תשלום איחוד תיקים חד פעמי

לטענתו, מאז הקמת תיק האיחוד, (בחודש 3/16) עומד הוא בתשלומים שנקבעו – 3,000 ₪ לחודש (בנוסף לתשלום 11,000 ₪ חד פעמי); עוד לטענתו, רישיון הנהיגה שלו משמשו בעבודתו כנהג משאית, עבודה ממנה מישתכר כ-6,000 ₪ לחודש.

...

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לאחר ששקלתי בדעתי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

סבורני, כי אין להכביד על המערער מעבר לצו התשלומים בגובה 3,000 ₪, ע"י חיוב נוסף בגובה 25,000 ₪.

לאור המקובץ, הנני מקבל את הערעור ומורה על ביטול ההגבלה של רישיון הנהיגה של המערער בכפוף לכך שאין פיגורים בתיק האיחוד, ובאם יש, הביטול יהיה בכפוף לסילוק הפיגורים.

עיון בהחלטה שניתנה ביום 3.11.16, ושבה נעתרה כב' הרשמת לבקשת המבקש להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו, מעלה כי כבר באותה החלטה ניתן הסבר לדרישת התשלום החד-פעמי בסך 3,500 ₪, כהאי לישנא: "תשלום זה הוא תשלום חד פעמי אשר משקף איזון ראוי בין זכויות החייב/ת וזכויות הנושים, בהיתחשב במועד הגשת הבקשה, הקף החוב והתשלומים שהיה על החייב/ת לבצע זה מכבר". נימוק זה מבהיר את הצורך בתשלום חד פעמי, ואת השיקולים שנלקחו בחשבון בעת שנקבע סכומו.

...

המשיבים לא ביקשו לחקור את המבקש על תצהירו, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי ניתן להכריע בבקשה על יסוד הנטען בבקשה ובתגובות.

אף אם במקרה הנדון ניתן לראות את דרישת התשלום החד-פעמי אשר נקבע כתנאי לפתיחת תיק האיחוד, כסבירה ביחס לתשלום החודשי, הרי שיש להתייחס כעת אל שני הסכומים שנדרשו (לצורך פתיחת תיק האיחוד בשלב הראשון, ולצורך ביטול הגבלת הרישיון בשלב השני) כסכום אחד, והמסקנה הבלתי נמנעת היא, כי אין פרופורציה סבירה בין סכום זה לבין התשלום החודשי.

המבקש הגיש בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, לאחר שבעבר היה לו תיק איחוד שפוזר, וביום 4.5.17 הורתה כב' הרשמת פ. גלעדי אליהו על חידוש תיק האיחוד כנגד תשלום סכום חד פעמי של 5,000 ₪, על חשבון החוב הכולל.

...

כשלעצמי, אני סבורה שקיימת חשיבות לעצם העמידה של החייב בתשלומים החודשיים באופן סדיר ולא רק לגובה הסכום המשולם עקב עמידה זו ואולם רציונאל זה אינו בא על סיפוקו עם התנאת הביטול של ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת.

מנגד יש לזכור כי אי עמידה בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד יכולה להביא בעתיד לפיזור תיק האיחוד ולחידוש ההגבלה על רישיון הנהיגה מכוח סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ. על כן, מאחר ועפ"י ההחלטה הראשונה, עליה לא הלין המבקש, נקבע כי תקופה של שנה הינה תקופת הזמן בה תיבחן עמידתו בתשלומים חודשיים, אני מורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת מיום 8.1.18 ועל ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, זאת בכפוף לכך שהמבקש עומד עד היום (עד וכולל חודש מרץ) בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד וכנגד הקדמת התשלומים החודשיים עבור החודשים אפריל ועד יוני (כולל).

עם זאת, נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת, משמעות ההחלטה להתנות פתיחת תיק האיחוד וההכרזה עליה כמוגבלת באמצעים בתשלום חד פעמי בסך 2,000 ₪, בתשלום אחד תוך 15 ימים, היא כי לא ניתנה למבקשת היזדמנות להכנס למסלול של תשלום סדיר ועקבי בהתאם ליכולתה, ולמעשה, כמוה כדחיית הבקשה (בר"ע (חי') 1895/07 שושנה רואש נ' בנק הפועלים, מיום 25.10.07).

...

כב' הרשמת מנתה את הוצאותיה הכלכליות של המבקשת המסתכמות בסך כולל של 2,750 ₪, ביניהם משכנתא בסך 850 ₪ והחזר הלוואה לבתה בסך 800, והגיעה למסקנה כי תשלום חד פעמי בסך של 2,000 ₪ הינו סכום זעום ביחס לסך חובות המבקשת וביחס לסכום הפיגורים שצברה לפי צווי התשלומים בתיקים הפרטניים.

בהתחשב באמור, אני מקבל את הערעור, באופן חלקי, ביחס לסכום העירבון החד פעמי ולאופן תשלומו.

משכך, מצאתי כי החלטת כב' הרשמת באשר לגובה צו התשלומים סבירה, מנומקת ואין מקום להתערב בה. סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת חלקית, באופן שסכום העירבון יועמד על סך של 1,000 ₪ וישולם בשני תשלומים שווים, כאמור לעיל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מירי ברטהולץ, מיום 15.1.13, בתיק הוצל"פ מספר 10-03315-92-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), המתנהל בלישכת ההוצל"פ בנצרת, אשר דחתה את בקשת המבקש לשנות החלטתה מיום 23.12.12 בדבר חיוב המבקש בתשלום ראשוני חד פעמי בסך 15,000 ₪, כתנאי לאיחוד תיקים ולהכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.

...

סבורני, כי אף שמדובר במבקש המוכר כנכה 100% בנכות כללית המפרנס משפחה בת 7 נפשות (ילד אחד נישא ואינו סמוך על שולחנו של המבקש, כעולה מגוף הבקשה), הרי שכפי שציינה כב' הרשמת בהחלטותיה, גובה הכנסותיו המצטברות של המבקש מגיעות לסך של 9,000 ₪ לחודש; לצד זאת, פועלת לחובתו של המבקש העובדה של אי מתן הסבר מניח את הדעת באשר לרכישת רכב חדש, אף שאלו נתבקשו על ידי כב' רשמת ההוצל"פ. גם אם המבקש, עקב נכותו, נזקק לרכב לצרכיו ולנידותו, היה באפשרותו להסתפק ברכישת רכב יד שניה בעלות נמוכה בהרבה.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות.