ביום 15.11.2020 הודע לנתבעת כי לא נימצאו כנגדה ממצאים בתיקי החקירה בגין תשלום גמול עבודה בשעות נוספות; תשלום שכר מינימום; תשלום דמי חופשה בלא צידוק מספיק ותוך זמן מתקבל על הדעת; ותשלומים מכח צוי הרחבה בענין פנסיה[footnoteRef:22].
מנגד, לטענת הנתבעים, התובע ניצל את ימי החופשה המגיעים לו על פי הדין וקיבל את מלוא התשלום בגין דמי החופשה.
כך למשל, בהתאם לדוח הנוכחות לחודש דצמבר 2018 עולה שהתובע ניצל ימי חופשה בתאריכים מיום 16.12.18 ועד ליום 20.12.18 עם זאת, בהתאם לצילומי שעון הנוכחות קיימת החתמה של כרטיס הנוכחות בתאריכים הנ"ל בתחילת יום העבודה וסיומו לרבות החתמה בגין הפסקות (למעט בתאריך 18/12 קיימת החתמה בתחילת יום העבודה בלבד).
בנסיבות אלה, אף אם התובע קיבל תמורת חופשה כתחליף לניצול חופשה במהלך תקופת עבודתו אין לקזז את הסכום ששולם מסכומים המגיעים לתובע בגין פדיון חופשה.
...
על בסיס הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה לחיוב התובע בגין נזקים כלכליים שנגרמו לנתבעת בעקבות סיום עבודתו של התובע – נדחית.
אשר על כן, התביעה לחיוב אישי של הנתבע מכח הרמת מסך – נדחית.
סוף דבר
התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר וגמול שעות נוספות בסך 127,650 ₪;
דמי הבראה בסך 1,019 ₪;
פדיון חופשה בסך 9,458 ₪;
חלף הפרשות לפנסיה בסך 11,513 ₪
מענק שנתי בסך 5,027 ₪;
דמי כלכלה בסך 70 ₪;
דמי חגים בסך 5,125 ₪;
חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 13,042 ₪
שכר מרץ 2019 בסך 6,634 ₪
פיצוי בגין תלושים לא תקינים בסך 10,000 ₪
לרכיב הפרשי שכר וגמול שעות נוספות הנקוב בס"ק א' לעיל יתווספו פיצויי הלנה בסך 25,000 ₪.