תשלום ביטוח לאומי לחו"ל: חבות ביטוחית לישראלים בחו"ל

.לגבי עובד כאמור בתקנה 1(4) או (5) - הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור בתקנה 1(4) יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ; בהמשך לכך, תקנה 2א לתקנות קובעת הסדר של תשלום מקדמות, ולפיה "כל עוד לא נקבעה הכנסה למבוטחים כאמור בתקנה 2 ישולמו מקדמות לפי תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות המקדמות)". בתקנה 3 נקבע כי "הוראות סעיפים 345(ג) ו-(ד) ו-362 לחוק יחולו בשינויים המחוייבים לגבי מבוטחים כאמור בתקנה 1". סעיף 345(ג) לחוק, כמצוטט לעיל, קובע אף הוא את החובה בתשלום הפרש דמי ביטוח ככל שהתברר ששולמו מקדמות נמוכות מדי.

לענין זה נאמר בעב"ל (ארצי) 1844-09-10  המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג' (1.4.15) (להלן: עניין חג'ג') כך (ההדגשה שלי-ח.א.ג): "לאור האמור נפסק לא אחת כי "כפועל יוצא מהוראות הדין כמבואר לעיל, ברי כי למוסד אין ידיעה ולא יכולה להיות בדבר מעמד המבוטח בדבר הכנסתו ודמי הביטוח שהוא חב. לאור האמור אין המוסד יכול ליידע פרטנית את המבוטח בדבר מעמדו וכפועל יוצא מכך בדבר עצם חבותו בדמי ביטוח ושעורם" (ראה למשל עב"ל (ארצי) 103/99 למיס נאצר - המוסד לביטוח לאומי (7.12.10)).

בעקבות כך פירסם המוסד ביום 24.3.14 את חוזר 1714 אשר כותרתו "תהליך בירור שכיר בעקבות קבלת שומה" בו נאמר בין היתר כך (הדגשות שלי- ח.א.ג.): "...כאשר תושב ישראל עובד כשכיר (לא אצל מעסיק ישראלי) בחו"ל, במרבית המקרים תופיע הכנסתו מחו"ל בשומה כהכנסה ממקור שכיר. בהתאם לחוזר הנ"ל (חוזר ביטוח מספר 1311 – תוספת שלי. ח.א.ג.) היה על פקיד הביטוח והגבייה לשנות את מקור ההכנסה להכנסה שלא מעבודה ולהזין עיסוק בעל הכנסה שלא מעבודה במקביל.

המדובר בטופס הנושא את הכותרת "שאלון לקביעת תושבות – לשוהה בחו"ל". בפתח השאלון, כנוסחו אז, הוסברה תכליתו (ההדגשה שלנו): "המוסד לביטוח לאומי קובע תושבותו של אדם לענין חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וליתר החוקים המבוצעים על ידו.

...

סוף דבר לו תתקבל דעתי, הרי שדין הערעור להתקבל במובן זה שפסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל.

בהקשר זה אציין, כי מקובלת עלי קביעת חברתי לפיה אין לראות בהתנהלות המוסד משום ויתור, זניחה או אי אכיפה בכל הקשור בגביית דמי ביטוח מתושבים המועסקים על ידי מעסיק זר מחוץ לגבולות ישראל.

לא מקובלת עלי, לפיכך, הטלת האחריות על המבוטח, כעולה טיעוני המוסד וכפי שניתן להסיק מחוות דעתה של חברתי ממנה משתמע כי המשיב הפר חובת הוגנות כלפי המוסד.

מדובר בנוסח זהה לזה שפורסם ביום 10.11.19, בצרוף פסקה נוספת בה נכתב: "יחד עם זאת, לאור העובדה כי בימים אלו הסוגיה נדונה בבית הדין, הוחלט כי הליכי הגביה כנגד חיובי דמי הביטוח בגין שנת 2018 ואילך שמקורם בהכנסות מחברה משפחתית, יוקפאו, בכפוף להמצאת מסמכים תומכים שמדובר בהכנסות יחיד הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי (בהתאם לחוות הדעת המשפטית משנת 2014).

הוראות סעיפים 350(א) (6) ו- (7) לחוק הביטוח הלאומי מפרטות את סוגי הכנסות/רווחים שאינם חייבים כלל דמי ביטוח בידי היחיד: דיבידנדים, הכנסות ריבית לפי סעיפים 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה, הכנסה מהשכרת דירה למגורים בישראל לפי סעיף 122 לפקודה, הכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל לפי סעיף 122א לפקודה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק; חברה משפחתית הנה בעלת אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ואולם לצרכי מס היא נחשבת כ"שקופה", תוך ייחוס הכנסותיה לבעלי המניות, בהתאם לסעיף 64א לפקודת מס הכנסה.

תמצית טענותיהם הנוספות של התובעים בסיכומי התשובה במועד מתן פסקי הדין בעיניין וייס ובעניין יוסף, המצב המשפטי ביחס לחבות בדמי ביטוח על הכנסות פסיביות (דיבידנד, ריבית, דמי שכירות וכו') היה שונה מהמצב לאחר תיקון 103, על כן לא ניתן להסיק מפסקי דין אלה כי לפני תיקון 103 ריווחי חברה משפחתית חויבו בדמי ביטוח לאומי באופן גורף.

...

לטעמנו, ניתן לקבוע, על סמך העובדות והטענות כפי שהובאו על ידי הצדדים בהליך כאן, כי אין מדובר בשיהוי המבטל הגבייה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעות נדחות.

בשים לב לשינוי בעמדת הנתבע, כמובא בהרחבה לעיל, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

אמנת המס שנחתמה בין ישראל וארה"ב ואושרה בשנת 1995, מחייבת את כל יחידות המדינה, קל וחומר כאשר יש בה היתייחסות ספציפית לתשלומי ביטוח לאומי של תושבי ישראל העובדים כעצמאיים או כאלה המועסקים אצל מעסיקים ישראליים הנכנסים לארה"ב לתקופה קצרה כדי לעבוד.

דוח ועדת רבינוביץ (שהוקמה לאחר שינוי הסדר המיסוי מטריטוריאלי לפרסונאלי) קובע כי: יינתן זכוי בגין המס הזר שמשולם כאחוז מההכנסה החייבת בחו"ל ואינו מס ערוני, על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל לגבי כל מס. בהמשך לתיקון 132 הביטוח הלאומי ממסה גם הכנסות של תושבים שצמחה לה הכנסה מחוץ לישראל.

דמי ביטוח לאומי אינם ניכוי "הוצאות מעורבות", שכן תשלום דמי הביטוח הוא מהכנסות ולא מהוצאות וללא קשר אם מדובר בהוצאות ליצור הכנסה או לא. דו"ח מבקר המדינה לא מקים חבות ולא יוצר זכות שאינה בדין.

...

לפיכך המסקנה המתבקשת הינה שהמיסים הסוציאליים המשולמים בארה"ב הינם כאלה הנכנסים בגדר אמנת המס.

ההכרעה – לאחר שבחנתי את אמנת המס ואת טענות הצדדים בראי הפסיקה, דין התביעה להידחות.

המסקנה המתבקשת הינה כי ככלל תושב ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח אף לגבי הכנסה שהופקה בחו"ל, זאת לפי הוראות תקנה 1(4)(א) לתקנות לגבי הכנסה מעבודה אם הוא מועסק בחו"ל על ידי מעסיק זר. לפי תקנה 20 לתקנות חלה חובת התשלום אף לגבי מי שאינו עובד, בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

התוצאה איפוא שהתביעה נדחית.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית הזכאות לתשלום בגין תאונה שאינה בגדר תאונת עבודה ואשר כתוצאה ממנה אבד למבוטח כושר התיפקוד הוסדרה בפרק ו' לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "ביטוח נפגעי תאונות". בענין מור יוסף עמד בית הדין הארצי על תכליתו של הסדר ביטוח נפגעי תאונות המעוגן בפרק ו' לחוק וכלשונו: "פרק ו' לחוק עוסק ב"ביטוח נפגעי תאונות", וקובע כי "מבוטח שארעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התיפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהיא" (סעיף 151(א) לחוק).

הוראת סעיף 155 כהסדר שיורי אינה יוצאת דופן בחוק הביטוח הלאומי, וקיימות הוראות שיוריות נוספות המונעות תשלום כפל גמלאות והשוללות חבות המוסד לביטוח לאומי, בהתקיים זכאות לגימלה במסגרת הסדר בטוחי אחר [כך לשם הדוגמא: סעיף 196(ב) לחוק הביטוח הלאומי שעניינו בזכאות לגימלת נכות; וסעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "תשלומי כפל" למבוטחת בתקופת שמירת הריון.

...

אין בידינו לקבל את טענת התובע ולפיה אין לראות בתגמולי הביטוח ששולמו לו כמקימים מחסום כפל גמלאות לנוכח שיעורם הנמוך והעדר קשר בין גובה תגמולי הביטוח לגובה ההכנסה שלו ולהפסד השכר שנגרם לו עקב התאונה.

על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

ראשית נציג פסיקה שדנה במדריכים בישראל וחבות מעסיקיהם לשלם עבורם דמי ביטוח לאומי כעובדים.

[footnoteRef:26] אמנם, תחולתו של הצוו בעיניין אשכנזי נשללה עקב כך שהתובע בעיניין אשכנזי לא קיבל גמול עבודה "מעבר ל'חובה' לשתפו בטיול במחיר העלות, במתן ארוחות ובכניסה לאתרים בלא תשלום". אך, העובדה שבית הדין בחן את תחולתו ביחס לנסיבות התקשרותו של התובע שם, מראה שצו הסווג חל גם על מדריכים בחו"ל. עוד ראוי לציין כי בעיניין אשכנזי דן בית הדין הארצי לעבודה גם בהשלכתן של תקנות שירותי תיירות (מליווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ), התש"ן-1990 על בחינת קיומם של יחסי העבודה.

...

כן, מחומר הראיות, לא שוכנענו שהתובע כלל התפטר מחמת הרעת תנאים.

לאור האמור אנו קובעים שהתובע התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים.

סוף דבר התביעה שכנגד נדחית הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי שכר בסך 7,532 ₪.