תקפות מסירת כתבי בי-דין לדירקטורים תושבי חוץ

הנתבע 6, אזרח ותושב ארה"ב, מנהל כספים ושותף בקרן/חברת Saturn asset management ומכהן כדירקטור בנתבעת 2 מטעם חברת Saturn asset management.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי: ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

לפיכך, משלא הוכח כי משרד שבולת מייצג את הנתבעים 6-7 בהליך בארה"ב או בהליך כלשהוא הרי שלא בוצעה מסירה כדין בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א. משהתובע לא הוכיח כי משרד עו"ד שבולת מייצג את הנתבעים 6-7 בהליכים משפטיים כלשהם, נשמט אף הבסיס לטענתו לפיה קיים קשר שוטף ורציף בין הנתבעים 6-7 למשרד עו"ד שבולת וכי קיים שתוף פעולה כזה שסביר להניח כי משרד עו"ד שבולת יעביר לידי הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו.

התובע אינו תושב חוץ אלא אזרח ישראלי אשר קשריו לישראל ברורים וחזקים, משפחתו המורחבת, אישתו וילדיו נמצאים בארץ.

דיון והכרעה בעיניין הפקדת הערובה: ביום 2/9/16, נכנסה לתוקפה הוראת תקנה 116א לתקנות, שכותרתה "ערובה לתשלום

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכן לאחר עיון בכתב התביעה, על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מהטעמים המפורטים להלן: כאמור, בין הצדדים קיימים קשרים עסקיים ענפים.

מנגד לא שוכנענו מטענות הנתבעים כי התובע העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לישראל.

יש להצטער כי תגובת ב"כ התובע שהוגשה לבית הדין אינה מתיישבת עם הראיות בתיק, אולם בשים לב לכך שב"כ התובע התפטר לאחרונה מייצוג הנתבעת 1, מתייתר הצורך במתן החלטה שיפוטית בעניין זה. סוף דבר בקשות הצדדים נדחות.

נטען גם, כי בא כוחן של המשיבות 2 ו-4, שהוא גם בא כוחם של אאורה והמשיבים 5-7, טוען, כי הוא פועל באמצעות ייפויי כוח מוגבל, אולם משייפוי כוח כאמור לא הומצא לתיק בית המשפט, כלל לא ניתן להתייחס לשום "הגבלה" נטענת, אשר ממילא כלל לא יכולה להיות לה, בשלב זה, כל תוקף.

נטען, כי במצב דברים זה, כאשר גורם פועל כמייצג אינטרס של בעל דין להמנע מקבלת פסק דין בהיעדר הגנה, דין הוא, כי אותו מייצג פועל ומייצג את האינטרסים של בעל הדין וככזה, הוא מורשה מטעמו של אותו בעל דין, לרבות לצורך מסירת כתבי בי-דין.

האמנם המצאת התובענה לאאורה ולמשיבים 5-7 מהוה המצאה כדין, בנסיבות העניין המסגרת הנורמאטיבית כאשר מדובר בנתבע זר שמבקשים להמציא לו כתב בי-דין מחוץ לתחום השיפוט, יש לקבל את היתר בית המשפט להמצאה (ראו תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 729-728 (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, להלן: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי)).

ואולם, בית משפט יכול שירכוש סמכות שיפוט על נתבע זר באחת מדרכי ההמצאה הקבועות בפרק ל"ב לתקנות, לרבות המצאה אישית של כתב בי-דין בישראל, וזאת אף ללא קבלת היתר בית המשפט על פי תקנה 500 לתקנות (ראו רע"א 39/89 general electric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מב(4) 762 (1989 להלן: עניין ג'נרל אלקטריק); רע"א 2736/98 Habboub Bros.

בנוסף לכך, הודגשה בפסק דין זה על-ידי כב' השופט ש' לוין העובדה שישיבות ההנהלה של התאגיד הישראלי מתקיימות מדי פעם בצרפת; העובדה שהתאגיד הישראלי מקבל הזמנות עבור התאגיד הצרפתי, ורק עבורו, וכי התאגיד הישראלי מוסמך להנפיק קבלות בשם התאגיד הצרפתי, באופן המלמד על כך שמטרת קיומו של התאגיד הישראלי הנה שיווק של התאגיד הצרפתי לתושבי הארץ ותפעולו בארץ.

" כב' הנשיא א' גרוניס סיכם את דבריו בסוגיה, כך (שם): "לסיכום נקודה זו נאמר, כי השאלה המרכזית לעניין תקנה 482 היא אינטנסיביות הקשר בין הגורם לו הומצא כתב בי-דין לבין הנתבע. האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנימצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שיבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה. הדרישה הנוספת בעיניין עסק בישראל הנה דרישה משנית, במיוחד לאור העובדה שאין היא קשורה ישירות לסוגיה של העברתו של המידע הרלוואנטי לנתבע. הדרישה בעיניין העסק וניהולו בישראל אינה מציבה רף גבוה ובודאי שאין חובה להראות שהניהול נעשה אך בישראל." מן הכלל אל הפרט כמדומני, כי לאור דבריו הברורים של כב' הנשיא א' גרוניס בעיניין אוזן, לא יכולה להיות מחלוקת, כי בעניינינו מתקיימים תנאי תקנה 482 (א) לתקנות; ודוק, אין חולק, כי המשיבים 5-7, יעקב אטרקצ'י, מיכאל קליינר ויוחאי אבטן, מכהנים, כולם, כדירקטורים בחברה המשותפת, היא המשיבה 2 (שני הדירקטורים הנוספים בחברה המשותפת הם שניהם נציגי המבקשת).

...

על רקע האמור טענה המבקשת, כי אינטנסיביות הקשר בין המשיב 7 לבין המשיבות 2-4 לא יצרה רק באופן תיאורטי היכרות של המשיבות 2-4 עם התובענה דנן, אלא שקיימת ידיעה קונקרטית וברורה של המשיבות 2-4 אודות התובענה דנן.

לאור התוצאה שאליה הגעתי, אני דוחה את בקשתן של המשיבות 2 ו-4 להארכת מועד להגשת בקשה להעדר המצאה, מה גם שלא עולה מהבקשה כל טעם המצדיק מתן ארכה, בנסיבות העניין.

סוף דבר בהעדר הגשת תשובה להמרצת הפתיחה מטעם המשיבות 2-4, ניתן בזאת פסק דין כנגדן, כמפורט בסעיפים א'-ד' להמרצת הפתיחה.

בנסיבות העניין ובנוסף לסעדים המפורטים בסעיפים א'-ד' להמרצת הפתיחה, תשלמנה המשיבות 2-4 למבקשת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

המשיבים 2 ו-3, תושבי ישראל, בעלי מניות וממקימיה של טאבטייל ביחד עם המבקש.

לעניין המשיב 2, נטען כי הלה ביצע שליחות עבור המשיבות 7-8 על פי Proxy שניתן לו על ידי מגמה, גם בשם המשיבות 7-8 לצורך ההצבעה באספה, מכוחו ניתן אף להניח כי הממונה יודיע לממנה על קיומו של הליך התוקף את אותה הצבעה שנעשתה בשמו.

לעניין המשיבה 9: המבקש טוען כי המרצת הפתיחה הומצאה כדין למשיבה 9 בכך שהומצאה לידי דירקטורית מטעמה, הגב' מירב ויינרב במשרדי מרכז הפיתוח של המשיבה 9 בישראל וזאת בהתאם להלכה הקובעת שניתן להמציא כתבי בי דין לחברה זרה באמצעות דרקטור מטעמה בחברה הנתבעת.

דיון והכרעה: עיינתי במסמכי התיק ולאחר שמצאתי אי סדר ומידע חסר, אביא את הדברים כפי שעולים מהמסמכים הקיימים בתיק בית המשפט: משיב מס' שם המשיב סטטוס המצאה ה"פ סטטוס המצאה בקשה להמצאה תגובה הערות 1 טאבטייל הומצא לא רלוואנטי לא רלוואנטי הוגשה בקשה למחוק את המרצת הפתיחה / דחיית דיון/ להורות כי הדיון יהיה מקדמי 2 שגיא שליסר הומצא הומצא ביום 09.09.19 הוגשה הודעה לפיה המשיב 2 קיבל יפוי כח לצורך ההצבעה באספה הכללית ואינו משמש ככתובת למסירת כתבי בי דין למשיבות 7-8 (Proxy) להודעה צורפו יפויי כח שניתנו מהמשיבות 7 ו-8 למשיבה 4.

3 ניר בז'רנו הומצא לא רלוואנטי לא רלוואנטי 4 Magma Venture Capital II L.P. הומצא באמצעות הדירקטור טרם הומצאה טרם החל מניין הימים להגשתה 5 Magma Venture Capital II (Israel) L.P. הומצא לא רלוואנטי לא רלוואנטי 6 Magma Venture Capital II CEO Fund L.P. הומצא לא רלוואנטי לא רלוואנטי 7 SOS & CO הוגשה בקשה להכיר בהמצאה אל המשיב 2 או 4 כהמצאה לפי 482(א), לחילופין מתן היתר המצאה מחוץ לתחום 8 Bennon Group LTD הוגשה בקשה להכיר בהמצאה אל המשיב 2 או 4 כהמצאה לפי 482(א), לחילופין מתן היתר המצאה מחוץ לתחום 9 Qualcomm inc.

...

לאחר שעניינתי כאמור במסמכים התיק, אני קובעת כדלקמן: כי יש לדחות את בקשת המבקש להכיר בהמצאה למשיב 2 כהמצאה למשיבות 7-8.

כך, הבקשה להכרה בהמצאה כלל לא הומצאה לידי מגמה ואילו הבקשה לגב' ויינרב הומצאה רק ביום 15.09.2019, זאת לאחר שניתנה החלטתי מיום 05.09.2019 בה קבעתי כי יש להמציא לה את הבקשה.

לאור האמור לעיל, על המבקש להמציא למגמה, המשיבה 4, את מסמכי הבקשה, לרבות החלטתי זו. אדרש לבקשה בשנית לכשיתקבלו תגובותיהם של המשיבים הרלוונטיים, או בחלוף המועד, בהתאם לסדרי הדין.

