מאחר ואין חולק כי התובע עבד בחודש מאי 2020: "העובד הועסק חלקית בלבד ובהקף של 12 ימים בלבד בכל חודש מאי[footnoteRef:79]" והוכח כי לכל הפחות עד ליום 12.6.20 לא הונפק לתובע תלוש השכר לחודש מאי ונימסר לו שהוא יקבל את התלוש בחודש הבא, הרי שהנתבעת הפרה את הוראות ס' 24(ג) לחוק הגנת השכר: "הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע." כך הוגדר היום הקובע בס' 1 שם: ""היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה".
עם זאת, הצדדים חלוקים ביחס למועד יציאת התובע לחל"ת. לטענת התובע, הוא עבד בפועל עד ליום 16.3.2020 ובימים 17-20.3.2020 הוא שהה במחלה.
]
אין מחלוקת כי הנתבעת מסרה לתובע הודעה שלפיה הוא יצא לחופשה ללא תשלום החל מיום 13.3.2020[footnoteRef:85].
מה גם שבבקשת התובע לקבלת דמי אבטלה צוין כי יום עבודתו האחרון היה 17.3.2020[footnoteRef:87], כך שהתובע קיבל תשלום דמי אבטלה החל מיום 18.3.20.
סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, כדלקמן:
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ללא שימוע בסכום כולל של 4,000 ₪.
...
התביעות לתשלום פיצוי בגין מעבר על תקנות התעבורה, פיצוי בגין כפיית דרכי תשלום, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה והסתמכות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה ועגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ושכר עבודה עבור יום 13.3.20- נדחות.
בהתחשב בסכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ובסעדים הרבים שנדחו, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שחלק גדול מטענות התובע ומרכיבי התביעה נדחו, סברנו, כי מן הראוי שהתובע ישלם את הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך.
