בחב"ר (ת"א) 4770-10-14 (מיום 8.4.2015), היתייחס ביה"ד לעבודה לשאלה התקציבית ונקבע
"בטרם נבחן את שיקול דעתה של ועדת החריגים בהיבט התקציבי, נחזור ונזכיר מושכלות יסוד, לפיהן הגם כי שקולי תקציב הם לגטמיים, הרי השיקול התקציבי, כשלעצמו, אינו "מילת קסם" ובחינתו במסגרת הבקורת השיפוטית תעשה בראי מהותו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי וייחודי כחוק סוצאלי מובהק המושתת על עקרונות של צדק, שיויון ועזרה הדדית"
באותו מקרה הורה בית הדין לעבודה לתת לתובעת, שחלתה בסרטן השד, תרופה שהזכאות לה נתונה על פי סל הבריאות רק לחולי סרטן הערמונית.
בחב"ר 20211-03-16 הורה בית הדין לעבודה על מתן תרופה שעלותה למעלה מ- 800,000 ₪, אשר אינה בסל הבריאות ומביאה לשפור באיכות החיים .
...
ב"כ המשיבה שסברה, ככל הנראה, שהמחלוקת בין המשרדים פוטרת את שב"ס מאחריותו לבריאותו של העותר סיכמה עמדת המשיבה בכך שהתנהלותו של שב"ס אחראית ועומדת בכל מבחני הסבירות וכל עוד לא נשקפת סכנה לבריאותו של העותר והתרופה ממילא לא נמצאת בידי שב"ס "יש לדחות את העתירה".
ב"כ המשיבה סמכה על החלטת ביניים של בהמ"ש בישיבה הראשונה (כב' השופטת הבכירה נגה אהד) כי " כל עוד לא יהא בידי שב"ס תקציב למתן תרופה זו, לא ניתן להורות על הנפקת התרופה לעותר"
ב-27.3.16 הוריתי להביא את העותר לבדיקה בפני רופא מומחה במרפאת כבד בבה"ח בלינסון על מנת שיחווה דעתו לגבי מצבו של העותר, הדחיפות במתן הטיפול וקדימות הטיפול בין חולי צהבת C.
העותר נבדק ב-11.4.16 במרפאה למחלות כבד בבה"ח בלינסון.
בשלב זה, למרבה הפליאה, ביקשה ב"כ המשיב לדחות את העתירה בטענה שהתנהלותו של שב"ס להשגת המימון התרופתי הייתה סבירה ואחראית ומשלא הושג המימון – דין העתירה להידחות.
סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת.
אני מורה לשב"ס להתחיל תוך 30 יום במתן הטיפול הרפואי המומלץ לעותר.