מבוא לפניי בקשה מטעם המבקשים בבקשה לאישור תביעה נגזרת (להלן: "המבקשים" ו"הבקשה לאישור") לקבוע כי מסירת כתבי בי-דין, כתב התביעה והבקשה לאישור, למשיבים 3-6 בוצעה כדין ולחילופין בקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט לפי הוראות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א" או "התקנות") ביחס למשיבים 3-6.

המשיבים 3-5 הנם תושבי חוץ המכהנים נכון למועד זה כדירקטורים במשיבה 1, דוראד אנרגיה בע"מ (להלן: "החברה"), זאת מטעמה של המשיבה 2, Zorlu Enerji Elektrik Uretim A.S., חברה ציבורית המאוגדת ונסחרת בטורקיה, אשר מחזיקה כ-25% מהון מניות החברה (להלן: "זורלו").

בפתח הדברים אציין כי בית המשפט העליון פסק זה מכבר, ברע"א 415/13 Roland Hecht נ' שפירא (10.4.2013) (להלן: "עניין הכט")), בסוגיית המצאת כתבי בי דין לדירקטורים זרים בחברה ישראלית וקבע כי על פי רוב יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן היתר לפי הוראות תקנה 500 לתקסד"א. לא מצאתי כי יש בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק חריגה מקביעה זו. יפים לענייננו דברי כב' השופט נ' סולברג בעיניין הכט, פסקה 15: "ככלל, מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל, וכתובתו שם ידועה, יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500 לתקנות סד"א, שכן סמכות השיפוט של בית המשפט נקנית במובן הבנלאומי מכוח ביצוע המצאה לנתבע על-פי ההיתר שנתן בית המשפט להמצאה מחוץ לתחום השיפוט (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 44 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: גורן)). ואולם, דבר המצאת ההזמנה אל מחוץ לתחום השיפוט מחייב זהירות רבה כיוון שכמוהו כהפעלת הריבונות של ישראל - בתוך תחומי מדינה אחרת, והדבר עשוי להחשב לכדי פגיעה בריבונות של מדינה זרה". תוקפה של ההמצאה הנטענת לאחר שעיינתי בטענות המבקשים, אין בידי לקבל את טענותיהם בדבר המצאה בהתאם לדיני חברות ו"תורת האורגנים" ולפיה ידיעת החברה ו/או זורלו כמוה כידיעת הדירקטורים, מן הטעמים הבאים: קניית סמכות בין-לאומית היא שאלה מהותית ולא דיונית גרידא, שכן יש בה הפעלת סמכות שיפוט של בית המשפט על נתבע שיושב מחוץ לתחום השיפוט מצב אשר עלול ליצור היתנגשות סמכויות ופגיעה בכללי הנימוס הבינלאומיים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 445 (מהדורה 11, 2013) (להלן: "גורן")).

...

לאחר שעיינתי בבקשה דנן ובתצהיר שנלווה לה ובהתבסס על הטענות המפורטות בבקשה לאישור, מצאתי כי על פניו הבקשה לאישור איננה בקשה מופרכת או קנטרנית, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם מדובר בבקשה לאישור אשר תאושר בסופו של יום, אם לאו.

סוף דבר ההמצאה למשיבים 3-6 בחו"ל תבוצע בתוך 21 ימים.

נוכח המועדים העדכניים להגשת התשובה והתגובה אני דוחה את הדיון בבקשה לאישור ליום 10.3.2016 בשעה 9:00.

ההמצאות למשיבים 4, 5 הצדדים התייחסו בתשובתם לבקשת האישור גם להמצאת כתבי הטענות למשיבים 4, 5, (להלן: הדירקטורים הזרים) שהם חברי דירקטוריון החברה מטעמה של BOE.

נטען כי מאחר שמדובר בתושבי חוץ היה על המבקשות לעתור לקבלת היתר להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום, בהתאם לתקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

עוד נטען כי הדירקטורים הזרים יודעים על ההליך ומכל מקום אין למשיבים מקבוצת סגמן מעמד לטעון בעיניין המסירה לדירקטורים הזרים.

ה"מורשה" לקבלת כתבי בי-דין על פי התקנות הישנות היה מי שהדין רואה במערכת היחסים שבינו לבין בעל הדין כקרבה מספקת על מנת לבסס את ההנחה שיש בידו להביא את דבר ההליכים לידיעת בעל הדין (רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25/8/1994); רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG (29/1/2009); רע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי (8/3/2011)).

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשות המקדמיות שהגישו קבוצת סגמן, כלומר הבקשה למתן צו לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה ולמתן הכרעה בעיניין תקפות ההמצאה למשיבים 4 -5.

...

הכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המשיבים לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה להוצאות להידחות.

גם הטענות לגבי ההמצאות לדירקטורים הזרים, דינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשות המקדמיות שהגישו קבוצת סגמן, כלומר הבקשה למתן צו לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה ולמתן הכרעה בעניין תקפות ההמצאה למשיבים 4 -5.