מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תשלום דמי מחלה לעובד הוראה שיצא לחופשה ללא תשלום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החל מיום 22.11.19 עד ליום 1.1.20 עבדה התובעת וקיבלה דמי מחלה בתשלום.
הסוגיה נדונה בתיק ב"ל (ת"א) 34497-04-10 שרבין דלשפר – המלל (16.10.14) שם התובעת נכנסה להריון שעה שהייתה בחופשה ללא תשלום.
בית הדין קבע כי במקרה זה יש להגמיש את הוראת החוק ולראות בתובעת כעובדת המצויה בחל"ת, ועל כן ההחלטה על שמירת הריון מזכה את התובעת בגימלת שמירת הריון.
בפסק דין זה נקבע כי במקרה של מבוטחת שיצאה לחופשה ללא תשלום לצורך טפול הפריה חוץ גופית, שעה שהוסכם עימה שתחזור לעבודה אם ההפריה לא תצלח ומשצלחה ההפריה – הפסיקה עבודתה, רואים אותה כמי שהפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון (ראו: דיון (ארצי) 0-107-שן יפה טוויג -  המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב(1) 039 (1.8.90)).
...
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע עונה על התנאים הקבועים בתקנון עובדי הוראה לצורך מימוש הזכות לגרירת ימי המחלה - המועצה לא שילמה לעובד פצויי פיטורים, לא חלו הפסקות שירות בהוראה והחל"ת אינו קוטע את רצף העבודה בהוראה משום שבמהלכו לימד במכללה.
התקנון מעמיד שני תנאים לשם מתן אפשרות גרירת ימי המחלה – אי תשלום פצויי פיטורים בתום תקופת העבודה בבעלות; והעדר הפסקות שירות בהוראה, או לחילופין – יציאה לחופשה ללא תשלום כדין.
הסעיף הרלוואנטי בתקנון קובע כי על עובד ההוראה שחלה, היינו עובד הזכאי לתשלום דמי מחלה תוך כדי תקופת עבודתו וטרם פרישתו, לנצל תחילה את ימי המחלה שנצברו אצל מעסיקו הנוכחי, ובתום ניצולם לקבל אישור מהמעסיקים הקודמים על ימי מחלה שלא נוצלו בשירותם – כל זאת לצורך מימוש זכאותו לתשלום דמי מחלה, ולא כטענת המועצה – לשם דיון תאורטי באפשרות פדיונם של ימי מחלה אלה במועד הפרישה.
...
אשר לשאלה אם התמלאו התנאים הקבועים בתקנון לגרירת ימי המחלה בנסיבות המקרה כאן, אנו מקבלים את עמדת העובד.
לא מצאנו לחייב את המועצה בתשלום הלנת שכר, וזאת משום שהחובה לשלם דמי מחלה מוטלת על המעסיק.
סוף דבר המכללה תשלם לתובע דמי מחלה, תוך 30 ימים, בהתאם לתחשיביה.
לא מצאנו לחייב את המועצה בתשלום הוצאות ושכ"ט המכללה, שכן כמפורט לעיל, חובת המכללה לשלם את דמי המחלה היא חובה עצמאית ואין במחדלי המועצה כדי להצדיק את אי ביצוע התשלום כלפי התובע.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בין חודש ספטמבר 2000 לחודש ספטמבר 2013 הוא עבד במערערת (להלן – המועצה) ולאחר מכן יצא לחופשת ללא תשלום, ממנה לא שב לעבודתו במועצה.
זאת, כיוון שעל פי תקנון עובדי הוראה (להלן – התקנון) זכאים עובדי הוראה ליגרור ימי מחלה ממעסיק קודם, בתנאים שנקבעו בתקנון.
ואולם - בית הדין לא קבע כי יש לשלם לעובד 164,341.6 ש"ח, אלא רק כי "המכללה תשלם לתובע דמי מחלה...בהתאם לתחשיביה". יוצא איפוא שאין ממש בטענת המועצה כי נפסק לעובד סכום גבוה מזה שתבע, שכן שכר הברוטו שנפסק לעובד אף נמוך מעט מהסכום שהוא תבע (נציין, כי על פי התקנון בסיס השכר לתשלום דמי המחלה הנו בהתאם לשכרו של העובד במכללה, ערב תחילת תקופת המחלה, כך שמדובר בנתון המצוי בידי המכללה ולא בידי המועצה).
...
סוף דבר - חיוב המועצה לשלם למכללה, בהתאם לסעיף 30(ב) לפסק הדין, מבוטל בזאת.
לנוכח התוצאה, מצאנו ממש גם בטענת המועצה כנגד סכום ההוצאות בו חויבה בהליך.
מקובלת עלינו אפוא קביעת בית הדין לפיה "חובת המכללה לשלם את דמי המחלה היא חובה עצמאית ואין במחדלי המועצה כדי להצדיק את אי ביצוע התשלום כלפי התובע". הדברים אושרו גם על ידי משרד החינוך בעמדה שמסר ולפיה "עובד זכאי לנצל ימי מחלה ולקבל שכר בעת מחלתו (לפי משכורתו במועד ניצול ימי מחלה), מבלי שייגרמו עיכובים בשל מחלוקות בין המעסיקים השונים". מנגד, המועצה הכבידה על ההליך כאשר העלתה טענות, שנדחו, כנגד האישור שמסרה בידי העובד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מאחר ואין חולק כי התובע עבד בחודש מאי 2020: "העובד הועסק חלקית בלבד ובהקף של 12 ימים בלבד בכל חודש מאי[footnoteRef:79]" והוכח כי לכל הפחות עד ליום 12.6.20 לא הונפק לתובע תלוש השכר לחודש מאי ונימסר לו שהוא יקבל את התלוש בחודש הבא, הרי שהנתבעת הפרה את הוראות ס' 24(ג) לחוק הגנת השכר: "הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע." כך הוגדר היום הקובע בס' 1 שם: ""היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה".
עם זאת, הצדדים חלוקים ביחס למועד יציאת התובע לחל"ת. לטענת התובע, הוא עבד בפועל עד ליום 16.3.2020 ובימים 17-20.3.2020 הוא שהה במחלה.
] אין מחלוקת כי הנתבעת מסרה לתובע הודעה שלפיה הוא יצא לחופשה ללא תשלום החל מיום 13.3.2020[footnoteRef:85].
מה גם שבבקשת התובע לקבלת דמי אבטלה צוין כי יום עבודתו האחרון היה 17.3.2020[footnoteRef:87], כך שהתובע קיבל תשלום דמי אבטלה החל מיום 18.3.20.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ללא שימוע בסכום כולל של 4,000 ₪.
...
התביעות לתשלום פיצוי בגין מעבר על תקנות התעבורה, פיצוי בגין כפיית דרכי תשלום, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה והסתמכות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה ועגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ושכר עבודה עבור יום 13.3.20- נדחות.
בהתחשב בסכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ובסעדים הרבים שנדחו, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שחלק גדול מטענות התובע ומרכיבי התביעה נדחו, סברנו, כי מן הראוי שהתובע ישלם את הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד התבקש צו המורה על תשלום דמי מחלה למבקשת כל עוד היא מצויה בחופשת מחלה.
עוד צוין במכתב זה, כי ככל שהמבקשת לא תתייצב לתפקידה החדש, אזי עד ליום 1.8.23 נתונה לה האפשרות לבחור בין יציאה לחופשה ללא תשלום לשנה בתנאים מיוחדים או בפרישה בתנאים מועדפים.
ביום 10.10.23 השיבה גב' טביב למבקשת, כי לאור סרובה להבדק על ידי רופא הבנק, אישורי המחלה שהציגה לא ידווחו, ימי ההעדרות יחשבו כחופשה ללא תשלום והמקדמה שהופקדה תגבה מחשבונה.
די אם נפנה לכך שתצהיר המבקשת (כמצוין לעיל) דל ביותר וכל שנטען בו הוא כי המשיב החליט באופן שרירותי לא לשלם לעובדת דמי מחלה חרף הצגת אישורים רפואיים.
נוכח מסקנה זו, נדחית הבקשה להורות למשיב לשלם למבקשת דמי מחלה מכאן ואילך כל אימת שתציג אישורי מחלה.
...
נוסיף, ובזיקה לשיקולי יושר, כי מצאנו גם טעם רב בטענת המשיב לפיה הבקשה נעדרת מידע רב ולא צורפו לה מסמכים רלבנטיים רבים.
נוכח מסקנה זו, נדחית הבקשה להורות למשיב לשלם למבקשת דמי מחלה מכאן ואילך כל אימת שתציג אישורי מחלה.
סוף דבר הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו