לחילופין בלבד טענו כי הנתבעת תצטרך להמציא את כל תלושי השכר שחלים בתקופת החגים של 23,580 העובדים שהם חברי הקבוצה לדוגמה בחודשים 4,5,6,9,10 בכל שנה, בהם ייבדק האם הנתבעת שילמה לכל חבר 9 ימי חג. אשר לחישוב הזכאות לחברי הקבוצה שלא שילמו להם ימי חג בשלושה החודשים הראשונים להעסקתם, טענו התובעות כי בקובץ 2 שצרפו לבית הדין, עולה כי לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי יש 14,391 עובדים שעולם זכאים לדמי חגים ב-3 חודשים הראשונים לעבודה.
למרות זאת הגישו התובעות את התובענה הייצוגית וטענו כאילו המקור הנורמאטיבי החל על רשתות שיווק המזון מחייב אותם לשלם לעובדים דמי חגים מהיום הראשון לעבודה וללא כל תנאי – טענה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות צו הרחבה 2010 ואינה נסמכת על מקור כלשהוא או על דוגמאת רוחב משום סוג בענף.
לטענת הנתבעת, התובעת 2 הפסיקה לעבוד ביום 10.9.15 ולמרות האמור היא מבקשת תשלום על חגים שחלו לאחר שסיימה לעבוד (סעיף 96 לסיכומים).
נוסף על האמור לעיל נבהיר כי מקריאת לשונו של סעיף 6.4 לצוו ההרחבה 2010, הדברים ברורים: עובדי רשתות שיווק מזון זכאים ל-9 ימי חג ללא התניה.
גם אם הייתה הנתבעת מוכיחה כי בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2015 התובעת נעדרה תדיר ולא הגיעה לעבודה בחלק מהימים, עדיין לא היה בכך כי לאיין את זכאותה לקבלת דמי חגים (ובילבד שהחגים לא חלו בשבת), שכן צו ההרחבה 2010 קובע זכאות לדמי חגים ללא כל התניה בעבודה של יום לפני ויום אחרי החג.
...
מקובלת עלינו עמדת הנתבעת כאמור לפיה הזכאות קמה רק לעובדים בשכר ולא במשכורת ואבחנה זו יערוך המומחה – הממונה שימונה לצורך מימוש הסעד.
שכר טרחה וגמול לתובעות הייצוגיות
יש לתגמל את ב"כ התובעות והן את התובעות עצמן, בגלל הסיכון שנטלו, התועלת שהביאו לחברי הקבוצה, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית וההשקעה בהליך וגם בגין ההתמדה בניהול הליך זה שנמשך מטעמים שונים, זמן רב. בע"א 2046/06 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (נבו 23.5.2012), קבע בית המשפט העליון את העקרונות המנחים בפסיקת שכר טרחתו של התובע המייצג וב"כ הקבוצה: "בתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן."
לאור האמור ובשים לב לכך כי עדיין לא הגענו לנוסחת החישוב ולרשימת חברי הקבוצה הסופית, ונראה כי ראוי שהצדדים יגיעו תחילה להסכמה בנושא ואולי אף להסכמות גם בנושא שכר הטרחה, אנו קובעים כי בשלב זה על הנתבעת לשלם כבר עתה לב"כ התובעות, על חשבון שכר הטרחה הסופי שיחושב לו סך של 118,000 ₪ (שהוא כשליש אחוז מהסכום הנתבע).
הנתבעת תשלם את הסכומים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.