תשלום גמול הדרכה למורים על פי ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות

בעירעור נקבע כדלקמן: "בית הדין האיזורי קבע בפסק דינו כי לפי חומר הראיות שלפניו, המערער היתקבל לעבודה במדור למוסיקה של המועצה האזורית כעובד של החינוך המשלים. קביעתו נעשתה גם על פי שיבוצו המינהלי של המערער וגם מן הטעמים שהמערער לא העביר ולא לימד שיעורים בכיתה שלא במסגרת הלימודים השוטפים ומערכת הלימודים, כאשר התלמידים למדו אצל המערער על פי בחירה חופשית והלימודים היו כרוכים בתשלום נפרד אותו גבתה המועצה האזורית מהורי התלמידים למוסיקה (פסקות 8, 30 ו-31 לפסק הדין).מסקנותיו של בית הדין האיזורי היו כמצוטט בפיסקה 16 לעיל, ועל פיהן חל על המערער ההסכם הקבוצי בחינוך המשלים. לאחר עיון בטענותיהן של ב"כ המערער ושל ב"כ המועצה האזורית

ובחומר הראיות שהיה לפני בית הדין האיזורי בנושא זה, שהוא הנושא המרכזי בהליך העירעור, הגענו למסקנה כי על פי הוראות התחולה של ההסכמים הקבוציים לעובדי ההוראה ולעובדי החינוך המשלים לא טעה בית הדין במסקנותיו לגבי תפקידו של המערער וההסכם הקבוצי החל עליו.

שאלת ההכרעה בין חלותו של ההסכם הקבוצי לעובדי הוראה לחלות ההסכם הקבוצי לעובדי החינוך המשלים נדונה על ידי בית דין זה עוד קודם לעניין אסלנוב, בעיניין בשיסט, שבו נדון עניינן של מורות למוסיקה אשר עבדו בקונסרבטוריון העירוני של קריית אתא, וכך נקבע שם: "המערערות עבדו במסגרת החינוך המשלים כמדריכות. הן לא עבדו בבית-ספר כמורות. מעיון בהסכם הקבוצי בחינוך המשלים ובהסכם הקבוצי של המורים, שהוגשו לבית-הדין קמא, עולה כי המדריכים מהוים קבוצה נפרדת מעובדי ההוראה. ההסכם הקבוצי בחינוך המשלים קובע את תחולתו על עובדים בחינוך המשלים, ואילו ההסכם הקבוצי של עובדי ההוראה קובע את תחולתו על עובדי בתי-הספר. העובדה שהמערערות הנן מורות במקצוען אינה מחילה עליהן את ההסכמים הקבוציים של עובדי ההוראה. אם לא הוסכם אחרת הרי מהנדס, רופא, משפטן וכיו"ב, העובדים בחינוך המשלים כמדריכים, יקבלו את שכרם על-פי ההסכם קבוצי של החינוך המשלים, ולא יקבלו את תנאי העבודה של מקצועם... (דב"ע תשן/3-15 תמר בשיסט ואח' – עריית קריית אתא, פד"ע כא 221, 223 (1990) (להלן -עניין בשיסט), שם).

בתחילה ביטחה הערייה את עובדיה הקבועים בפנסיה תקציבית, בהתאם להוראות סעיפים 79 ו-80 לחוקת העבודה, בהן נקבע כי "בעיניין פנסיה לעת זיקנה, לנכות, לאלמנה וכיו"ב, תנהג הרשות לגבי העובדים על פי חוק הגימלאות של עובדי המדינה... הרשות והעובדים יקיימו קופת תגמולים של עובדי הרשות... אין סעיף זה מונע מרשות זו או אחרת לקיים קופת תגמולים על מנת להבטיח לעובדים פנסיה מיצטברת כפי שיוסכם בין הרשות המקומית וועד העובדים". בהתאם לסעיף 4 להסכם הקבוצי הכללי מיום 24.03.1975, שנחתם בין מרכז השילטון המקומי, הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומבטחים - מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ, עובד חדש ברשויות מקומיות בוטח תחילה בפנסיה צוברת לתקופה של עד שנתיים מתחילת עבודתו או עד שהועבר למעמד של עובד שאינו עובד זמני, לפי התאריך המוקדם בין השניים.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו דוחים את ערעורי שני הצדדים בעניין זה. ראשית, מדובר בקביעות עובדתיות בהן ערכאת הערעור אינה מתערבת.

המדובר בקביעה עובדתית שאין מקום כי ערכאת הערעור תתערב בה. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ומבלי להביע עמדה ביחס לשאר קביעותיו של בית הדין האזורי להן לא נדרשנו לצורך הכרעתנו, הערעור והערעור שכנגד נדחים.

בנסיבות העניין בהן שני הערעורים נדחים, כל צד יישא בהוצאותיו.

