תקנות התעבורה, תקנה 45: נסיעה אחורה

בהנתן עדות הנתבעת 2 שלפיה היא כלל לא מבינה ברכב שמאחוריה בעת נסיעתה לאחור, ובהנתן חובת הזהירות המוגברת החלה על רכב הנוסע לאחור (תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961), ולאחר שנתתי דעתי למרחק הקיים בין כלי הרכב לאחר עצירתו הפתאומית של רכב הנתבעים הן בהתאם לעדות הנתבעת 2 והן בהתאם לעדות נהג התובע (עמ' 7, שורה 11), אני דוחה את הטענה שיש להשית על התובע אשם תורם וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבעת 2.

ככל שהנתבעת 2 בחרה לבצע את הנסיעה לאחור חרף כל האמור לעיל, אזי מוטלת עליה החובה לוודא שאין כלי רכב מאחוריה, אך לדבריה היא כלל לא הבחינה ברכב התובע ואף לא נטען על ידה שהיא הסתכלה במראות הרכב טרם החלה בנסיעה לאחור או נקטה באמצעי זהירות אחרים כלשהם.

...

סיכומו של דבר, חוות הדעת שהגיש התובע היא הראייה היחידה אודות הנזק, וזו לא נסתרה.

אשר על כן, משלא הוכח שהסכום ששולם לשמאי בגין חוות דעתו אינו עומד במבחן הסבירות, על הנתבעים לשאת בתשלום זה. אוסיף ואציין שגם לאחר בחינת הפסיקה הנוהגת לעניין שכר טרחת שמאי אין בידי לקבוע שסכום זה הוא בלתי סביר במידה קיצונית המצדיק הפחתתו (ראו: תא"מ (ראשל"צ) 44809-12-15 אורלי אן מרי לאסן נ' אריה לזר (27.12.2016)).

אשר על כן, במכלול הטעמים דלעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה.

די בעובדות אלו כדי לקבוע כי התאונה התרחשה בנגוד להוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, האוסרת נסיעה אחורנית מבלי לנקוט באמצעים כדי למנוע פגיעה וסיכון.

...

עוד נטען, כי לתובע אין גרסה ואין הוא יכול להוכיח את תביעתו, ועל כן, דין התביעה להידחות.

ראשית מכיוון שמדובר בנסיעה אחורנית : תקנה 45 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן: "נסיעה אחורנית תק' (מס' 3) תש"ל-1970

...

לאחר שעיינתי בכובד ראש בכתבי הטענות, המסמכים והתמונות שהגישו הצדדים וכן התרשמותי הישירה מעדויות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, לרבות תמונות כלי הרכב וחו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה, אני סבור כי לפנינו מקרה של "גרסה מול גרסה". הצדדים חלוקים באשר לאופן התרחשות התאונה כאשר כל אחד מהם סבור כי האחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה, מוטלת על הצד שכנגד.

אני מקבל את טענותיו של התובע כי נהג המשאית פעל ברשלנות בכך שנסע אחורנית ולא נעזר במראות בנוסף למצלמה הרברס.

לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן מלא ומחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: - סך של 8,632 ₪ - עלות תיקון נזקי הרכב על פי חוו"ד שמאי.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט, בסך כולל של 600 ₪ במועד הר"מ שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעות ישלמו את הסכומים הנ"ל לתובע, בתוך 30 ימים, ממועד קבלת העתק פסק הדין.

בעת נסיעתו אחורנית הייתה מוטלת על סבי חובת זהירות מוגברת וכן חובה למתן זכות קדימה לנהג התובע ראשית מכיוון שמדובר בנסיעה אחורנית : תקנה 45 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן: "נסיעה אחורנית תק' (מס' 3) תש"ל-1970

...

אני מקבל את טענותיו של התובע כי לא יכול היה למנוע את התאונה על ידי סטייה לצד ימין, שכן בצד זה חנו מכוניות במפרץ החנייה ומעבר לכך לא יכול היה לסטות לצד שמאל כי שם נסעו מכוניות מהצד הנגדי.

אני דוחה את טענות הנתבעים שלא הוכחו כי אופי הנזק ברכבו של התובע שאיננו מסוג מעיכה מלמד על כך שהנזק לא נגרם כתוצאה מנסיעה אחורנית של סבי כטענת התובע, אלא ההיפך כתוצאה מפגיעה של רכב התובע ברכבו של סבי.

סוף דבר: אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך כולל של 3976 ₪ בגין הרכיבים שיפורטו להלן: עלות הנזק על פי דו"ח שמאי בסך של 3276 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט וכן הוצאות בגין התייצבות התובע לדיון בסך של 600 ₪, וכן החזר שכר טרחת העד מטעם התובע כפי שפסקתי בדיון.

אני דוחה את רכיב התביעה החזר הוצאות בגין ייעוץ משפטי שכן מדובר בהליך של תביעה קטנה בה אין ייצוג משפטי .

בנסיעה לאחור, גם אילמלא הכניסה לדרך ראשית, דנה תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הרלבנטית לשני הנהגים, הקובעת כדלהלן: "45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –(1)סיכון או פגיעה;(2)הטרדה או הפרעה." בנסיעה אחורנית, על ידי נהג אנושי, ולנוכח, בין היתר, מיגבלות הראיה והחישה שלו, מגולם סיכון אנהרנטי.

...

מבוא 1 הרקע העובדתי שאינו במחלוקת 2 תמצית הטענות העיקריות 2 הראיות 2 סקירת תמצית העדויות 2 ההכרעה 4 הנימוקים להכרעה: 4 ו(1) הפן העובדתי - 4 ו(2) הפן המשפטי הדיוני – על הניסוח ועל החובה לכתוב את החיקוק שהפרתו מהווה עילה לתובענה 5 ו(3)הפן הראייתי 6 ו(4) הפן המשפטי המהותי – הכללי לצורך בחינת האחריות: 7 ז.מן הכלל אל הפרט - 8 ז(1) האשם העיקרי הוא על הנתבע שנסע לאחור בטנדר ביציאה מהחניה הפנימית 8 ז(2) אשם מסוים אך מופחת קיים לתובעת שנסעה לאחור בכניסה לחניה שבמקביל לדרך הראשית 11 הנזק 11 סוף דבר 11 מבוא תביעה לפיצוי עקב נזק רכוש לרכב שנגרם בתאונת דרכים, הממחישה ומחדדת מצב של"אסימטריה" בין שני כלי רכב שנסעו אחורנית.

יוער כי הואיל ומעבר לתנועת כלי רכב מובהקים, מנעד המשתמשים בדרך כולל, לא אחת, תנועת הולכי רגל בגילאים שונים, ותנועת אמצעים אחרים, מגוונים ולעיתים זריזים כמו אופניים ואופניים חשמליים, קורקינטים וכיוצ"ב. לצורך המסקנה בתיק זה די בכך שנפוצה תנועת כלי רכב בנסיעה אחרונית גם בכביש חד סטרי .

ז(2) אשם מסוים אך מופחת קיים לתובעת שנסעה לאחור בכניסה לחניה שבמקביל לדרך הראשית כאמור שוכנעתי שהתובעת לא נכנסה ברחוב חד סטרי בניגוד לכיוון התנועה, אולם היא נסעה לאחור כדי להיכנס לחניה, ובעת פעולה זאת היה עליה כמובן להתנהל לפי תקנה 45(א) על מבחניה ושלביה השונים, החל ממבחן הצורך, דרך מבחן אמצעי הזהירות שיש לנקוט.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.