תשלום שכר טרחה ללא הצגת ראיות עבודה

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי אחרי תשלום שכר הטירחה החל לפעול מול הרשות להקצאת הקרקע לתובע.

כאמור, טענות הנתבע בדבר הטיפול בתיק כתמורה לתשלום אשר קיבל ומילוי התחייבויותיו לא נתמכו בכל מיסמך ולא הוצגה כל ראיה לעבודתו.

...

התובע טוען כי סוכם בין הצדדים כי בתמורה לייצוג התובע על ידי הנתבע בכל הקשור לרכישת הזכויות במקרקעין, ישלם התובע לנתבע תמורה גלובלית בסך 40,000 ₪.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים והתרשמתי ישירות, שמעתי סיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על החזר מסויים של הכספים אשר שילם התובע לנתבע.

לסיכום, יש להשיב לתובע חלק מהסכומים אותם שילם מאחר והתמורה לא סופקה.

אשר לסך של 15,000 ₪ בגין אובדן תשלום מצד הלקוחה – לביסוס רכיב תביעה זה, צירף התובע לתצהירו מכתב שעל פי הנטען נשלח על ידו ללקוחה, ביום 09.06.21, ובו דרש לקבל שכר טירחה בסך של 21,052.5 ₪ (עבור 52 שעות עבודה), בגין החקירה שביצע עבורה, וכן מכתב מיום 18.07.21 שלכאורה נשלח לתובע מהלקוחה, במענה למכתבו, ובו סירבה לשלם את שכר הטירחה המבוקש בשל הפסד של מאות אלפי שקלים שניגרם לה לכאורה עת התפשרה עם בן זוגה בעיניין חלוקת הרכוש, בעקבות מחיקת התמונות על ידי הנתבעת, והסכימה לשלם לו סך של 3,000 ₪ בלבד בגין עבודתו, כנגד ויתור מצידו שלא ידרוש ממנה סכום נוסף בעתיד (נספח ד' לתצהיר התובע).

ואולם, ככל שהיו בתצהירה או בעדותה של הלקוחה פרטים שעניינם צינעת הפרט, הרי שהיה בידי התובע להגיש בקשה לפרסם את פסק הדין ללא שמה של הלקוחה או פרטים מזהים אחרים בעיניינה או לחילופין להגיש בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, אך הוא לא עשה כן. בנסיבות אלה, יש לזקוף לחובת התובע, הנושא בנטל להוכיח תביעתו, את המנעותו מלזמן לעדות את הלקוחה שלטענתו סירבה לשלם לו את שכר טירחתו בשל מחיקת התמונות על ידי הנתבעת, ולהחיל את ההלכה הפסוקה לפיה המנעות בעל דין מהבאת עד שיכול לתמוך בגירסתו, משמשת חזוק לראיות הצד שכנגד (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סליחה מתתיהו, מה (4) 651).

כמו כן, התובע לא הציג דו"ח שעות עבודה או ראיה כלשהיא כדי לבסס טענתו לפיה הושקעו בחקירה 52 שעות עבודה, על אף העובדה שלטענתו דו"ח כאמור מצוי בידי הלקוחה (עמוד 14 שורות 33-36 לפרוטוקול).

...

סיכומם של דברים עד כאן: נוכח האמור לעיל ולאור מסקנתי ולפיה התובע צירף את הנתבעת לחקירה אשר נוהלה על ידו, וזאת בניגוד לסעיף 11 לחוק חוקרים פרטיים, התובע אינו זכאי לסעד הכספי לו הוא עותר ודין תביעתו, אשר מקורה במעשה בלתי חוקי, להידחות.

זהו, איפוא, טעם אחד שבשלו סבורני כי הנאשם לא פעל בתום לב במקרה זה, וממילא אינו ראוי להנות מן ההגנות שבסעיף 18(2) לחוק".

סוף דבר על על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

עוד נוסיף כי התובע מסר בעדותו כי הוא עובד בחברת סולצ'יפ בין 110 – 120 שעות חודשיות, ועוד כשש שעות חודשיות בחברת סלע, כאשר לא הוצגה ראיה לכך שהיקף עבודתו מושפע מהנכות שיש לתובע בכתף שמאל.

