תשלום שכר טרחת נאמן מתוך כספי פיקדון בחשבון נאמנות

כמו כן, נכתב בכתב הקובלנה, כי בנגוד להסכם ובנגוד לחובותיו כנאמן, מחזיק המשיב 360,000 ₪ המגיעים לגרושתו של כספי, וזאת לא בחשבון נאמנות נפרד, אלא מעורבב בין נכסיו של המשיב, וזאת, כדי למנוע אפשרות של הטלת עיקול (סעיפים 27-26 לאישום הראשון).

פעולה זו תוארה על ידי החב"ד עו"ד ניר יסלוביץ', במילים אלה (עמ' 11): "כפי שהתברר בתיק זה, היתנהגותו של הנקבל בלתי ראויה לחלוטין. הנקבל משך לעצמו כספי שכר טירחה, מתוך חשבון נאמנות, מבלי שהתקבלה בידו הרשאה חוקית של הנהנים לעשות כן, ומבלי שהיה לנקבל כל בסיס חוקי לעשות כן.

מכאן, מסקנתה של האב"ד, עו"ד שרון גרשוני (סעיף 16, עמ' 19): "לדידי עצם אחזקת כספי נאמנות בחשבון פרטי כאשר על פי הדין מחוייבת הפרדה מוחלטת של הכספים ובכלל זה העובדה כי הנקבל קיזז שכ"ט בנגוד להסכם שכר הטירחה מבלי שקבל את הסכמת הנהנים מראש ובכתב מהוה שליחת יד עפ"י כלל 40 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, ביחד עם סעיף 61(2) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובנוסף להיות המעשים עבירה על אי החזקת כספי פקדונות בחשבון פקדון, על פי סעיף 39 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, ועבירה של אי שמירת ערכו של הפקדון, לפי סעיף 41 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986". לעניין נטל הראיה ונטל ההוכחה והשכנוע, מזכירה האב"ד פסיקה ידועה בתחום הפלילי, ע"פ 28/49 סעיד חוסיין זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד ד, 504 בעמ' 527-522 (1950), מפי כב' השופט (לימים הנשיא), ד"ר שמעון אגרנט, בדבר חובת ההוכחה המוטלת תמיד על התביעה (שהיא חובת הראיה מס' 1), אך כאשר מובאות ראיות מטעם התביעה בכמות מספקת, עוברת חובת ההוכחה מס' 2 על הנאשם (ראה הציטוטים וההסברים בסעיף 20, עמ' 20-19 לחוות הדעת).

על פי נתונים אלה, כותב הוא, בסעיף 10 לחוות דעתו, כדלקמן: "אומר כבר עתה כי לדידי ניתן היה לעצור כאן, על מנת להרשיע את הנקבל בעבירה של שליחת יד בכספי פקדונות, ראה פירוט המחשבה הפלילית המתוארת בהכרעת הדין של חברתי אב"ד". החב"ד, עו"ד באשי, מוסיף, כי בנוסף לנתונים האמורים, הוכח כי המשיב עשה שימוש בכספים בנגוד להסכם, וכי גם לאחר תשלומי המיסים על ידו, לא העביר המשיב את יתרת הסכום לחשבון הנאמנות המשותף.

...

ט. לפני נעילה ישאל השואל: אם המסקנה היא סילוק על הסף, למה היה צריך לפרט את כל ההליכים, פסקי הדין , גזרי הדין והערעור? תשובתי היא זו: אין בפניי מקרה פשוט.

י. התוצאה מהנימוקים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענת המשיב, ואני מורה על מחיקת הערעור.

בשל העובדה כי אנו ערב ראש השנה, החלטתי להעביר על מידותיי, ולא לחייב את הלשכה בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בערב יום הכיפורים תשע"ז (9.10.16), נקבעה זכאותו של המשיב מעבירות שליחת היד, והרשעתו בעבירות האחרות שפורטו בפסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, והענשתו בהשעיה ט. לפני נעילה זה בדיוק מצבו של המשיב כיום, ערב ראש השנה תשע"ח, כאשר החרב המתהפכת של ערעור הלשכה הוסרה, והערעור נדחה.

האם היתה רשאית הנתבעת, עורכת דין במקצועה, לבצע קזוז מתוך כספים שהחזיקה בנאמנות עבור התובעת, על חשבון שכר טירחה שלטענתה התובעת חייבת לה? האם חייבת התובעת לשלם לנתבעת כספים נוספים עבור שירותים משפטיים, מעבר לאלה שקוזזו? אלה הן השאלות העיקריות העומדות להכרעה בשתי תובענות שאוחדו שלפניי.

אימתי ניתן לקזז מתוך כספי נאמנות? סעיף 13(א) לחוק הנאמנות קובע כדלקמן: "נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו." בהתאם לסעיף זה, נאסר על נאמן לעשות שימוש כלשהוא, לטובתו האישית, בכספים אותם הוא מחזיק בנאמנות (לרבות על דרך של קזוז מתוך כספים אלה לטובת פרעון חוב שהנהנה חייב לו).

יודגש כי מדובר בהסכם שכר טירחה בגינו לא ביצעה עו"ד אוחנה קזוז מתוך כספי הפיקדון (להבדיל מארבעת ההסכמים שנידונו לעיל), בנימוק לפיו הסכם זה לא הכיל הרשאה מצד התובעת לבצוע קזוז כאמור.

...

סוף דבר תביעת התובעת כנגד עו"ד אוחנה מתקבלת ברובה, כאשר על עו"ד אוחנה לפצות את התובעת בסכום של 64,199 ₪, אליו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.2.17 ועד מועד פסק הדין.

תביעת עו"ד אוחנה כנגד התובעת נדחית בזאת.

אני מחייב את עו"ד אוחנה לשלם לתובעת, בגין שני ההליכים הנ"ל, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, וכן להשיב לתובעת את האגרות ששולמה על ידה במסגרת תביעתה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרות ועד מועד פסק הדין.

לא מצאתי כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח טענה חמורה זו. יחד עם זאת, לא ניתן להיתעלם מן התמונה העגומה שהצטיירה מן ההליך שלפניי ולפיה התובע, שהוא עורך דין, לא קיים, ולו בדוחק, את חובותיו הבסיסיות ביותר לנהל את כספי הלקוח בשקיפות, להפריד בין כספים של לקוחות שונים ובין כספי פיקדונות, כספי נאמנות, וכיוצ"ב (וכפי שהתברר לפניי לא אחת אף הפקיד כספי נאמנות בחשבונו הפרטי), לתעד את כל הפעולות שבוצעו בכספים, להפיק קבלות ו/או חשבוניות לפי העניין בזמן אמת, ולמסור דין וחשבון ללקוח על כל פעולה ופעולה שמתבצעת בכספים שהופקדו בידיו מעת לעת.

מכל מקום, ברי, כי ככל שאכן, כפי שטוען התובע בהסתמך על אותו מכתב, שולם שכר טירחתו כמפרק מתוך כספי הנאמנות שהפקידה הנתבעת בידיו במסגרת הסכם המכר, הרי שמי שנשא בשכר טירחה זה הוא הגב' גבריאלה כהן (שהרי התשלום הופחת מיתרת התמורה המגיעה לה בגין הסכם המכר).

כך או כך, לאור טענות התובע כי הסך של 59,000 ₪ שקבל לידיו שולם לו כשכר טירחה מתוך כספי התמורה המגיעים לגב' גבריאלה כהן או מי מטעמה, הרי שהיה עליו, לכל הפחות, לזמן לעדות את הגב' גבריאלה כהן ו/או את בתה, על מנת להוכיח כי אכן הכספים שולמו לו בהוראתה ונזקפו לטובת הנתבעת במסגרת התשלומים על חשבון הסכם המכר.

...

אני מקבלת חלקית את תביעת התובע בגין פרסום לשון הרע, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 3,600 ₪.

יתר התביעה (בתא 48897-06-17 ו – 68213-06-17) – נדחית.

אני מקבלת את התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת כנגד התובע באופן חלקי, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת סך כולל של 203,774 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כעולה מכתב התביעה, נטען כי הנתבע מעל בכספה של התובעת, ושילשל לכיסו סך של 360,000 ₪, שהגיעו לידיו הנאמנות, כפקדון בתיק סגל, ו/או כהחזר עירבון בתיק העירעור בהליכים אלה (להלן: "הפקדון").

הנתבע גבה, תוך מעילה בכספי התובעת (מתוך כספי הפקדון שבידיו), סך של 203,594 ₪, בגין תשלומי שכר-טירחה.

השאלות הדורשות הכרעה בהליך זה – האם יש להורות לנתבע להשיב כספים לתובעת; האם הנתבע מעל בכספי הפקדון; האם הנתבע גבה שכר טירחה ביתר; האם הנתבע ניהל הליך סרק בתיק ורדינון, והתרשל בניהולו; על שאלות אלה ואחרות שיתעוררו, אדון בהמשך.

סרוב הנתבע למסור את חומר הנהלת החשבונות – התובעת קיבלה בזמן אמת כל חשבון עסקה, וכל חשבונית מס. גזילת הפקדון בתיק סגל – בהסכמי שכר-הטירחה בתיק ברונפמן ובתיק ורדינון, ניתנה הרשאה לנתבע לקבל כספים עבור התובעת, ולקזזם מחובה כלפיו.

...

אשר על כן, הנני מורה על דחיית טענות התובעת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי נכון לאמץ את טענות הנתבע, את התחשיב שנעשה על-ידו, ולקבוע, כי הנתבע היה זכאי לשכר-הטרחה, כפי שגבה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, ראיתי לנכון לקבל חלקית את טענת התובעת, בכל הנוגע לרכיב הבונוס בתיק סגל.

במסגרת הבקשה עותרת הרוכשת למתן צו המורה לנאמן לעכב את שיחרור כספי הפקדון שהפקידה הרוכשת לטובת חברת SOLUX S.P.A (להלן: "סולוקס"), למשך 30 יום על מנת לאפשר לרוכשת להגיש בקשה לביטול חיובה ברכישת החברה (להלן: "הבקשה").

על פי הוראות ההסדר, מתוך הסכום של 1 מיליון ש"ח, סך של 870,000 ₪ ישולם לסולוקס (שנשייתה המאושרת כלפי החברה נאמדה בסך של כ-3.5 מיליון ₪), ויתרת הסכום תשמש לכסוי הוצאות ההליך, לרבות שכר טירחת הנאמן וכן אגרת ההשגחה לממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (להלן: "הממונה").

לא זו אף זו, במהלך הדיון מיום 22.6.2022 שקדם לאישור הסדר הנושים והסכם המכר, הבהיר הנאמן לפרוטוקול כי לחברה אין למעשה שווי אמיתי (ההדגשות אינן במקור): "עכשיו ברמה מהותית, אדוני. הנושה מחזיקה, כפי שאמר חברי, בפסק-דין חלוט מחודש ספטמבר 2016. הצדדים ניהלו מאבקים משפטיים ארוכים – גם ההליך הזה הגיע לעליון, וחזר. החברה הזאת לא פעילה משך שנים. אין לה שווי. יהודה לוי לא צריך להיות כאן, כי הוא כבר הפקיד את מלוא הכסף אצלי בחשבון נאמנות. הוא עומד מאחורי ההצעה." (עמ' 11, שור' 27-24 לפרוטוקול הדיון).

...

בנסיבות אלה, אין כל עילה לביטול הסכם המכר, מה גם שבקשה כאמור לא הוגשה עד לרגע זה. עוד נזכיר כי הכלל הוא שרק במקרים חריגים ניתן לבטל מכר לאחר אישורו (ראו החלטתי בפש"ר (מחוזי ת"א) 5106-01-18 עו"ד דן הלפרט נאמן בהליכי פשיטת הרגל של החייב עודד בן זאב נ' עו"ד ארז חבר כונס נכסים ומפרק של רוביקון ביזנס גרופ בע"מ, בפסקה 40 וההפניות שם (נבו 11.11.2021)).

סיכומו של דבר – אין כל עילה להמשיך ולעכב את העברת כספי הפיקדון המוחזקים בידי הנאמן לידיה של סולוקס, כשם שאין כל עילה לאפשר לרוכשת לחזור בה מהסכם המכר.

אשר על כן, הבקשה נדחית.