התביעה ובעלי הדין
בפניי תביעה כספית על סך 270,572 ₪ בגין שכר עבודה המגיע לתובע, לטענתו, עקב ביצוע עבודות אינסטלאציה בפרויקט בניה המכונה "מיתחם 23" ביישוב חריש (להלן: "הפרויקט").
התובע הנו קבלן לעבודות אינסטלאציה, מערכות מים וביוב וצנרת כיבוי אש, ובמועד הרלבנטי לתביעה שימש כקבלן מבצע של עבודות האינסטלציה בפרויקט, עפ"י חוזה עם הנתבעת.
דיון והכרעה
סוגיית היריבות המשפטית בין התובע (סעדי רביע) לבין הנתבעת
במסגרת תביעתו טוען התובע כי הוא היתקשר בחוזה לבצוע עבודות קבלניות עם הנתבעת במסגרתו התחייב לבצע עבורה עבודות אינסטלאציה בפרויקט ביישוב חריש תמורת סכום כולל בסך 5,220,000 ₪ (בתוספת מע"מ), וכי הוא ביצע עבורה את השלב הראשון של העבודות, אולם קיבל מהנתבעת תשלום חלקי בלבד על חשבון התמורה המגיעה לו לפי תנאי ההיתקשרות שבין הצדדים (כ- 177,000 ₪, לא כולל מע"מ), כך שהנתבעת נותרה חייבת לו את יתרת התמורה החוזית בגין אותן עבודות, המסתכמת לטענת התובע בסך של 270,572 ₪ (כולל מע"מ).
...
לטעמי, אין בנתונים אלה כשלעצמם כדי לשנות את המסקנה לפיה לא עלה בידי התובע להוכיח ברמה הנדרשת כי הוא אשר התקשר עם הנתבעת בחוזה לביצוע עבודות אינסטלציה בפרויקט בחוזה אשר תנאיו כמפורט בהסכם החלקי שצורף כנספח א' לכתב התביעה (וכן הוא אשר ביצע את העבודות בפועל וזכאי לפירעון החוב הנטען), וזאת, בין היתר, לאור עדויות פבל ועבד (ואף סאפי בעצמו) בביהמ"ש לפיהן מי שביצע בפועל את עבודות האינסטלציה הנטענות בפרויקט נשוא התביעה (וגם בפרויקט בטירת הכרמל), ונחשב כקבלן האינסטלציה של הפרויקט, היה סאפי ולא התובע.
סוף דבר
אשר על כן נחה דעתי לדחות את התביעה, וכך אני מורה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ תוך 30 יום.