מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנות חובת מכרזים העדפת תוצרת הארץ

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחוות הדעת נקבע כי חוק חובת המכרזים ותקנותיו אינם חלים על המכרזים בהם עסקינן, ובכלל זה לא חלות עליהם הוראות תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה-1995, ותקנות חובת המכרזים (חובת שתוף פעולה תעשייתי), תשס"ז-2007 (להלן – "תקנות ההעדפה" ו- "תקנות שתוף הפעולה").
...
המדינה טוענת כי שיקול הדעת הנתון לממשלה בנושא הענקת סובסידיות הוא רחב, ומכאן נגזרת המסקנה כי סמכותה של הממשלה לקבוע תנאים להענקת הסובסידיה, כגון חיוב לבצע רכש גומלין או העדפת תוצרת הארץ, רחבה אף היא.
על כן, בית המשפט לא יתערב בשיקול הדעת של הממשלה בעניין זה. אעיר כי אני דוחה בהקשר זה את הטענות לפיהן העדפה כלשהי של תוצרת הארץ פוגעת בזכויותיהם החוקתיות של יבואני האוטובוסים ושל המפעילים שבוחרים להשתמש באוטובוסים שהורכבו בחו"ל. מקובלת עלי עמדת המדינה לפיה יפים לענייננו הדברים שנכתבו בבג"ץ 5939/97 לם נ' מנכ"ל משרד החינוך (פ"ד נג (4) 673, 696 (1999)), לפיהם: "בלי לקבוע עמדה ביחס לטיבה ולהיקפה של הזכות המוגנת לחופש העיסוק, ניתן לומר כי לא כל מעשה מינהל שיש בו כדי להשפיע באופן כלשהו על עיסוקו של אדם הוא פגיעה בחופש העיסוק במשמעותו החוקתית". כן אוסיף ואעיר, כי לא מקובלת עלי טענת שירותי אוטובוסים, לפיה הסמכות להעניק סובסידיה למפעילי התחבורה הציבורית נובעת מהוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – "חוק הפיקוח"), ולא מכוח סמכותה הכללית של הממשלה לפי חוק יסוד: הממשלה.
מהלך הטיעון של שירותי אוטובוסים הוא זה - כיוון שמקור הסמכות למתן הסובסידיה לתחבורה הציבורית הוא חוק הפיקוח, אזי המסקנה המתחייבת היא שהדרישות שיכולה המדינה להעמיד כתנאי למתן הסובסידיה חייבות להתיישב עם תכלית חוק הפיקוח, שהיא שמירה על מחירים נמוכים לגבי מצרכים ושירותים מסוימים, וכיוון שהוראות העדפת תוצרת הארץ גורמות לעליית מחירים הרי שהן מנוגדות לתכלית חוק הפיקוח ולכן הן פסולות.
סוף דבר משעה שקבעתי כי אין בסיס להנחה שעמדה ביסוד החלטת ועדת המכרזים, לפיה חוק חובת המכרזים איננו חל על המכרזים נושא העתירה, הרי שדין חלקה הראשון של ההחלטה להתבטל וממילא, כמוסבר לעיל, דינו של החלק השני להתבטל גם כן. במצב דברים זה על ועדת המכרזים לשוב ולשקול את עמדתה בנוגע להוראות ההעדפה שנכללו במכרזים, וכן את ההוראות שניתנו לאגד ודן, הכול על פי האמור בפסק דין זה. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ועדת המכרזים החליטה כי תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (תקנות ההעדפה) אינן חלות על המיכרז משום שלא ניתן להפריד בין רכיב הטובין לרכיב השירותים שבמכרז.
...
נפנה עתה לבחון את הטעמים הנוספים שמנתה ועדת המכרזים בדרכה אל המסקנה כי תקנות ההעדפה לא חלות בנסיבות העניין.
כך או כך, מבלי להידרש לשאלה העקרונית בדבר האפשרות לנקוט בפתרון שאומץ בעניין איסכור לצורך החלת ההעדפה באופן כללי, או לשאלת התאמת הפתרון האמור למקרה שלפנינו – עניין שכאמור לא נדון לכתחילה על ידי ועדת המכרזים – אין בכל האמור לעיל, כדי לשנות מן המסקנה כי לא הונחה תשתית מספקת לכך שלא ניתן להחיל בענייננו הפרדת תמחור ולוּ במתווה שנעשה במכרז הקודם, ובאופן שיאפשר להחיל העדפה.
במצב דברים זה, אין מנוס מלהתערב בהחלטת הוועדה כי תקנות ההעדפה אינן חלות וזאת נוכח הפגם המהותי שנפל בה. התוצאה נוכח כל האמור לעיל – העתירה מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת לגבי שלושת דגמי המזגן "פלטינום אינוורטר" (סעיפים ו-ח לעיל), עלה כי דגמים אלו אינם עומדים בהגדרת מיוצר בישראל, וזאת כפי שיפורט להלן: הגדרת "טובין מתוצרת הארץ": על פי הנוהל, זכאות לתו "מיוצר בישראל" הנה רק למוצרים אשר עומדים בהגדרת "טובין מתוצרת הארץ" כאמור בתקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה- 1995 (להלן: "תקנות העדפת תוצרת הארץ" או "התקנות").
...
במצב דברים זה, שסיכויי הצלחת התביעה נחזים להיראות כנמוכים, ולאחר שבוצעה בדיקה מקיפה ומעמיקה של הטענות העובדתיות והמשפטיות של המבקש הייצוגי, המסקנה המתבקשת היא שאין לאשר את המשך ניהול ההליך כייצוגי, משאינו צולח את הרף הנדרש ולו אף לכאורה.
מסקנה זו מתחזקת לאור הצידוקים לחלוקת ההליך הייצוגי לשני שלבים ומיקסומם, כמוטעם במאמר פרופ' קלמנט והשופטת רונן, ובכלל זה שיקולים הנוגעים לחסכון בעלויות וצמצום הסיכון שבניהול הליך מלא ביחס ל"נתבעים לא חייבים"; התוויית התנהגות נתבעים בכוח והימנעות מצינון יתר של התנהלותם המסחרית; צמצום בעלויות ובהשקעת משאבים.
התוצאה לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אין כל מניעה כי מוצר ייחשב כמוצר אמריקאי גם אם מקום ייצורו פיזית בסין, זאת בדומה למוצרים רבים בעולם כגון מוצרי נייקי, אפל, H&M. על פי הדין, המושג "מיוצר" במדינה מסוימת אינו מושג מוחלט ויתכן מוצר שלא יעבור את כל תהליך הייצור במדינה מסוימת ועדיין ייחשב כמוצר שיוצר באותה מדינה כפי שנקבע בת"צ 39581-06-17 זינרייך נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ( 17.11.2020) ובתקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה – 1995.
...
לטענת המשיבה, בסופו של דבר, כשנה וחצי לאחר רכישת הדק, החליט המבקש לעשות במחלוקת קרדום לחפור בו, להכשיר את הקרקע להגשת תובענה ייצוגית בשיחות טלפון שביצע לבירור בפעם הראשונה של ארץ ייצור הדק עם נציגי המשיבה, ולהגשת התובענה דנן.
אקדים ואומר כי המסקנה אליה הגעתי היא כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות ודינה להידחות, להלן יפורטו נימוקי: בסעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן נקבע: " לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה..." הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות, וכן מקום הייצור של הנכס נמנים על הפרטים ברשימה הלא סגורה שכולל החוק , אותם יראו כעניינים מהותיים בעסקה , כקבוע בסעיפים 2(א)(1), (8) לחוק.
אף בשאלות שהעלתה המשיבה ובכללן האם יש מקום להשוואה או להשראה מתקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה – 1995 והגדרת "טובין מתוצרת הארץ" שבתקנות, לא מצאתי לנכון להכריע בנסיבות העניין ,לאור המסקנה אליה הגעתי ונימוקיה.
התוצאה לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותרת ממשיכה וטוענת כי, נפל פגם מהותי נוסף בהחלטת הועדה בשל אי מתן העדפה להצעת העותרת בגין פרטי טקסטיל תוצרת הארץ, וזאת בנגוד לסעיף 23 לתנאי המיכרז אשר קובע כי תנתן העדפה לרכישת טובין מתוצרת הארץ, בהתאם לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן: "תקנות תוצרת הארץ"); סעיף 3א(ד) לתקנות תוצרת הארץ, קובע כי יש ליתן העדפה בשיעור 50% למוצרי טקסטיל תוצרת הארץ.
...
בהתאם לסעיף 20.5 לתנאי המכרז לוועדת המכרזים זכות לפסול הצעות החורגות ב-20% מהאומדן; מדובר בזכות שבשיקול דעת ולא חובה; ועדת המכרזים בחנה היטב את הצעתה של שוגון לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועית, וערכה בירור מקיף מול שוגון בעניין זה; בנסיבות אלה, סבורני כי אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדה מטעם זה. לעניין הפטור מהגשת דוגמאות, הרי שנקבע בהבהרות במסגרת הודעת תיקון מספר 2, כי הפטור חל על כלל המשתתפים במכרז; העותרת לא השיגה כנגד תנאי זה לפני שניגשה להציע הצעה במכרז.
סוף דבר, העתירה נדחית.
אני מחייב את העותרים לשלם למשיבות 1- 2 הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, ולמשיבה 3 סך של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו