחלוקת זו. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: בגין הפרשות לקרן השתלמות- סך של 11,927 ₪.

לחילופין, ככל שיש קושי מעשי לעשות כן הנתבעת תשלם סכום זה ישירות לתובע.

בנוסף, בשים לב לכך שמרבית התביעה נדחתה תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

האם יש לקבוע כי השכר ששולם לתובע הוא השכר הרגיל ועל בסיסו יש לחשב את תוספת גמול השעות הנוספות משום שהשכר ששולם לו הוא בגדר שכר כולל? מצאנו כי יש לקבל את טענתו של התובע בעיניין זה. לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בענין ע"ע (ארצי) 54640-08-22 בני פאדל אוסאמה - א.ד.ר. אוורסט בע"מ (30.04.2023) בהליך שם המעסיק הנפיק לעובד תלושי השכר שעה שלא נעשתה הבחנה בין שעות העבודה הרגילות ובין השעות העבודה הנוספות.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 3 נדחית במלואה.

התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע 2 ישלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה – 3,000 ₪ פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר – 10,000 ₪ חלף הודעה מוקדמת – 8,000 ₪ פיצויי פיטורים – 8,880 ₪ חלף פנסיה – 7,388 ₪ דמי הבראה – 2,457 ₪ פדיון חופשה – 4,751 ₪ גמול שעות נוספות – 75,970 ₪.

משהתרשמנו כי המחלוקת בין הצדדים ביחס לקיומם של יחסי עבודה היתה מחלוקת ממשית ויחסי העבודה הוכרו בדיעבד לא מצאנו לפסוק פיצוי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים מעבר לריבית וההצמדה שנפסקו.

הנתבע לא ידע לספק מידע אודות נסיבות עריכת ההודעה[footnoteRef:58], ואף לא הצליח ליישב את הסתירות בתוכן ההודעה לפיהן מחד גיסא, צוין ששכר העבודה ששולם לתובע חושב עבור 246 שעות עבודה (186 שעות ועוד 60 שעות גלובאליות) ומאידך גיסא, צוין כי העובד לא יעבוד שעות נוספות אלא רק אם יינתן אישור בכתב של המעסיק.

] בדומה, הנתונים בתלושי השכר אף לא מתיישבים עם תוכן ההודעה, או גרסת הנתבע בנושא זה, שכן לא נערכה הפרדה בתלושי השכר בין שעות רגילות לנוספות לפיכך, אף אם הנתבע כלל בשכרו של התובע גמול בגין עבודה בשעות נוספות הרי שהדבר עומד בנגוד להוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, האוסר על תשלום שכר הכולל תשלום בעד שעות נוספות.

...

ואל לו לנתבע כתגובה לתביעה שהוגשה כנגדו, לטעון כי הוא זכאי לקיזוז דמי ההשתתפות עצמית מן התובע, תשלומים אותם לא דרש בזמן אמת, ולא ניכה משכרו, לפיכך – טענת הקיזוז נדחית.

] סוף דבר    אשר על כן, הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סך של 162,030 ₪ לפי הפירוט שלהלן:   הפרשי פיצויי פיטורים בסך 9,691 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל;  גמול עבודה בשעות נוספות בסך 122,026 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.1.17 (מחצית התקופה) ועד למועד התשלום המלא בפועל; חלף הפרשה לפנסיה בסך 5,169 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל; פדיון בסך 17,644 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל; פיצוי בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כראוי בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

למרות התוצאה אליה הגענו לפיה נפסקו לזכות התובע סכומים משמעותיים, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו וזאת בשים לב כי בהתנהלות בין הצדדים, התובע נהנה מחופשיות שלא ניתנה לעובדים אחרים ואף זכה למתנות יקרי ערך ממעסיקו, ששוויון לא קוזזו מהסכומים שנפסקו לו. ערעור על פסק דין זה הוא בזכות.

אמנם צוין בסעיף 4 להודעה לעובד, כי השכר כולל תשלום עבור שעות נוספות ועבודה בימי המנוחה השבועית, ברם לא ניתן לעשות כן לאור הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הכולל איסור בדבר תשלום שכר כולל (ראו עדות מר בן גל בעמ' 18 שורות 8-19: "כל המשרה שלו היתה כלולה בשעות האלה, כולל שבתות וחגים, זה היה כלול בהסכם", עדות מר לברן בעמ' 23 שורות 34-35: "זה לא שעות נוספות, הוא עובד גלובאלי" ועדות מר כהן בעמ' 30 שורה 6: "ההסכם של האגוד מולו היה שהשכר הוא גלובאלי שכולל גם אם הוא צריך להשאר").

...

בנסיבות המקרה שלפנינו בעת שקילת שיעור הפיצוי הלא ממוני, שקלנו את העובדה כי לא הוכח בפנינו שהתובע פנה לאיגוד במהלך תקופת הקשר והתלונן על מעמדו אף לא בעת המעבר מהתקופה הקבלנית לתקופת העבודה כשכיר; איננו סבורים, כי האיגוד נהג בחוסר תום לב (אנו סבורים שהתובע ידע בעת ההתקשרות עם האיגוד כי ייתכן שלמרות הגדרת מערכת היחסים בין הצדדים כיחסי קבלן מזמין שירות, מדובר ביחסי עבודה וזאת לנוכח ההליך שהתנהל מול ערוץ 5); איננו סבורים, כי האיגוד סבר שמעמדו של התובע הינו של עובד לאורך התקופה הקבלנית ואנו סבורים, כי האיגוד שגה בתום לב בסיווג ההתקשרות; לא מצאנו, כי כלל הנסיבות מצביעות על ניצול חולשה של התובע שנועד לשלול ממנו זכויות עבודה.

סוף דבר: התביעה כנגד האיגוד התקבלה בחלקה.

לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות בתקופת העבודה כשכיר הצדדים יגישו תחשיבים כאמור לעיל בתוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים לעניין רכיב תביעה זה. לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החוב ו/או גובהו.

הנתבעת טענה כי השכר ששולם לתובע הוא שכר גלובאלי עבור 8.5- 8 שעות עבודה[footnoteRef:70] וכך מעדותו של מר כהן ניתן להסיק כי התובע לא קיבל גמול שעות נוספות: [70: פרוטוקול עמ' 28, שורות 4 – 5.

תשלום שכר באופן זה מנוגד להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר האוסר תשלום שכר כולל, ובצרוף העדר התנאים הקבועים בע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד - קנסטו בע"מ (28.2.2017) לעניין סיווג גמול שעות נוספות גלובאלי, יש לקבוע כי שכרו של התובע ששולם לו לחשבון הבנק הוא שכרו הרגיל שאינו כולל תשלום עבור שעות נוספות.

...

מצאנו להורות על קיזוז הסכום שכומת בכתב ההגנה למעט הטענה בדבר 10 ימים בהם נטען כי התובע לא עבד בחודש 3/2020, טענה בגינה התובע לא נשאל ספציפית ובהינתן שבדפי חשבון הבנק נכנס סכום בסך 10,000 ₪ ביום 7.4.20, הרי שטענה זו לא הוכחה.

כך שטענת הקיזוז בגין חלף הודעה מוקדמת – נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים כמקובל בערכי ברוטו למעט הסכום בגין הפרש שכר 9/20 שנקבע כסכום נטו: · פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה - 5,000 ₪.