תביעת החברה – פיצוי בגין ערך הגניבה
לטענת החברה, לפי בדיקה של רשומי התידלוק בתחנת דלק בנתיבות השייכת לחברה-אחות - "עינב שירותים ולוגיסטיקה בע"מ" (להלן – "עינב שירותים"), נהג העובד לתדלק מספר פעמים בבוקרו של יום שישי או ביום שאינו יום עבודה, למרות שתידלק גם בערב שלפני כן ולא ביצע נסיעת עבודה בין לבין.
סעיפים 17-16 לחוק פצויי פיטורים קובעים מתי עובד לא יהיה זכאי לפצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד – אם פוטר בנסיבות שלפי ההסכם הקבוצי, או לפי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים, לפי קביעת בית הדין האיזורי לעבודה.
(עמ' 33 ש' 17-8)
כאשר נישאל אם פנה לברר ולבדוק אם תשלומי הפרמיה תואמים את העבודה השיב כי פנה ל"הרבה אנשים", אך לא זכר אם דיבר עם מר עמר, ולא היה ברור מדבריו למי פנה לשם בירור?
העובד למעשה הודה בהגינותו כי קיבל המחאות בסכומים משתנים בגין פרמיות, כתשלום נוסף לתוספת שקבל בתלושי השכר בגין שעות נוספות.
פיצוי בגין האשמת שוא
לטענת העובד החברה טפלה עליו אשמת שוא חסרת בסיס – שהעלה באש משאית שעמדה בחצרי החברה ביום 30.12.2018.
...
לא מצאנו בנסיבות אלו חוסר סבירות קיצוני שעל החברה לפצות את העובד בגינו.
סוף דבר
התובע ישלם לחברה 2,280 ₪ בגין הסולר שנטל ללא רשות.
תביעות העובד לפיצוי בגין "אי מתן הודעה לעובד", "תוספת מקצועית", שעות נוספות ופרמיה, רכיב פנסיה, ופיצוי בגין האשמת שווא – נדחות.
נוכח התוצאה אליה הגענו, ומאחר ששתי התביעות נדחו ברובן, לא מצאנו לנכון לפסוק הוצאות למי מהצדדים.