תקנון קרן פנסיה ומינוי מומחה רפואי

לצורך בחינת השאלה מתי הפך התובע ל"נכה" כמשמעו בתקנון הנתבעת, הסכימו הצדדים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי, במימון הנתבעת.

א. המונח "נכה" מוגדר בסעיף 1 לתקנון קרן הפנסיה באופן הבא: "מבוטח שלפחות 25% [בהגדרת "נכה מלא" נכתב: "לפחות" 75%] מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או נסיונו, במשך תקופה של למעלה מ- 90 יום רצופים".

...

מסקנת האמור היא כי לאור הוראות תקנון הקרן ולאור קביעת המומחה ד"ר יעקובוביץ, אין מנוס אלא לקבוע שהתובע לא היה "מבוטח פעיל" במועד שבו איבד את כושר העבודה ולכן, אף אם חידש את תשלומי הריסק בחודש ינואר 2012, הרי שאינו זכאי לקצבת נכות מהקרן.

סוף דבר, לאור כל האמור לעיל אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

משעסקינן בתביעה שעניינה גימלה וכן לאור מצבו הרפואי של התובע, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

כן צוין, כי בנסיבות אלו, הפנה בית הדין הארצי לצדדים את השאלה – האם אין מקום ללכת על פי "הדרך הנקוטה על ידינו" כאשר מדובר בשאלות של רפואה ומשפט בעינייני ביטוח סוצאלי, כך שבית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו אשר ישיב, לאור כלל החומר הרפואי שיובא לפניו, ועובדות המקרה ובדיקת המערער ככל שימצא לנכון – האם אכן המערער עונה על הגדרת "נכה", לרבות נכה בעל דרגת נכות מלאה על פי תקנון קרן פנסיה מקיפה של מבטחים.

...

כן מצאנו, לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות אשר עמדו לפנינו בעת כתיבת פסק הדין, "...כי אין באפשרותנו לקבוע, על סמך הראיות אשר הובאו בהליך זה, ממצאים עובדתיים רפואיים הנדרשים על מנת ללמד על כך שהתובע היה זכאי לפנסיית נכות מלאה על פי התקנות". כך באשר לטענה כי התובע היה בריא קודם למועד שבו היה על הנתבעת 1 לצרפו לראשונה לקרן הפנסיה (עובר לשנת 2004).

באמרת אגב נציין, כי במישור היחסים הפנימיים בין הנתבעות, אנו סבורים כי על כל נתבעת לשאת בפיצוי התובע לפי "תרומתה" להעדר הרצף הביטוחי – על פי היחס שבין החודשים במהלכם היא הפרה את חובתה להפריש עבור התובע לקרן הפנסיה ובין מספר החודשים בתקופה 1.1.2004 (המועד שבו היה על הנתבעת 3 לצרף את התובע לפנסיה) ועד 1.4.2008 (הנתבעת 1 צירפה את התובע לקרן הפנסיה כלל בחודש 4/2008).

סוף דבר: הנתבעות 2,1 ו- 3, חייבות כלפי התובע, ביחד ולחוד, בתשלום בגין אובדן זכאותו לפנסיית נכותו, בסכום חוות הדעת האקטוארית אשר תעודכן על ידי התובע בהתאם לאמור בסעיף 22 לפסק דין זה. התובע ימציא את חוות הדעת האקטוארית המעודכנת לבית הדין ולצדדים בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן תשלם הנתבעת 3 הוצאות הבקשה בה נשא התובע בשל העיכוב בתשלום חלקה בשכר טרחת המומחה (ראו החלטה מיום 10.8.2017), בסך 1,200 ₪.

דיון והכרעה הלכה פסוקה היא, כי הועדות הרפואיות הפועלות מכוח תקנוני קרנות הפנסיה הן גופים מעין שפוטיים והקף הבקורת השיפוטית שמפעיל בית הדין לעבודה עת הוא בוחן את פועלן הוא מצומצם יחסית ונוגע, בעקרו של דבר, לעילת החריגה מסמכות ופגיעה בעקרי הצדק הטבעי ((ע"ע (ארצי) 218/03 נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – מרים שינדלר פד"ע לט, 470).

על כן לא מצאנו שנפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ברכיב זה. ביחס לטענות בדבר פיברומיאלגיה- לפי ההלכה הפסוקה על ועדה למנות מומחה רפואי כללי בתחום הפגימה, ואין הכרח למנות מומחה בתחום צר וספציפי.

...

ביחס לטענות בדבר מחלת הקרוהן - מומחה הוועדה מתחום הגסטרו, פרופסור דיקמן, קובע: "איני מקבל שמחלת הקרוהן מצדיקה אחוזי נכות, כפי שקבעו המומחים לפני ואין לחרוג ממה שקבעו במוסד לביטוח לאומי עד כה". בסיכום מציינים המומחים כי לדעתם קביעת המוסד לביטוח לאומי לעניין מחלת הקרוהן אינה משקפת נאמנה את מצבה בפועל ואינה מקנה אי כושר עבודה מלא כפי שניתן שם. נזכיר כי הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובעת שני פריטי ליקוי בגין מחלת הקרוהן, האחד בשיעור 40% והשני בשיעור 10% אשר באופן משוקלל מסתכמים לכל היותר לכ-40 אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי .

על כן לא מצאנו שנפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ברכיב זה. ביחס לטענות בדבר פיברומיאלגיה- לפי ההלכה הפסוקה על ועדה למנות מומחה רפואי כללי בתחום הפגימה, ואין הכרח למנות מומחה בתחום צר וספציפי.

התובעת לא טענה כי כך הדבר ולא מצאנו כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל האמור.

לצורך בחינת אפשרות ההכרה בו כנכה על פי תקנות קרנות הפנסיה יש למנות מומחה רפואי תעסוקתי אשר ידון בשאלת ההכרה בתובע כנכה.

לכן, צפוי שהתובע 1 היה מכוסה לו הנתבע היה מקיים את חובתו , והנתבע אשר עליו הנטל להוכיח כי התובע היה מוחרג מחלות תקנון קרן הפנסיה, לא עמד בנטל זה. לסיכום עד כאן, בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הנתבע החובה מכוח צו ההרחבה להפקיד לתובע תשלומים לקרן פנסיה – קיימת עילת תביעה לתובע כנגד הנתבע בגין הפרת חובה זו, בסכום הקיצבאות להן היה זכאי.

...

לסיכום הנתבע ישלם לתובע 2 את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה – סך 2,500 ₪.

הנתבע ישלם לתובע 1 את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה – סך 2,500 ₪.

בפסק הדין הסופי ובכפוף להכרעה ברכיב פיצוי בגין אובדן קצבאות נכות יוחלט אם להותיר את ההחלטה לחלוקת העלות על כנה או לשנותה בהתאמה להכרעה ברכיב תביעה זה. נוסף לסכומים בסע' ‎97 ישלם הנתבע לתובע 2 את הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪ תוך שלושים יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהמשך להחלטתי מיום 23.7.23, ולאחר שהצדדים השלימו את איסוף תיקיו הרפואיים של התובע, אני קובעת כך: מינוי מומחה רפואי ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש כמומחית מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, לשם מתן חוות דעת בתיק דנן (להלן: המומחית ו-חוות הדעת, בהתאמה).

להלן מונחים רלוואנטיים מתוך תקנון קרן הפנסיה אלטשולר שחם פנסיה מקיפה, מחודש יוני 2021, שהוא הנוסח הרלוואנטי במועד קרות הארוע התאונתי: "נכה" – "עמית מבוטח שלפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצבו הבריאותי, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או ניסיונו במשך תקופה העולה על 90 ימים קלנדריים רצופים. קביעת הנכות תהיה בהתאם להחלטת הגורם הרפואי הרלוואנטי ובכפוף להוראות תקנון זה". "נכה חלקי" – "נכה שאינו נכה מלא". "נכה מלא" – "עמית מבוטח שלפחות 75% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצבו הבריאותי, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או ניסיונו במשך תקופה העולה על 90 ימים קלנדריים רצופים. קביעת הנכות תהיה בהתאם להחלטת הגורם הרפואי הרלוואנטי ובכפוף להוראות תקנון זה". "מועד הארוע המזכה" – "(א) לגבי נכות – המועד שבו הפך העמית לנכה לפי תקנון זה ולפי קביעת הגורם הרפואי". המומחית מתבקשת לחוות דעתה ולענות על השאלות הבאות: האם חלה פגיעה בכושרו של התובע לעבוד, ואם כן - מה שיעור הפגיעה בכושר העבודה של התובע, ומה תקופת הנכות? האם הנכות נגרמה בעקבות מצב רפואי, לרבות מחלה, תאונה או מום שארעו או החלו לפני ביום 21.11.21? מהו "מועד הארוע המזכה", כהגדרתו לעיל? אם חלה הרעה או הטבה במצבו הבריאותי של התובע, מה מועד תחילת ההרעה או ההטבה במצבו הבריאותי? עד ליום 20.9.23 ימציא כל צד למומחית את מלוא החומר הרפואי.

...

בהמשך להחלטתי מיום 23.7.23, ולאחר שהצדדים השלימו את איסוף תיקיו הרפואיים של התובע, אני קובעת כך: מינוי מומחה רפואי ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש כמומחית מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, לשם מתן חוות דעת בתיק דנן (להלן: המומחית ו-חוות הדעת, בהתאמה).

ככלל, מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין אינו בודק את בעל הדין אשר עניינו הועבר אליו, אלא במקרה בו המומחה מבקש זאת, או ככל שבעל הדין הגיש לבית הדין בקשה מנומקת בנושא זה ובית הדין נעתר לבקשה.