חישוב ממוצע של כל עיסקאות ההשוואה כולל העסקה בחלקה הגובלת נשוא מוצג נ/1א, מוביל לממוצע של 15,301 ₪ למ"ר. ממוצע זה הנו בהתאם לחישוב השטח הרשום בלבד ולא בהתאם לשטח שאכן יש לחשבו בפועל בהתאם לתקנות התיכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכנית ובהיתרים), תשנ"ב-1992.
אשר לעסקה 9 בטבלת ההשוואה, הרי ששטח הברוטו של הדירה הוא 54 מ"ר בעוד שהמומחה חישב את העלות למ"ר בהתאם לשטח נטו של 42 מ"ר. המומחה טען כי השטח שרשום באתר רשות המיסים הוא השטח העקרי ואולם אין זה כך.
יש לנכות משווי המיגרש שנקבע על ידי המומחה את רכיב היזמות בשיעור של 20%, הוצאות הקשורות ברכישת הקרקע וכן מיסים.
התובעים טענו בסעיף 2 בכתב התביעה כי זכויות הבנייה על המיגרש לפי התב"ע המאושרת הם 80.5% לבניין בן 3 עד 4 קומות, בעוד שהמומחה קבע שיש להוסיף הקלה בשיעור של 5% לזכויות הבניה על המיגרש והתובעים לא תיקנו את כתב תביעתם בהתאם.
כך למשל ציינה הנתבעת בטבלאות את העמודה "שטח לפי עדות השמאי" כבסיס לטענה שישנם שטחים שלא חושבו כשטח עקרי, בעוד שהמומחה לא הסכים לכך ולא אישר טענה זו.
הממוצע של כל 10 העיסקאות שפורטו בטבלת ההשוואה בצרוף העסקה הנוספת (מוצג נ/1א) הנו 15,300 ₪ למ"ר ולא 13,452 ₪ למ"ר ובהתאם לכך, גם הטענה ולפיה שווי המיגרש מסתכם בסך של 600,000 ₪ הנה שגויה מיסודה.
למעלה מהנדרש יוער כי המומחה דחה את מרבית חישובי השמאי נחום פרמינגר בנוגע לשטחי הדירות, אף לאחר הצגת תשריטי הדירות בפניו, וכלל לא הסכים לממוצע הדירות, כמו גם לתחשיב שהוצע על ידי השמאי פרמינגר.
...
יש לציין כי עצם הבקשה לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה אחר, תוך ביטול ההסדר הדיוני, לא רק שיש בה סתירה פנימית, אלא שיש בה חיזוק למסקנה כי כל מטרתה של הנתבעת, הינה להיחלץ מהסדר הדיוני המחייב אותה, ולשנות את תוצאות חוות הדעת מהן אינה שבעת רצון.
לאור האמור, ובהתאם להסדר הדיוני, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית משווי המגרש, כפי שהוערך על ידי המומחה, קרי סך של 1,350,000 ₪, לא כולל מע"מ.
סכום זה ישולם לתובעים, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, וכנגד חתימת התובעים על כל המסמכים הנדרשים לשם העברת זכויותיהם של התובעים במגרש נשוא התביעה על שם הנתבעת ו/או על שם מי מטעמה.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪+מע"מ.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
