מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תשובות מומחה מטעם בית הדין לשאלות הבהרה בחוות דעת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של החלטה זו בבקשת התובעת להפנות אל המומחה שמונה מטעם בית הדין, פרופ' חיים יפה, שאלות הבהרה לחוות דעתו.
בחוות דעתו קבע המומחה כי העדרותה של התובעת בתקופה במחלוקת לא התחייבה בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה: "לאור כל האמור לעיל, חוסר הממצאים האובייקטיביים של פגיעה בכוח גס, הגבלה מינמלית בתנועה וכוח גס תקין וללא כל ניסיון טפולי, אני משוכנע כי עבודתה בין התאריכים 20.9.10 ועד הלידה ביום 19.11.19 לא סיכנו אותה או את עוברה". בעקבות האמור בחוות הדעת, הגישה התובעת בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
הנתבע מיתנגד להעברת השאלה משום שיש לה תשובה בחוות הדעת בעמ' 2: "בבדיקה גופנית הוא מיפרט שיש מעט מוגבלות בכיפופי עמוד שדרה". אני מסכים עם הנתבע.
...
בחוות דעתו קבע המומחה כי היעדרותה של התובעת בתקופה במחלוקת לא התחייבה בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה: "לאור כל האמור לעיל, חוסר הממצאים האובייקטיביים של פגיעה בכוח גס, הגבלה מינמלית בתנועה וכוח גס תקין וללא כל ניסיון טיפולי, אני משוכנע כי עבודתה בין התאריכים 20.9.10 ועד הלידה ביום 19.11.19 לא סיכנו אותה או את עוברה". בעקבות האמור בחוות הדעת, הגישה התובעת בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
אני סבור כי הסקת מסקנה זו אינה מתחייבת מהדברים וכי מדובר בשאלה הבהרה לגיטימית הבאה להתחקות אחר חוות דעתו של המומחה ולכן השאלה תועבר לעיונו.
אני סבור כי לעובדה זו ישנה משקל מסוים בקביעה באשר לעוצמת הכאבים והמגבלות מהם סבלה התובעת, הגם שלא כממצא מכריע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של החלטה זו בבקשת התובע להפנות אל המומחה שמונה מטעם בית הדין, ד"ר אנגלנדר משה, שאלות הבהרה לחוות דעתו.
בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע "סובל מליקוי שמיעה דו"צ עם שקע ב-4000 הרץ בבדיקת השמיעה האחרונה". לשאלת הקשר הסיבתי השיב המומחה כך - "אינני מוצא קשר סיבתי בין תלונותיו של התובע לחשיפה לרעש במקום עבודתו ונראה כי ליקוי השמיעה מקורו במצב תחלואתי, אם זה בשל חבל ראש בעבר הרחוק ואם זה בשל גיל". בעקבות האמור בחוות הדעת, הגיש התובע בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
בחוות דעתו, קבע המומחה כי ליקויו של התובע עשויים לגרום לטינטון, אשר כשלעצמו טורדני ועל כן "לרוב הסובלים מטינטון יפנו פעמים רבות במשך השנים לרופא לנסות למצוא תשובה לטינטון הטורדני". אולם, במקרה דנן עד לשנת 2019 לא מצוי בתעוד הרפואי בעיניינו של התובע פניות מסוג זה ועל כן קבע המומחה כי "שאלת הטינטון מוטלת בספק ואולי מתאימה יותר למה שכתבה ד"ר סילברשטיין כי קיים טנטון לסירוגין ולפיכך אינו טורדני ובכל מקרה אינו מזכה באחוזי נכות". מן האמור עולה, כי בקביעתו לא נסמך המומחה על התעוד מד"ר סילברשטיין, אלא על העידר התעוד הרפואי עובר לשנת 2019.
...

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 21.10.21 התקבלה תשובתו של המומחה מטעם בית הדין, פרופ' רכס, לשאלות הבהרה שהופנו אליו.
גם כאן יצויין במאמר מוסגר כי הגם שבית הדין סבר באותה עת כי הפניית פרופ' מלמד לחלק ספציפי בלבד של חוו"ד פרופ' רכס (תשובות לשאלות הבהרה) היא מהלך בעייתי, כיבד בית הדין את הסכמת הצדדים לעניין זה. כעת, כאמור, ביקש פרופ' מלמד בעקבות השאלה שהופנתה אליו והמתייחסת לחוות דעתו של פרופ' רכס, לקבל לעיונו את חוות הדעת וכל חוות דעת אחרת של מומחה נורולוגי שמינה בית הדין בהליך זה. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש להיעתר לבקשת המומחה ולשלוח אליו את מלוא החומר שהצטבר בהליך, זאת מהנימוקים הבאים: המלצת פרופ' רכס למינוי פסיכיאטר, שהיא המלצה רפואית, ממילא כללה גם את הדרישה להביא בפני הפסיכיאטר את כלל החומר.
...
גם כאן יצויין במאמר מוסגר כי הגם שבית הדין סבר באותה עת כי הפניית פרופ' מלמד לחלק ספציפי בלבד של חוו"ד פרופ' רכס (תשובות לשאלות הבהרה) היא מהלך בעייתי, כיבד בית הדין את הסכמת הצדדים לעניין זה. כעת, כאמור, ביקש פרופ' מלמד בעקבות השאלה שהופנתה אליו והמתייחסת לחוות דעתו של פרופ' רכס, לקבל לעיונו את חוות הדעת וכל חוות דעת אחרת של מומחה נוירולוגי שמינה בית הדין בהליך זה. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש להעתר לבקשת המומחה ולשלוח אליו את מלוא החומר שהצטבר בהליך, זאת מהנימוקים הבאים: המלצת פרופ' רכס למינוי פסיכיאטר, שהיא המלצה רפואית, ממילא כללה גם את הדרישה להביא בפני הפסיכיאטר את כלל החומר.
לפיכך, סבורני כי יש להעתר למבוקש על ידי המומחה ולהעביר לעיונו את מלוא החומר הרפואי שהצטבר בהליך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשת הנתבע להפנות למומחה, היועץ הרפואי מטעם בית הדין, שאלות הבהרה בקשר לחוות הדעת שנתן בעיניינו של התובע.
שהרי הליקוי שמצא המומחה הוא "תיסמונת בקע דיסק L4-5 המתבטאת בכאב מקומי, סימני גירוי ספינאליים וכאב מוקרן סכיאטי לאורך רגל ימין" (תשובת המומחה לשאלה א).
...
למסקנה זו הגיע משום שעבודת התובע התאפיינה בעומס חריג, ממושך, אינטנסיבי ושבלוני של הגב התחתון.
שאלה ג: האם מומחה בית הדין מסכים להגדרה של רדיקולופתיה כפי שעולה במאמרים (2,3) שפורסמו בשנים 2009, 2019 כי: "כאב רדיקולרי הנו כאב המקרין במורד הרגליים, בעל אופי חשמלי, שורף או חד-דוקר, מלווה בנימול, חסר תחושתי עד אובדן תחושה מלא, הנגרם לרוב עקב גירוי של העצב לכל אורכו לרבות בחוט השדרה, מהלך העצב בתעלת השדרה, יציאתו מתעלת השדרה ומהלכו בפורמינה"? גם לשאלה זו לא מצאתי התייחסות של התובע ואני סבורה שיש להפנות אותה למומחה על מנת להבהיר את המונחים.
השאלה שתופנה למומחה היא האם יש בתשובותיך לשאלות ההבהרה שלעיל בנוגע לקיומו של גורם סיכון נוסף, ובנוגע למועד הופעת הליקוי ביחס לסיום עבודת התובע כדי לשנות את מסקנתך בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הליקוי בגב התחתון? האם נכון יותר לומר שהתובע התמודד עם כאב זמני בגב התחתון שהופיע כתלות בעומס העבודה וחלף עם הפחתת העומס? סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי וכמפורט לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של החלטה זו בבקשת התובעת להפנות אל המומחית שמונתה מטעם בית הדין, פרופ' טלי זילברשטיין, שאלות הבהרה לחוות דעתה.
וכך נימקה את קביעתה: "בשבוע 24 להריונה, ישנה המלצה לשמירת היריון. אין היתייחסות למתן טפול ו/או לתגובה לטפול, אין כלל בדיקה מוכוונת. האורתופד בדק את התובעת בשבוע 36+2/7, ומצא כאבים עם תנועות פרקי ירכיים, קושי בעמידה והליכה ורגישות מעל לסימפיזיס, אולם לא מצא הגבלה בתנועות (ככל הנראה ביצע מבחנים מקובלים, למרות שלא פירט). הוא לא המליץ על משככי כאבים שהם חזית הטיפול במצב זה, חגורת בטן שתקל, שימוש במכשיר עזר או על הדמיה נוספת (MRI). לא נמצאה מיגבלה נוירולוגית/תחושתית. הוא המליץ בהתרשמותו הכללית על שמירת היריון בלבד, וכתב מפורשות כי פיזיותראפיה לא תעזור לדעתו. ייתכן וקשור לשלב המתקדם של ההיריון או לדרגת הקושי. למרות האמור לעיל, על פי תיקה הרפואי התובעת סבלה מסיפיזיוליס גם בהריונות הקודמים, תופעה שלעיתים קרובות חוזרת על עצמה. יש להניח שירידה ועלייה במדריגות היו קשים עבורה ומלווים בחשש של נפילה בשל חוסר יציבות. מצב זה מחמיר בד"כ עם היתקדמות ההיריון. בדיקת האורתופד מעידה כי התקשתה בהליכה ובעמידה.נראה לי סביר לאפשר שמירת היריון בחודש האחרון להיריון, מעט לפני מועד בדיקת והמלצת האורתופד". בעקבות האמור בחוות הדעת, הגיש הנתבע בקשה להפנות אל המומחית שאלות הבהרה.
איני מוצא בתשובות אלו של המומחית מענה לשאלה מדוע נקודת הייחוס שלה היא בדיקת האורתופד שהעלתה קושי בהליכה ועמידה כאשר עניין זה מצוין עוד קודם לכן.
...
אני סבור שהשאלה מהווה חזרה על שאלה א' ולכן לא תועבר.
אני סבור כי אין זה מתפקידו של המומחה לחשב הסתברויות ועל כן השאלה לא תועבר.
אני סבור כי שאלה זו עשויה להבהיר את שנקבע בחוות הדעת ועל כן תועבר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו