תשלום עבור טיפול בתיקים מול המינהל

הוא לא הכיר את נהלי המינהל לדמי היתר, לא היה בקי במיסוי ובתשלומים שהמינהל מטיל וגובה בקשר לעסקה שערך עבור המוכרים, ובפרט שבהסכם קיימת התחייבות של המוכרים לשלם את דמי ההסכמה (אם יחולו) ודמי ההיתר למינהל.

והואיל והמנוחה והמנוח שכרו את שירותיו של עו"ד דובב לייצגם בכל הקשור בטיפול בעסקת המכר כולל בטיפול מול הרשויות וביניהן מינהל מקרקעי ישראל, עריית גבעתיים, שילטונות מס שבח.

..ותביעה שכנגד נגד היורשים על סך של 3,829,046 ₪ (להלן: "תביעת נחמני") והואיל: וקרוגליק והמנוחה הגישו הודעת צד ג' כנגד דובב בתביעה שכנגד (להלן: "הודעת צד ג'") והואיל ובמסגרת הליכי גישור שהתנהלו אצל המגשר עו"ד מוטי גלוסקא היתקבל החזר לזכותם של המנוחים משלטונות מס שבח בסך 1,035,000 ₪ (להלן: "החזר מס שבח") והואיל מהחזר מט השבח שולמו הוצאות עבור יעוץ חצוני בגין הטיפול בהחזר המס והיתרה בסך של 913,000 ₪ נימצאת בחשבון נאמנות ע''ש עו"ד דפני ועו"ד יהלומי (להלן: "הנאמנים") (להלן: "יתרת סכום החזר המס"}.

אומנם, נספח 10 לתצהיר נחמני הנו פניית עו"ד דובב לנחמני לתשלום שכ"ט וקבלות לנחמני על תשלום שכ"ט בתיק קרוגליק, ויש מחלוקת אם מדובר בהישתתפות בשכ"ט של המנוח, אך מהעדויות עולה כי אין מחלוקת שעו"ד דובב לא ייצג את נחמני.

...

איני מקבלת את טענת קרוגליק (ס' 8, 15 לסיכומיהם) לפיה עו"ד דובב ידע באוקטובר 2006 את סכומי שתי השומות.

ולדעתו הגיוני שהוא שילם פחות מהשמאות הנמוכה, "הוא אמר לי, 'אני מחזיק 2 שמאויות, אחת 3, אחת 1,100,000', אמרתי לו, 'תשמע, אני חי בעמך ישראל בגבעתיים, לא נראה לי שה-3,000,000 נראה לי משהו נורמלי', משהו כזה, כן? אמרתי לו, 'בוא נתמקד בשמאות היותר נמוכה'. .......... הכל מסתדר הרי, מה זה ישר הסכים? הוא לא טיפש קרוגליק הוא היה איש חכם מאוד, הרי היה לו הצעות מקבלנים אחרים או מיזמים אחרים, היה לו, הוא החזיק הצעות, הוא לא הראה לי אותם, הוא אומר, 'יש לי כבר הצעות מאנשים אחרים, תגיד לי מה אתה מציע', זהו, זה ככה.

סוף דבר התביעה העיקרית, הודעת צד ג' שהגישו קרוגליק נ' עו"ד דובב, והתביעה שכנגד שהגישו נחמני כנגד עו"ד דובב נדחות במלואן.

במסגרת הייצוג טיפל בוכובזה עבור אהרונוב גם בתביעה נוספת שהגיש נגדם מינהל מקרקעי ישראל ביום 3.3.97 לתשלום דמי שימוש במקרקעין.

בוכובזה הוציא חשבונית מס כדין עבור כל תשלום ששולם לו. אשר לסך 15,000 ₪ המוזכר בכתב ההגנה שכנגד, מדובר בתשלום בגין טפול בתיק אחר של אהרונוב בקשר לנכס במושב מצליח.

לדברי בוכובזה בתצהירו, אשר לא נסתרו, בקשת מעוז **** הועלתה לנוכח קשיים בקידום הפרויקט וזאת אף צויין בתוספת להסכם – "בשל הנסיבות המורכבות של העסקה". בשלב זה עמדה בפני אהרונוב הברירה שלא לחתום על התוספת להסכם, אז היו מסתכנים בבטול הפרוייקט בכללותו וחזרתם להתגורר בצריף שעל המקרקעין ולהתמודד מול תביעות המינהל לפינויים מהמקרקעין ולתשלום דמי שימוש.

...

אני דוחה את טענת אהרונוב לפיה יש להפחית 25% מהסכום שייפסק לנוכח העובדה כי הדירות טרם נרשמו על שמם – תנאי זה נקבע בהסכם שכה"ט השני שבין הצדדים, אשר כאמור לא חל במערכת היחסים ביניהם.

סוף דבר על יסוד כל האמור נקבע כדלקמן: התביעה העיקרית – נדחית.

בנוסף, ישלמו הנתבעים שכנגד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (בגין דחיית תביעתם וקבלת התביעה שכנגד) סך 200,000 ₪.

השתתפויות הסכימה לשלם עבור שנה אחת בלבד, עבור השנה הנוספת כתבה במכתבה למינהל מיום 19.8.01 (נספח "11" לתצהיר) כי "בתאריך 31/3/01 הסתיים חוזה החכירה שבינינו ועל כן התשלום שמ- 01/04/01 יהיה כבר מהוון". בנוסף, הצהיר ניסנבאום על חליפת מכתבים שהתבצעה בין השתתפויות לבין המינהל בקשר לדרישת המינהל מיום 6.8.01 שהשתתפויות תשלם עבור תוספות בנייה שבוצעו, לטענת המינהל, במקרקעין (נספח "12" לתצהיר).

בדיון בוועדת עסקות מיום 23.12.08 (הפרוטוקול וסיכום הדיון צורפו כנספח "36" לתצהיר), נכתב, בין היתר כי "המחוז ממליץ לאשר העסקה ללא תשלום חוב דמי חכירה שנתיים בתיק האב", אלא שההחלטה שהתקבלה בסוף המסמך היא כי "העסקה ירדה מסדר היום". התובעת שבה ופנתה למינהל במכתב מיום 28.12.08 וחזרה על בקשתה לידון בתיק בישיבת העסקות הקרובה ולקדם את הטיפול בבקשה (נספח "37" לתצהיר).

עו"ד תמרי הצהירה כי בשנת 2002 לערך התבקש משרדם לסייע להשתתפויות בטיפול מול ממ"י בנושא חידוש החכירה במקרקעין בקרית מוצקין, וכי עיקר הטיפול והליווי המשפטי נעשו על ידה, לעיתים תוך מעורבות של ראש המשרד עו"ד אלי רולוף (בסעיף 1 לתצהיר).

...

ועוד הערה בטרם סיום – סבורני כי אין מקום לטענות בדבר "שענטז" או "בלבול בין מושגים" או "סתירה פנימית" שנטענו על ידי הנתבע.

אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומורה כדלקמן: אני מצהיר כי התובעת זכאית לכך שהמינהל יערוך עמה חוזה חכירה חדש תוך שינוי ייעוד וניצול המקרקעין המצויים ברח' ז'בוטינסקי 61 בקרית מוצקין, הידועים כגוש 10428 חלקות 438 ו – 439 בהתאם לתב"ע שבתוקף, וזאת לתקופה של 49 שנים שתחילתה מיום 1.4.2001 ועד ליום 31.3.2050.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעים טענו, כי לא ייתכן מצב בו עו"ד שלא טיפל כלל בתיק, ואף התפטר מייצוג בשלב מוקדם, מבלי שהביא תוצאה כלשהיא, ואף הסב נזק לנתבעים שנאלצו לשכור שירותים של עו"ד אחר ולשלם שכ"ט מחדש ולנהל הליכים משפטיים כנגד המינהל, יהיה זכאי לשכ"ט בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

מעיון בהסכם עולה, כי שכר הטירחה מורכב משני רכיבים: · שכר טירחה בעבור הטיפול בתביעה לסילוק יד - 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. · שכר טירחה היה והמינהל יסכים להחכיר את הקרקע לנתבעים - 18% משווי הקרקע בתוספת מע"מ. להלן נבחן שני רכיבים אלו.

התובע נישאל מדוע התובעים אשר הסכימו לשירותיו וכי הוא הצליח להביא את המינהל להסכים לחכירה סירבו להמשיך בתהליך, התובע העיד בהגינות ומסר תשובה עניינית: "נער הייתי וגם זקנתי... אנו יודעים מזה לקוחות פרטיים, הם תמיד מחפשים ביום הדין לשלם פחות, לא תמיד אני מתקן, ולראיה הם אחרי שהגעתי לתוצאה זו הלכו לעו"ד לפידות ומנהלים הליך מקביל מול המינהל לקבל ואני מניח שגם שכ"ט הוא פחות ממה שמשלמים לי ז"א שהם עדיין רוצים את המיגרש הזה" (ראו, פרוטוקול, עמוד 10 שורות 24 - 26).

...

על כן, לא מגיע לו שכ"ט מלא בגין ניהול בתיק לסילוק יד. אין בידי לקבל טענה זו. שכ"ט בין הייצוג בתיק הפינוי אמור היה להסתיים עם גמר התביעה ושעה שהוגשה לאישור נתבעים טיוטת הסדר פשרה שמסיימת את התובענה ומסירה מעליהם את גזירת הפינוי, בדיוק כפי שדרשו הנתבעים, אין ספק כי התובע השלים את מלאכתו ומכאן גם שהוא זכאי למלוא התשלום בגין רכיב זה. אשר על כן, התובע זכאי לשכר טרחה מלא בגין הרכיב הראשון הנוגע לתביעה לסילוק יד, בניכוי מה ששולם.

סיכום הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסך של 76,482 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 14,000 ₪.

בחודש אוגוסט- 14 ניכה עו"ד הררי מכספי האגודה את הסך של 11,800 ₪, בגין "הסדרת עסקה מול המינהל (גן הילדים)"- היינו, ניכה שכר כולל עד לגמר הטיפול ברמ"י ולא "תשלום על חשבון". אין כל בסיס לדרישת שכר נוסף בגין הטיפול מול רמ"י – מעבר לנכויים שניכה עו"ד הררי.

ת: לגבי ההיתר, מגיע לי כסף מהאגודה ששלמתי לו עבור ויצ"ו, אני שלמתי לו כה, 20,000 ומשהו, תקבל את זה, במקום שתחזיר לי את זה תשלם לו את זה. אני שלמתי לו 20,000 ומשהו שקל עבור טפול מול ויצ"ו, אתה מסכים שאת הטיפול מול ויצ"ו אתם צריכים לשאת=? ש: לא. ת: אז פה מתחיל הויכוח.

בכל יתר העניינים הוצאו החשבונות על שם האגודה ולא למי מנציגיה באותה העת; ואף אחד מהתיקים לא היתנהל על שם "נציג של האגודה". ביטוי מוחשי וברור נוסף, עבור מי פעל עו"ד הררי בטיפולו מול רמ"י בעיניין גן הילדים, מצוי גם במייל ששלחה, ביום 24/12/2014 המיתמחה של עו"ד הררי לחבר ששון- כשנה לאחר שהסתיימה כהונתו בועד - בו ביקשה את אישורו, להעביר לעו"ד ראובני עותק מהבקשה להיתר ומהמפה המצבית שנספחה לה..

...

מהמקובץ לעיל ברור, כי עו"ד הררי גבה שכר טרחה ביתר בגין התביעה לפי סעיף 197, בכך שנמנע מלהפחית משכרו את שכר השמאי זאב כהן; והוא חייב להשיב סכום זה לאגודה.

בעקבות זאת, חתמו חברי הועד החדש על המסמכים לפתיחת חשבון להפקדת הסך של 183,000 ₪, אך משדרש הבנק חתימות נוספות, נמנעו מלעשות כן. בהתאם לכך, הטענות בנוגע לעיכוב כספים וביחס לקיזוז סך של 183,000 ₪ נדחות מכל וכל שכן בראש ובראשונה, חברי ועד האגודה הסכימו והסמיכו את עו"ד הררי לשמור את הכספים הללו עבור האגודה, בעקבות פסק הדין בפשרה.

התוצאה היא שעל עו"ד הררי להשיב לאגודה את הסך של 183,000 ₪ שקיזז שלא כדין וזאת כאשר הסך הנ"ל צמוד ונושא ריבית חוקית מיום הקיזוז ועל לתשלומו המלא בפועל.