בשים לב לכך שלתובע היו לבטח הוצאות, לרבות בגין נסיעות, עבור טיפולים רפואיים כעולה מהתעוד שצורף, ומאידך לכך שמדובר בתאונת עבודה בה אמורות מרבית ההוצאות להיות מכוסות ע"י קופת החולים או המל"ל, כאשר התובע לא הציג אסמכתות בגין ההוצאות, מצאתי לפסוק לו סך של 3,000 ₪ עבור ראש נזק זה. החזר שכ"ט עו"ד עבור טפול בהליכי מל"ל התובע ביקש לחייב את הנתבעת לפצותו בגובה שכר הטירחה אותו הוא שילם לבא כוחו עבור טפול בהליכים במוסד לביטוח לאומי, בסך 17,340 ₪.

...

סבורני שהתובע אינו זכאי לפיצוי כאמור.

הרציונל מאחורי החובה בנדון הוא שמיצוי זכויות במל"ל מקטין את חבות המעביד, ומביא למצב לפיו מחד המעביד נהנה (כיוון שהתגמולים מנוכים מהפיצוי, והמל"ל אינו זכאי לשיפוי ממנו) , ומאידך הניזוק אינו חסר (שהרי בסופו של דבר הניזוק מקבל פיצוי בגין מלוא נזקיו).

סוף דבר סך נזקי התובע כמפורט לעיל עומד על 203,626 ₪.

חלק מהפצוי שנפסק היה בגין שכר טירחת עורך דין; בהתאם להסכם, זכאית התובעת לתשלום רק במקרה שהתקבול משולם בפועל, אולם לפי סעיף 4א להסכם הגישור, הועבר רק סך של 3.2 מיליון ₪ בגין שני ארועי השריפה, והיתרה נשארה בנאמנות, כשבמידה ולא ייעשה בסכום זה שימוש הוא יוחזר למבטחת; לכן, טוענת הנתבעת, ככל וטענות התובעת יתקבלו, תהא זכאית לתשלום לפי החישוב הבא: מהסכום של 3.2 מיליון ₪ יש להפחית 7.4% בגין ארוע השריפה מיום 4.11.2010, ומהתוצאה זכאית התובעת (אם טענותיה יתקבלו) לסכום של 7%, דהיינו, 207,424 ₪; אותנטיות עדותו של מר קליין ז"ל מוטלת בספק, שכן הייתה מיתחכמת, פתלתלה ומתחמקת; התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית וניצלה את מצבה הקשה של הנתבעת, כאשר אין יחס בין סכום התשלום הנתבע לבין העבודה או השרות שניתן בפועל.

התובעת לא הציגה ראיות התומכות בטענתה לעבודה נוספת ואף לא הציגה כל ראיה המעידה על כך שהייתה מעורבת בצורה כלשהיא בהליך, לאחר שהוגשה התביעה כנגד המבטחת באפריל 2013.

...

ה – סוף דבר מורם מהאמור לעיל, כי התובעת לא הוכיחה שביצעה את חיוביה לפי ההסכם, מלבד הכנת הדו"ח הראשוני (נספח 2 של ת/1).

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

 התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, שישולם תוך שלושים יום מהיום.

ביום 2.7.23, לאחר שעיינתי באישור המסירה ותצהיר המוסר שהוגשו, נעתרתי לבקשת המשיב למתן פסיקתא לפיה המבקש יפנה את המושכר, וכן ישלם שכר טירחה בסך של 6,746 ₪ כולל מע"מ ₪ (להלן: "פסק הדין").

לעניין טענות ההגנה של המבקש, המשיב טוען כי המבקש לא הציג כל ראיה שביצע על חשבונו עבודות ותיקונים במושכר, כמו גם לכך שהמשיב היתחמק שנים ארוכות מלתקן את המושכר או להסכמות לתיקון על ידי המבקש.

...

ביום 2.7.23, לאחר שעיינתי באישור המסירה ותצהיר המוסר שהוגשו, נעתרתי לבקשת המשיב למתן פסיקתא לפיה המבקש יפנה את המושכר, וכן ישלם שכר טרחה בסך של 6,746 ₪ כולל מע"מ ₪ (להלן: "פסק הדין").

אשר על כן, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך של 1,500 ₪ בתוך 14 יום מהמצאת החלטה זו למבקש, שאם לא כן יעמוד פסק הדין על כנו.