תקנות בית הדין לעבודה, תקנה 46(א)

דיון והכרעה: התקנה הרלבנטית בעיניינו היא תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן:"התקנות") הקובע כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". התכלית המרכזית היא הבאת חקר האמת ועשיית צדק בהליך השפוטי וכמו כן, להביא לייעול הדיון בניהול ההליך על ידי "קלפים גלויים" וזאת תוך כדי נקודת מוצא לגילוי מירב המידע הרלבנטי למחלוקת אך עם עריכת איזונים בין הצורך לגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים.

...

"רשימת עובדים בנתבעת שנדרש מהם להגיע ולעבוד בפועל ממשרדי החברה בתקופת ההודעה מוקדמת ו/או תקופת הסתגלות בהתאם להסכם סיום העסקתם" – לאור הבקשה, ככל ומדובר בסיום העסקת התובעת, 5.1.2022, איני מוצאת טעם להמצאת מסמכים לאחר סיום העסקת התובעת וככל ומדובר בכלל העובדים בנתבעת, מדובר בבקשה כוללת, בלתי סבירה ומידתית ולפיכך, נדחית.

בזיקה לאמור, איני מקבלת את הבקשה הכללית של התובעת לקבל לידה את כל דוחות הנוכחות של עוזרי החשב, קורות חיים של עוזרי החשב , תלושי השכר ואסמכתאות של עוזרי החשב (סעיף ב2-4 לתצהיר הנתבעת) היות ובסיס טענות התובעת בהליך לפני הינו ביחס לטענת האפליה על רגע מגדרי למר צדוק ומר אלמוזנינו ובהתאם להחלטה זו ולאחר שכאמור, בית הדין נעתר להמצאת הנדרש בראי מבחן הרלוונטיות – איני מוצאת מקום בהליך, לחשוף את כל הנתונים של כל עוזרי החשב בנתבעת ובאופן רחב ביותר וללא לתת את הדעת על מין העובד, תחילת עיסוק העובד, הרלוונטיות מול התובעת לרבות תחום אחריות ובעיקר, כי מדובר בבקשה רחבה יתר על המידה וללא רלוונטיות לנטען בכתב התביעה המתוקן ו/או בטענות התובעת לאורך ההליך.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם למפורט לעיל ועל הנתבעת להמציא את הנדרש כמפורט בסעיפים 61-62, 57, 48-50, 43, 38-41 בכפוף למגבלת תקופת ההתיישנות וככל ולא מדובר במסמכים, אשר על הנתבעת לייצר במיוחד להליך.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד, נקבע בזאת כדלקמן: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" (ראו: ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, 21.9.10).

...

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד, נקבע בזאת כדלקמן: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ראו: ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, 21.9.10).

בשים לב לכך שהתובעת עותרת במסגרת תביעתה לחיוב הנתבעת בפיצוי בסך 55,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין וטוענת, בין היתר, כי סיבת הפיטורים האמיתית היתה שונה מזו שהוצהרה על ידי הנתבעת, הרי שמדובר במסמכים רלוונטיים שיש בהם כדי להביא לחשיפת האמת ולייעול הדיון והבקשה מתקבלת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובהמשך לקביעתי לעיל, כי מסמכים אלה רלוונטיים לבירור טענות הצדדים ועשויים לסייע לבית הדין להגיע להכרעה צודקת ומושכלת, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

סוף דבר הנתבעת תעביר לידי התובעת, עם העתק לתיק בית הדין, עד ליום 17.3.24, העתק המסמכים המפורטים בסעיפים 9-10 ו- 12-13 לעיל.

זאת בשים לב בין היתר, לתכליתם של הליכי הגילוי והעיון מכוח תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991; לשינויים בתבניות העבודה המסורתיות לרבות עבודה מחוץ לחצרי המעסיקה; לעידן הטכנולוגי המציב אתגרים חדשים בנושא הזכות לפרטיות לנוכח טישטוש קו הגבול בין חיי העבודה לחיים הפרטיים ולשאלת קיומה של דרך חלופית, פוגענית פחות, למיצוי זכויות הגילוי של המעסיקה המבקשת.

...

[6: שם, בהערת שוליים 5] לאחר שבחנתי את אמות המידה והשיקולים המנחים שהותוו בפסיקת בית הדין הארצי ובית המשפט העליון ויישומם במקרה שלפניי השתכנעתי, כי יש להעתר לבקשה באופן מידתי, תוך שמירה על זכותו של להשחיר תחילה "מידע עודף", כהגדרתו בהלכת פישר.

אשר לטענת התובע בהקשר זה, שלפיה אין לאפשר לנתבעים להשתמש באמצעי פוגעני של דוח איכון על מנת להוכיח מידע שהיה נמצא ברשותם אילו עמדו בחובתם החוקית לערוך רישום נוכחות, מאחר שנטל הוכחה מוטל על כתפי הנתבעים מכוח חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 (להלן: חוק הגנת השכר), הרי שנטל ההוכחה אכן מוטל על כתפי הנתבעת להוכיח עבודה בשעות נוספות עד היקף של 15 שעות נוספות שבועיות או 60 שעות נוספות בחודש[footnoteRef:7].

[9: בר"ע (ארצי) 44473-06-15 אברה נגד פסגות פ.ס. חברת בניה קבלנית בע"מ, ניתן ביום 7.9.2015, בסעיף 12 לפסק הדין, וההפניות שם] אשר לאיזון הנדרש בין זכויות הצדדים אני סבורה, כי צמצום הצו לימות השבוע בלבד, והאפשרות להשחיר "מידע העודף", כהגדרתו בהלכת פישר[footnoteRef:10], מגשימות כנדרש איזון זה. כך, התובע יקבל לידיו את דוח האיכון מחברת הסלולר טרם יועבר לעיון הנתבעת ויורשה להשחיר נתוני מיקום שאינם רלוונטיים למיקומים הנטענים על ידו, תוך צמצום משמעותי של הפגיעה בפרטיותו, ומנגד, תישמר זכותם של הנתבעים מאחר שבפן הראייתי תתפרש ההשחרה כהודאת התובע בכך שלא עבד במועדים שהושחרו על ידו[footnoteRef:11].

[13: רע"א (עליון) 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ – מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2) 102, בעמ' 104 לפסק הדין] לאור כל האמור, הבקשה למתן צו לקבלת דוח איכון סלולרי למכשיר הנייד שהיה בשימוש התובע בחודשים 1/2020 עד וכולל 4/2023 מתקבלת, וזאת בימים ראשון עד חמישי בלבד, בין השעות 7:00- 19:00[footnoteRef:14], ותוך שהדוח יועבר תחילה לתובע (באמצעות בא כוחו), שיורשה להשחיר נתוני מיקום שאינם רלוונטיים למיקומים הנטענים על ידו (בכפוף למשמעות הראייתית לעיל).

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין") קובעת, כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". נפסק לא אחת, כי נקודת המוצא של הדיון הנו גילוי רחב ככל האפשר, בכפוף לשאלת הרלבנטיות, כאשר לשאלה זו היבט צר והיבט רחב.

...

סבורני כי יש לעשות כן בסמוך להעלאת בקשה בעניין, מטעמי צדק ויעילות, כדי לאפשר לכל צד לכלכל צעדיו ולנהל את המשך ההליך בצורה שמקדמת את חשיפת האמת, ללא הוצאות מיותרת.

על כן, אני מורה כי מנקודת זמן זו, ההליך יתנהל בדרך הרגילה.

סוף דבר המזכירות תשנה את סיווג ההליך לסע"ש וככל שקיימים הפרשי אגרה, תשלח לתובע שובר לתשלום.

המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון.

...

תגובת הנתבעים - מתנגדים לגילוי מסמך זה מאחר שמדובר במסע דיג ותו לא. הכרעה - הבקשה נדחית.

הבקשה לעיון במסמכים שמפורטים בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת 1 בסעיף 13.1 לבקשה ביקשו התובעים "ליתן צו המורה לנתבעים להעביר לעיון התובעים את המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת 1". הנתבעים לא התייחסו לבקשה זו בתגובה מטעמם ועל כן הבקשה מתקבלת.

סוף דבר הבקשה לגילוי המסמכים מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל וכדלקמן: התובעים יקבלו לעיונם את המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת (צורף כנספח ב' לבקשה לגילוי מסמכים).