התובעת, מורה לחינוך מיוחד, הגישה תביעה לפצוי בגין הפסד שכר וזכויות פנסיוניות שנגרמו לה לטענתה במסגרת יישום רפורמת "אופק חדש". הסעד המבוקש הוא תיקון הדרגה שנקבעה לתובעת בעת המעבר להעסקה ב"אופק חדש" מדרגה 5.5 לדרגה 8+ בצרוף דרגות שנוספו לאחר מכן, ותשלום הפרישי שכר וזכויות פנסיוניות הנובעים מהתיקון באופן רטרואקטיבי, כמפורט בתחשיב נספח א' לכתב התביעה.

ביום 25.12.2008 נחתם בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים בישראל הסכם קבוצי "ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך".

כן העידה שנציגי משרד החינוך ביצעו הסברות בבית הספר בנוגע לרפורמה: "... באו נציגים של משרד החינוך. את המפגשים אני זוכרת. היה נציג של השכר, עשינו משחקי סימולציה כדי לראות בנתונים לראות כמה זה יהיה באופק חדש ולראות את ההמרה. ... היו לפחות 3 מפגשים של מנגנון משרד החינוך שנקרא הטמעה לאופק חדש". גב' דקלה חיים העידה אף היא כי נערכו הדרכות: "היו הטמעות בכל המחוז וברשותי היו 22 מוסדות, וממטה החשבות בירושלים שלחו נציגים להדרכות." התובעת טענה מנגד, שלא היו הדרכות: "אני לא זוכרת הדרכות וגם מעולם לא היו הדרכות וגם אם דיברו על אופק חדש באויר אף אחד לא דיבר על כך שמורים יפגעו אם ירדו מכתה לכיתה". ראיה פוזיטיבית לכך שבוצעו הדרכות בבית הספר בו לימדה התובעת, לא הוצגה בפנינו.

על פי הסכמות הצדדים להסכם הקבוצי, נקבע מועד אחיד לבצוע ההמרה כלפי כלל עובדי הוראה ואין מקום להחריג את התובעת בעיניין זה. המדינה הפניתה לחריג היחידי שנקבע במקרה של השלמת תואר אקדמי או גמול הישתלמות לאחר המועד הקובע (סעיפים 44 (ב)(4) ו – (5) להסכם הקבוצי מיום 25.12.2008).

...

סיכומו של דבר – לא מצאנו פגם בהתנהלות משרד החינוך בכל הנוגע לשיבוצה של התובעת כמחנכת כיתה א' ובמועד שבוצע.

על כן טענתה בעניין זה, נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

ההסכם מחריג מתחולתו קבוצות מסוימות של עובדי הוראה (להלן: סעיף ההחרגה): "והואיל והצדדים הסכימו להמשיך בניהול משא-מתן לשם חתימת הסכם קבוצי ליישום הרפורמה לעובדים נוספים בדרוג עובדי הוראה: עובדי הוראה בתפקידי הדרכה, מפקחים, מורי של"ח, עובדי הוראה במכללות ובסמינרים להכשרת עובדי הוראה, עובדי הוראה בחוות חקלאיות ובמרכזים ימיים, גננות שלא נכללו בהגדרת "גננת" להלן ואוכלוסיות נוספות של עובדי הוראה בשירות המדינה, כפי שיוסכם בין הצדדים".

התובע לא הציג ראיות כי בפועל עבד עם תלמידים, מורים או הורים בשעות החופשיות באופן המשווה אותו למורים המועסקים על פי הרפורמה ואשר שעות חופשיות אלו נחשבות כשעות שהייה המזכות בתגמול.

] התובע לא הביא אף ראייה ממשית שיש בה כדי לתמוך את דבריו כי עבד לאורך השנים שעות החורגות מאלו ששולמו לו בפועל, או כי נידרש לבצע יותר מ-24 שעות הוראה שבועיות בהתאם למתכונת הישנה.

] במהלך ההליכים בתיק הוגשה עמדתה של הסתדרות המורים התומכת בעמדת הנתבעת ולפיה הסכם אופק חדש אינו חל על עובדי ההוראה הותיקים בבתי הספר של מפת"ן, וכי נידרש הליך של מו"מ קבוצי על מנת לגבש הבנות בנוגע לאופן יישומו של ההסכם הקבוצי על קבוצת מורים אלו.

...

על יסוד האמור לעיל, לא שוכנענו כי נפל פגם בהחלטת הצדדים להסכם הקיבוצי להחריג את המורים הוותיקים בבתי הספר של מפת"ן ולנהל מו"מ נפרד לגבי אופן יישום תוכנית אופק חדש לגביהם.

שוכנענו כי נכון היה להתדיין בעניינם של עובדי הוראה אלו בנפרד וזאת נוכח אופיים הייחודי של בתי הספר של מפת"ן בהיותם בתי ספר מקצועיים בעלי היבטים טיפוליים, בתי ספר שש-שנתיים באחריות משרד החינוך וגם משרד הרווחה, בתי ספר שבהם חלק מהעובדים מועסקים על ידי המדינה וחלק על ידי בעלויות שונות.

על כן, אין לקבל טענתו בהקשר זה. סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

ביום 1.1.98 קיבל התובע קביעות בעבודתו והוחל עליו ההסכם הקבוצי המיוחד הרלוואנטי שנחתם בין המדרשה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה באותה העת (בחודש 7/98).

מחוות דעת רו"ח קידר עולה הטענה כי יש לקחת בחשבון גם רכיב "הסכם הוראה 94" (סמל 75), "גמול חברתי" (סמל 337), רכיב "תוספת מיוחדת" (סמל 425) ותוספת "שדה בוקר" (233), כל אלה בטרם יחושב תשלום התוספת "על פי חוק" המהוה את ההשלמה לשכר המינימום.

התובע מפנה להסכם הקבוצי 2005 וטוען כי על פי הסכם זה, יכולים עובדי הנתבעת להיות מועסקים כעובדים מינהליים, אזי, יהיו זכאים לשכר בהתאם לדרוג המינהלי על התוספות שבו או כעובדים מינהליים בדרוג עובדי הוראה שאז יהא שכרם משולם בהתאם לדרוג עובדי הוראה על התוספות שבו.

יודגש, כי בכל הנוגע לימי הדרכה בשטח, שילמה הנתבעת גמול שעות נוספות על פי ההחלטה.

...

אלא שדומה כי לא הפחית שעות אלה מהחישוב שנערך בעבורו במסגרת תביעה זו. על יסוד כל האמור, משלא הוכיח התובע כי עבד שעות נוספות שבגינן לא קיבל תמורה, ומשחישוביו אינם מפורטים באופן שניתן לחלץ מהן בגין אלו שעות לא קיבל תמורה, אם בכלל - מצאנו כי דין תביעתו ברכיב זה - להידחות.

אשר על כן מצאנו כי התובע זכאי לתשלום הפרשי גמול שעות נוספות בסך של 3,064.4 ₪ בלבד.

יתר תביעות התובע - נדחות.

שעות (בין 08:00 ל – 12:30), במהלכו עבר הדרכות הנוגעות לאופי העבודה בבית החולים, שיטות העבודה בו ונהלי העבודה.

נוסיף כי על פי העולה מהחומר שהונח לפנינו פנתה ההסתדרות בכתב לבית החולים, ביום 19.9.2019, בהתראה טרם נקיטת צעדים אירגוניים, בשל מה שכינתה "גרירת רגליים" בעיניין תיקון ההפרה של אי תשלום שכר בגין יום אוריינטאציה (אולם לא כיתבה את המבקש לפניה זו ולא הודיעה לו עליה).

בסופן הגיש, בשלהי חודש מאי, 2020, בקשה לסילוק הבקשה לאישור תביעת המבקש כייצוגית על הסף, מן הטעם שנחתם, ביום 19.3.2020, הסדר קבוצי בין בית החולים לועד מנהל ומשק, ועד האחיות וועד רופאי בית החולים, ולפיו הוסכם על תשלום של שכר עבודה לכל העובדים שנטלו חלק ביום אוריינטאציה קודם לתחילת עבודתם בבית החולים, הן רטרואקטיבית (החל משנת 2016), והן בכל ימי האוריינטציה העתידיים (עותק ההסדר צורף לבקשה לסילוק על הסף) (להלן: הבקשה או הבקשה לסילוק על הסף).

ממילא, על פי הנטען, חתימת ההסכם מיום 19.3.20 הינה פרי של פעולותיו של המבקש באמצעות עו"ד חצוני לתיקון הפרה שנמשכה מספר שנים, במהלכן ארגון העובדים היציג ניכשל בתפקידו לפקח ולאכוף תשלום זכויות קוגנטיות של העובדים.

עם הנתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעיניין אריאלי נעים (עת"צ (ארצי) 40516-06-21 אריאלי נעים – מדינת ישראל והסתדרות המורים בישראל (11.12.2021)) (להלן: ענין אריאלי) והעוסק בעיניין דומה, קוימה ישיבת תיזכורת במהלכה הציעה ראשת המותב לצדדים להגיע להסדר של הסתלקות מתוגמלת.

הצדדים בקשו שהות להודיע עמדתם ובסופה הגישו הודעה מוסכמת ולפיה לא עלה בידם להגיע להסכמה אולם הציעו הסדר דיוני ולפיו ישלימו טיעוניהם בכתב ולאחר מכן יכריע בית הדין ביחס לתגמול למבקש ולבא כוחו, ולכך נעתרנו.

...

כל אלה עניינים שמצאנו שיש להביא בחשבון בעת פסיקת הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו.

תביעתו האישית של המבקש, נדחית.

סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה להסתלקות מתקבלת, וכך גם הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה.