תשלום אגרה למדינה למרות הפחתת סכום תביעה

נטען שהנתבע פעל ככונס נכסים ברשלנות, תוך הפרת חובות שונות החלות עליו כנאמן, עד למצב בו התובע נשאר חסר כל. עוד נטען כי התובע הגיש תביעה קודמת באותה עילה (אך ע"ס 10,000,000 ₪ וגם נגד המדינה) בביהמ"ש המחוזי [בת"א (מחוזי ת"א) 38235-05-18], אך זו נמחקה, משהתובע לא שילם את האגרה הדרושה, חרף כך שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה.

· ביום 21.1.2022 הוגשה בקשה מטעם התובע לתיקון כתב התביעה (על דרך של הפחתת סכום התביעה ל- 500,000 ₪) והארכת מועד לתשלום האגרה.

...

בסופו של דבר, הוחלט ביום 19.1.22 כי התובע יופטר מתשלום אגרה עד סכום של 100,000 ₪, כאשר יתרת הסכום הנתבע תחויב באגרה בהתאם לתקנות תוך 30 ימים.

בתמצית, נטען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין, מחוסר עילה, וניצול הליכי משפט לשווא.

בנסיבות כולן וגם נוכן תגובת התובע על בקשת הארכה, אני נעתר לבקשת הארכה להגשת הודעה לצד שלישי, עד לאחר שיוכרעו תחילה שתי בקשות הביניים הנ"ל. לקראת דיון קדם המשפט ניתנות ההוראות הבאות: לקראת ישיבת קדם המשפט שנקבעה בפניי ביום 5.2.2023 בשעה 08:30 ניתנות ההוראות הבאות: [הצדדים מתבקשים לקרוא ההוראות בעיון ולהקפיד לפעול על פיהן] עפ"י סמכותי שבתקנה 61(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "תקסד"א"), נוכח חשיבותה של ישיבת קדם משפט ונוכח היתרונות המעשיים הפוטנציאליים הגלומים בהתייצבות כזו עפ"י ניסיוני השיפוטי המצטבר, על כל בעלי הדין להתייצב בעצמם לקדם המשפט, ואם בעל הדין הוא תאגיד, המדינה או רשות מקומית, יתייצב נציג מוסמך ובקיא מטעמו לקדם המשפט! מובהר כי בכוונתי במסגרת ישיבת קדם המשפט לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(א)(14) לתקסד"א "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". הצדדים מתבקשים לבצע ולהשלים ביצוע הוראות פרק ט' לתקסד"א ("שאלונים, גילוי ועיון במסמכים"), במועדי החובה הקבועים שם, עוד בטרם ישיבת קדם המשפט הנ"ל. בהתאם להוראות תקנה 62 לתקסד"א, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת עדים" כמפורט בתקנה, כאשר ברשימה יש לכלול גם פרטי בעלי הדין עצמם, ככל שהללו מהווים עדים מטעם עצמם.

ביום 12.10.2018 הגישה התובעת את תביעתה מחדש במסגרת תיק זה. גם בתביעה זו סכומי המע"מ והפרשי הריבית וההצמדה לא כומתו, לא נתבעו ולא שולמה בגינם אגרת בית משפט כנדרש.

למרות שינוי הנוסח, הכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות מוסיפים לחול.

ברע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר (27.02.2022) נקבעו בהקשר זה הדברים הבאים: "על אף הגישה הליבראלית בהתרת תיקון כתבי טענות כאמור, בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות עליו לאזן בין מספר שיקולים, בהם: האנטרס של מבקש התיקון והתרומה הפוטנציאלית של התיקון לבירור הפלוגתאות, אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב שבו מצוי ההליך; תום הלב של מבקש התיקון; שהוי אפשרי מצידו בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי-הקצאת זמן שפוטי יקר שלא לצורך; ההשפעה של התיקון על משך הדיון וניהולו". יישום מבחן קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן והשיקולים הנבחנים במסגרתו על ענייננו, מובילים למסקנה כי דינה של הבקשה להדחות.

למעלה מהצורך אוסיף כי בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.7.2020 ניהלו הצדדים דין ודברים ביחס לרכיבי התביעה והגיעו להסכמות שלפיהן הופחת סכום התביעה לסך של 7,055,532 ₪.

...

ברע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר (27.02.2022) נקבעו בהקשר זה הדברים הבאים: "על אף הגישה הליברלית בהתרת תיקון כתבי טענות כאמור, בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות עליו לאזן בין מספר שיקולים, בהם: האינטרס של מבקש התיקון והתרומה הפוטנציאלית של התיקון לבירור הפלוגתות, אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב שבו מצוי ההליך; תום הלב של מבקש התיקון; שיהוי אפשרי מצדו בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי-הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; ההשפעה של התיקון על משך הדיון וניהולו". יישום מבחן קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן והשיקולים הנבחנים במסגרתו על ענייננו, מובילים למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

התובעת בחרה לא לעשות כן. בהעדר תשתית עובדתית מצד התובעת, אני מקבלת את טענת הנתבעת שלפיה הצורך בתיקון התעורר רק בעקבות חילופי דברים שהיו בין הצדדים במסגרת הליכי המו"מ לסיום התיק בפשרה.

בהביאי בחשבון את התנהלות התובעת בהגשת בקשה זו, השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ויתר נסיבות ההליך כפי שפורטו לעיל, הכף נוטה אל עבר דחיית הבקשה, וכך אני מורה.

פסיקה זו הביאה קץ למחלוקת פוסקים שהייתה קיימת בעיניין זה. שם נפסק כי: "גם אנו כמו השופט המלומד והשופט ביין סבורים שרשימת המקרים שבהם זכאי בעל-דין להשבת אגרה היא רשימה סגורה, כאשר התפיסה הבסיסית של התקנות היא כי האגרה משתלמת ביום הגשת התובענה בעד שירות שיינתן בעתיד. לדעתנו, אין בתיקון הסכום על-ידי הפחתתו ולא כלום עם עניין הפחתת האגרות, ואין הוא משפיע עליו. לדעתנו, המתכונת הבסיסית של תכנית האגרות היא כי החיוב בתשלום האגרה חל ביום הגשת התובענה. כך למשל אם נתבע בתובענה סכום כסף גדול, ונפסק רק סכום קטן, לא יהיה התובע זכאי להקטנת האגרה; כך למשל אם יחזור בו התובע מהתובענה, הוא לא יזכה בהשבת האגרה אלא במקרים שהתקנות מזכות אותו בהחזרת האגרה. ומה ההבדל בין מקרים אלה למקרים שבהם בחר התובע להקטין את סכום התביעה?" הפסיקה שבה וחזרה בעשרות פסקי דין על הילכת סיס לענין אי הפחתת שיעור האגרה במקרה של הפחתת סכום התביעה, בשים לב לכך שהאגרה משתלמת למדינה בעבור השרות הניתן על ידה באמצעות מערכת בתי המשפט וההלכה נועדה להביא להפחתת תביעות סרק מוגדלות, הפעלת לחץ לא הוגן על נתבעים בתביעות ענק ושיקולים נוספים.

זה המקום להעיר הרבה למעלה מן הנידרש כי בתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007, שם לבו המחוקק גם לסוגייה זו וקבע בתקנה 10 (ד) מנגנון חריג להתמודדות עם קשיים שונים שעשויים להתעורר בקובעו כי: "התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים." ואולם, עיון בבקשה 48 מעלה כי למרות ההסבר לפיו שינוי סכום התביעה (שהוא כאמור הרכיב היחידי שלגביו מצאתי כי ניתן לבחון את הבקשה שהוגשה) הרי שהתובעת בבקשתה הנוכחית כלל אינה מפנה לתקנות האגרות ואינה נידרשת לטיעון משפטי או עובדתי בהקשר זה למעט טענה לקונית בדבר מצבה הכלכלי שאינה נתמכת בתצהיר או אסמכתות.

...

לסיכום – מהכלל אל הפרט לאחר בחינת טענות התובעת בכתב התביעה הנוכחי אל מול נוסח כתב התביעה שתיקונו מתבקש ובראי המבחנים המשפטיים הנדרשים לבקשה מסוג זה, הרי שלא מצאתי לדון במרבית רכיבי הבקשה שחוזרים על האמור בבקשה קודמת בהעדר כל עילה שבדין לכך ובהתחשב בקביעת בית המשפט המחוזי.

סוף דבר במקרה דנן שקלתי היטב האם יש מקום להיעתר לבקשת התובעת נוכח התנהלותה הדיונית עליה עמדתי בהחלטות קודמות, היעדר תצהיר תמיכה, ונפקות ההיעתרות לעניין הגשת כתבי טענות חדשים וכו'.

אשר על כן - הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

לעניין הבקשה להפחתת סכום התביעה, בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת, כאשר הדחייה התייחסה הן לאי מתן זכות לתיקון כתב התביעה על דרך של הפחתת סכום התביעה בשלב זה של ההליך והן להעדר אפשרות לקבלת זכוי בגין תשלום האגרה, גם אם היה מופחת סכום התביעה, לאור הוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

לעניין מחיקת תביעה עקב אי תשלום אגרה, ר', למשל, ת"א (מחוזי חי') 3055-01-21 פיליפ קרמנשהצ'י נ' השמטוללה קרמנשהצ'י [פורסם במאגר נבו] (28.3.2022): "משלא תוקן כתב התביעה ומשלא שולמה האגרה כמתחייב על פי התקנות, חרף המועד המוארך, אני מורה על מחיקת התביעה." אציין כי פסק דין זה ניתן בהתאם למשטר התקנות החדשות.

עוד על מחיקת תביעה עקב אי תשלום, ר': ת"א (מחוזי ת"א) 8818-12-17 אהובה עודי נ' עורך דין רונן מזור [פורסם במאגר נבו] (05.07.2021) אשר במסגרתו נמחקה התביעה לאחר שלא שולמה האגרה וזאת בהתאם למשטר התקנות החדשות; ת"א (מחוזי מרכז) 29074-04-14 אבנר אבדר נ' עזרא אדמונד [פורסם במאגר נבו] (09.06.2021); ת"א (מחוזי ת"א) 40927-08-19 משה אביר נ' מדינת ישראל משרד הכלכלה [פורסם במאגר נבו] (09.12.2020); ת"א (מחוזי חי') 11864-08-10 נציגות ועד הבית צומת האלופים נ' כמוס שטאוי [פורסם במאגר נבו] (23.06.2013) ועוד.

...

לפיכך, יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעים לבין אי תשלום האגרה בנסיבות המפורטות בפסק דין זה, לטעמי איזון שכזה מוביל למסקנה כי יש למחוק את התביעה, ואנמק.

בנסיבות שכאלו, אני סבור כי כאשר התובעים לא מילאו את חובתם כבעלי דין, זכות הגישה שלהם לערכאות נדחית, לעניין זה, ר' ע"א 2328/07 ‏יורם גיל נ' עו"ד אביחי דרזנר [פורסם במאגר נבו] (03.05.2009): "זכות הגישה לערכאות היא, אכן, זכות חוקתית חשובה, אך הגשמתה מותנית בעמידה בתנאים פרוצדורליים, ובתום לב בקיום החלטות של בית המשפט, המשמשים "כרטיס כניסה" להיכל המשפט.

בנסיבות אלו, אני סבור כי יש לקבוע שני מישורים לפסיקת ההוצאות, מישור התשלום המידי בגין הוצאות הליך זה, אשר יפסקו באופן מתון יחסית, וכן סכום הוצאות נוסף אשר ישולם רק אם יוגש הליך נוסף באותן העילות כנגד הנתבע 3 או מי מטעמו.

המדינה מיתנגדת לבקשה וטוענת בין היתר, כי היתקיימו יותר משלושה קדמי משפט וכי ההלכה הפסוקה קובעת כי סכום התביעה לצרכי אגרה הנו הסכום המקורי אף אם הופחת לאחר מכן.

התובעים סברו כי חוו"ד המומחים מעניקות להם את הזכות לתקן את סכום התביעה לסך של 10 מליון ₪, הגישו תביעה מתוקנת בהתאם לתקנה 134 הנ"ל ושילמו אגרה לפי סכום זה. בית המשפט בהחלטתו מיום 9.12.20 קבע כי חווה"ד מאפשרות הגדלת סכום התביעה לסך 8,780,950 ₪ בלבד.

ביום 3.4.22 הושג הסדר בענין טפול בליקויי האיטום, כעולה מהפרוטוקול ממועד זה. אף אם אראה בכך בקשה להפחתת סכום התביעה, למרות שזו לא נתבקשה ככזו, תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – תקנות האגרות), מורה כי "התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.". לפי רשומי התיק, דובר בישיבת קדם משפט שישית, בעוד שהתקנה הנ"ל מאפשרת השבת אגרה טרם סיום ישיבת קדם משפט שניה בלבד.

...

דין הבקשה להתקבל – בחלקה בלבד.