מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנת השוק במקרקעין שנרכשו בהליך הוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תקנת השוק סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע כי במכירה על ידי רשות, בכלל זאת, מכירה על ידי לישכת ההוצאה לפועל "עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי". סעיף זה קובע תקנת שוק למכירה על ידי רשות, דהיינו רוכש מקרקעין בתום לב ובתמורה במסגרת הליכי הוצאה לפועל נהנה מתקנת שוק ביחס לבעלות במקרקעין, גם אם יתברר בדיעבד כי המקרקעין נמכרו ללא ידיעת הבעלים ובמקרה שכזה התרופה לבעל המקרקעין תהיה בדרך של הגשת תביעה נגד גורמים שהיו מעורבים בהליכי מכר המקרקעין.
...
התוצאה בקליפת אגוז לאחר ששמעתי ובחנתי הראיות והטיעונים הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות התביעה משני טעמים עיקריים: האחד- השטח שבמחלוקת נמכר לתובעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל וחלה תקנת השוק ; השני- העדר הוכחת הפלישה הנטענת.
סוף דבר משרכשו התובעים השטח נשוא התביעה במכר מרשות, קמה תקנת השוק ולא קמה עילה לתבוע פינוים משטח שנמכר להם.
דינה של התביעה להידחות גם מחמת אכיפה בררנית.
התביעה נדחית אפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

האם עמדה זו, לפיה תקנת השוק בהליכי הוצאה לפועל אינה חלה קודם למתן האישור הסופי של הרשם בדבר המכירה ותשלום התמורה, מסכלת את תכליתה המרכזית של תקנת השוק? איני סבור כך. התכלית המרכזית של תקנת השוק בהליכי הוצאה לפועל היא הקטנת הסיכון הכלכלי שברכישת נכס בהוצאה לפועל, מתוך מגמה לקרב את רמת הסיכון שמוטל על רוכש בהוצאה לפועל לזה שמוטל על מי שרוכש מקרקעין בשוק החופשי.
...
ברם, דרכי למסקנה זו שונה מדרכו של חברי.
סוף דבר, מסכים אני כי יש לדחות את הערעור, לרבות הקביעה בפסק הדין כי תקנת השוק לפי סעיף 34א לחוק המכר אינה חלה על המקרה, אף כי נימוקיי לכך שונים מאלה של חברי השופט עמית.
כחברי המשנה לנשיאה (בדימוס) אף אני סבורה כי מסקנה זו מתיישבת עם תכליותיה של תקנת השוק, ואינה פוגעת למעלה מן הצורך בהגנה הניתנת לרוכשים בהליכי הוצאה לפועל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לענייננו רלוואנטי הטעם הראשון (פס' 9 א.): "הנתון הראשון הוא כי ראוי שתהיה תקנת שוק ביחס למכירה על ידי רשות. הסיבה המרכזית לכך היא הרצון לתת לרוכשים תמריץ להישתתף במכירות המתבצעות על ידי רשות, ולעודדם להציע מחיר הקרוב למחיר השוק של הנכסים. הרי אם לא תהיינה זכויות הרוכש בהוצאה לפועל מוגנות, יתבטא סיכון זה ברתיעה מפני רכישה במסגרת זו ובירידת ערך הנכסים הנמכרים על ידי הרשות. בל נשכח כי בשונה ממכר בשוק החופשי, בין קונה מרצון למוכר מרצון – פעמים רבות נמכר במסגרת הוצאה לפועל נכס של חייב שאינו שש לשתף פעולה עם הליכי המכר. במקרים כאלה בירור זכותו של החייב בנכס עלול להיות כרוך בקשיים ניכרים, וחיוב הרוכשים לערוך את הבירור בעצמם עלול להרתיעם במידה משמעותית מבצוע העסקה. פגיעה כזו באפקטיביות של הליכי ההוצאה לפועל יכולה להוביל לפגיעה בשוק כולו (רע"א 4905/98‏ גמזו נ' ישעיהו, פ''ד נה(3) 360, 374 (2001))". לטעמי, דברים אלו תומכים בפרשנות המורה כי תקנת השוק תחול עוד בטרם נרשמה הקרקע על שם הרוכשת.
...
לאור האמור, אני סבור כי כעבור שנה מיום מתן פסק הדין ראוי לבחון שוב את מצב הזכויות בקרקע ואת השאלה האם לאחר ולאור הבירור שעורך האפוטרופוס הכללי, כף המאזניים נוטה לטובת רישום בעלותה של המערערת בקרקע (לעניין נטל ההוכחה בעניינים אלו ראו ה"פ (י-ם) 6008/07 עיסא ג'נאח נ' רשם המקרקעין, פס' 8 (פורסם בנבו, 10.09.2007) וראו גם בעניין מרטינז הנ"ל).
סוף דבר: החלטת רשם המקרקעין להפעיל שיקול דעתו ולדחות את בקשת הרישום ניתנה כדין.
הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

על כן, אם חפצים אנו לעצב את הסדר תקנת השוק באופן שיביא למניעת נזקים בעלות נמוכה, מוטב יהיה אם נותיר בתמונה את רשם המקרקעין, כחוליה נוספת בהליך רכישת הזכויות בקרקע, בגדריו של סעיף 34א. אכן, בזמן שחלף מאז שניתן פסק הדין בעיניין זלצר, ובעקבות הערות שנשמעו בו, חלה התפתחות בדמות הוספת תקנה 80א לתקנות הוצל"פ. תקנה זו קובעת, כי במקרים מסוימים המוגדרים בה – מקרים המוּעדים לסיכון – "יגיש הזוכה ללישכת ההוצאה לפועל את כלל המסמכים הנדרשים לאימות זהות בעל הזכויות בנכס, בהתאם לנוהלי זהוי החלים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין", לצורך זהוי מיטבי של בעל המקרקעין כבר בשלב מוקדם של הליך ההוצאה לפועל.
...
נוכח מסקנתי כי המערערים לא שכללו את קניינם, ועל כן לא זקפו לטובתם את תקנת השוק ולא התגברו על קניינו המקורי של אייסוי, אין צורך שאדרש לטענה זו. אשר על כן, דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברַי לעשות.
משכך, גם לדידי דין הערעור שבכותרת להידחות.
לאור האמור, ועל אף שדומה שהמחוקק בחר שלא להיעתר לקריאתו של השופט מלצר בעניין מינץ ביחס לתקנת השוק הכללית הקבועה בסעיף 10 לחוק המקרקעין; סבורני כי טוב יעשה המחוקק אם יתן דעתו לסוגיה שפורטה לעיל, וזאת על מנת לייתר את הצורך בהכרעה על דרך של חקיקה שיפוטית בנדון (ראו והשוו: ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 16, 23 (2004)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו