מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנון קרן הפנסיה ביחס לפנסיונרית אלמנה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר מכן בית הדין האיזורי פירט באופן מעמיק את התשתית הנורמאטיבית הרלוואנטית להכרעה בסוגיה, ובכלל זאת את הפסיקה בעיניין זכויות פנסיה, לרבות פנסיית שאירים בגירושין, את הוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים, והיחס בינה לבין תקנון קרן הפנסיה, ואת הסדר הפנסיה בחברת חשמל.
חברת חשמל תמכה במסקנותיו של בית הדין האיזורי, והוסיפה כי אין בסיס לטענה שהסדר הפנסיה נוגד את תקנת הציבור, וכי אין מקום לקרוא לתוך הסדר הפנסיה תנאים שאינם קיימים בו. בהסדר הפנסיה אין לאקונה אלא הסדר שלילי, ולפיו זכותה של ידועה בציבור קמה רק "באין אלמנה". חברת החשמל טענה עוד, כי המנוח לא היה יכול להתנות על הסדר הפנסיה, כי תקנון הקרן איננו חוזה אחיד, ומכל מקום גם אם היה חוזה אחיד אין בכך כדי להועיל למערערת.
...
נעיר כי אף לא מצאנו להתייחס לטענת המערערת כי מדובר בחוזה אחיד, כיוון שזו טענה חדשה המועלית בערעור, ואף לגופם של דברים אין זה ברור כלל ועיקר כיצד יש בכך כדי להועיל למערערת, ומשכך נדחית טענה זו. חלוקת פנסיית השאירים בין חנה לפרידה שבנו ושקלנו האם יש מקום לחלוקת הזכויות הפנסיוניות בין חנה לבין פרידה, אולם הגענו למסקנה כי בנסיבות המקרה אין אפשרות לקבוע הסדר המחלק את הזכויות בין השתים מאחר ויש בכך משום שינוי התקנון.
סוף דבר הערעור נדחה.
נוכח תוצאת הדברים קמה לחנה הזכאות למלוא קצבת השאירים בגין פטירת המנוח, ולקבלת הטבת החשמל של "זכאות לחשמל בתעריף עובדי חברה". בנסיבות המקרה לא מצאנו מקום ליתן צו להוצאות כנגד המערערת.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

האם התובעת עונה על הגדרת המונח "אלמנת פנסיונר" הקבוע בתקנון קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין וכפועל יוצא מכך זכאית לקיצבת שאירים מקרן הפנסיה – זו השאלה העומדת להכרעה בתביעה זו. רקע עובדתי הנתבעת – הנה קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ (להלן: "הקרן" ו/או "קרן הפנסיה").
תנאי הזכאות לקיצבת שאיר מבוטח קבועים בתקנה 17 לתקנון: "17. שאיר פנסיונר שנפטר יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת שאיר פנסיונר, ובילבד שהגיש לקרן בקשה בכתב לקבלת קצבת שאיר פנסיונר, וצרף לה תעודת פטירה של הפנסיונר או הצהרת מוות לאימות פטירתו, מאושרת כדין, ומסמכים המוכיחים קירבתו של השאיר לפנסיונר." מערכת היחסים הפנימית שבין קרנות הפנסיה לבין מבוטחיהן מושתתת על יסודות השוויוניות, ההדדיות והגשמת המטרה הסוציאלית.
...
בהתאם לפסיקה ולנוכח העדויות כפי שהובאו לעיל, לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את היותה ידועה בציבור של המנוח.
כפועל יוצא מכך, אנו קובעים כי התובעת אינה זכאית לקצבת שאירים של המנוח.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת מאז גירושיהם היחסים ידעו עליות ומורדות וארבע שנים לפני פטירת המנוח ניהלו חיים משותפים אף על פי שהתגוררו בבתים נפרדים.
הנתבעת טענה בכתב הגנתה שהתובעת אינה זכאית לקיצבת שאיר פנסיונר מאחר שאיננה עומדת בהגדרת המונח אלמנת פנסיונר בפרק א' לתקנון קרן הפנסיה.
...
לטענת הנתבעת העובדה שהתובעת נמנעה מלזמן עדים או להציג ראיות, עומדת לחובתה ועל כן יש לדחות את התביעה.
התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, אין הוכחות לכך שניהלה משק בית משותף עם המנוח בשנה האחרונה לחייו, ועל כן אנו מורים על דחיית התביעה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

עניינן של הבקשות והעתירה בביצועו של פסק-הדין אשר ניתן על ידי בית משפט זה בבג"ץ 4948/03 ובבג"ץ 2911/05 ביום 15.6.2008 (להלן: פסק-הדין) ובו נקבע כי ההסדר הקבוע בתקנוניהן של קרנות הפנסיה הוותיקות, לפיו משולמת לאלמנים של המבוטחות בקרנות קצבת שאירים בשיעור מחצית מקיצבת השאירים המשולמת לאלמנות המבוטחים בקרנות, הנו הסדר הנגוע באפליה פסולה ולפיכך דינו להתבטל, אך נקצבה לגורמים הנוגעים בדבר תקופה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר שוויוני שיחול מאותו מועד ואילך.
המדינה טענה כי אם תאושר הצעת התיקון, יהיה בכך כדי להגדיל את סך התחייבויותיהן של הקרנות ביחס לנכסיהן בשיעור של כ- 0.6% בלבד, ולטענתה, אם וככל שתדרש לצורך כך הפעלת מנגנון האיזון האקטוארי (הקבוע בסעיף 64 לתקנון האחיד) תופחתנה הקיצבאות המשולמות לפנסיונרים ולשאירים באותו שיעור, שהנו לגישתה מיזערי גם בסכומים מוחלטים.
...
ארגוני הגמלאים (משיבים 15-11 בבג"ץ 4948/03) הודיעו כי לעת הזו ועל מנת להוציא את ההסדר השוויוני לדרך, מקובלת עליהם הצעת התיקון וכן הודעת הקרנות הותיקות לעניין מימונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת הסדר הפנסיה, אשר לא כלל חברי קבוץ שנפטרו לפני ההסדר ולא מאפשר לאלמנה של חבר קבוץ שנפטר לפני הגיעו לגיל פרישה להיות מוטבת בקרן, הנו הסדר מקפח שנסמך כולו על החלטת רוב שרירותית של אסיפת הקבוץ, אשר פגעה באופן חמור בעיקרון השויון בין חברי הקבוץ ומהווה לשיטתה עושק המיעוט.
הואיל וכאמור, לגישת הנתבעים, סעד הביטול של מודל "רשת הבטחון" לא נתבע, הרי שכל הטענות בדבר היות ההחלטות מכוח מודל "רשת הבטחון" סותרות את התקנון, אין להן מקום להישמע, וכך גם לעניין הפרת התקנון והטענה לקיומו בחוסר תום לב. היתייחסות לטענות התובעים בדבר פגיעה בעקרונות השויון, ההדדיות וההסתמכות; לטענת הנתבעים לא הוכחה כל טענה בעיניין הפרת השויון – לא הוכח כי תקציבה של התובעת לא התאים לצרכיה, לא הוכח כי התובעת הופלתה למול אלמנות אחרות, לא הוכח שנתקבלה החלטה כי הקבוץ יכיר או מתחייב להכיר בוותקו של המנוח ויתרה מכך – טוענים הנתבעים – לעניין שיוך הדירות המוצע ובמודל חלוקת הרווחים מתחשב הקבוץ בעיניין זה. כמו כן, לא הוכח כי עובר למותו ולאחריו, היה המנוח זכאי לפנסיה כלשהי מן הקבוץ ו/או מכל מקור אחר שהיה באחריות הקבוץ.
לאור האמור הרי שלא ניתן לומר כי התובעת מופלת לרעה ביחס לאלמנות אחרות, מה גם שהתובעת כלל לא הביאה ראיות כלשהן לעניין אלמנות אחרות – איזה סכומי פנסיה הן מקבלות לעומת מה שהיא מקבלת, או איזה זכויות/כספים מקבלות אלמנות אחרות.
...
תחילה הוגשה התביעה על דרך של המרצת פתיחה (ה.פ. 1098/04) והופנתה כנגד נתבעים רבים, ביניהם רשם האגודות השיתופיות, אשר רובם נמחקו בסופו של דבר, וכיום מופנת התובענה כנגד קיבוץ יפתח והנהלת הקהילה של קיבוץ יפתח ונדונה בדרך של תובענה רגילה, והכל כפי הסכמת הצדדים מישיבת יום 15.12.05: "בהמלצת בית המשפט הגענו להסכמות כדלקמן:
התובעת לא הביאה דוגמאות קונקרטיות נוספות באשר למשפחות במצבה או במצב דומה המקבלות יותר ממנה, או אף מעבר לכך התובעת כלל לא פירטה איזה צורך באופן ספציפי לא מסופק לה, קרי מהו הסכום אותו היא נידרשת להוציא בחודש אל מול הכנסתה החודשית, האם יש לה חובות, האם משהו נמנע מילדיה בעקבות המעבר למודל החדש וכיוצב', ובשל כך דין טענותיה להידחות.
מן המקובץ עולה כי דין התביעה על כל רכיביה להידחות.
בהיתחשב במהות התובענה לא אחייב את התובעים במלוא ההוצאות שהיה ראוי לפסוק וע"כ אני מורה כי התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים סך 4,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד. ניתן היום ט"ז בטבת, תשס"ח (25/12/2007) בלשכתי בהיעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו