בתקנון הבית המשותף נקבע שהוצאות החזקתו וניהולו של הרכוש המשותף המצוי בתחומי כל כניסה וכניסה יחולו על בעלי הדירות באותה כניסה.
אני דוחה את טענת המערער, שאיטום ביריעות ביטומניות, כפי שנעשה אינו נכלל בתחזוקת הבית המשותף, אלא הוא שיפור שהדיירים לא הסכימו לבצע.
בהקשר זה, לא היתעלם המפקח מהכשלים במכתב של מהנדס מחוז הצפון באגודה לתרבות הדיור, אך ההחלטה בעיניין זה התקבלה על ידי הדיירים והנציגות, והיא החלטה כדין, גם אם המערער טוען שהוא מומחה לדבר, ולא היה צורך באיטום בדרך זו.
בהקשר זה נטען כי ההחלטה באספת הדיירים מיום 3.9.17 אינה חוקית שכן נושא הדיון היה "זיפות הגג", משמע אחזקה תקינה, שבעלי הרכוש המשותף לא היתנגדו לביצועה, אך לא לעבודות איטום על ידי יריעות ביטומניות.
בעמוד 5 לפרוטוקול אמר ב"כ התובעת: "לגבי העניין של ה-200 ₪, אני מפנה לאסיפה שם רשום במפורש הדיירים מאשרים 2,000 ₪ במפורש". מכאן, שמדובר באספה שבה אישרו 2,000 ₪ לדייר הישתתפות באיטום, ולא 200 ₪ לחודש דמי ועד, והרישום 200 ₪ הוא כנראה טעות סופר).
בכפוף לזכות זו, לא תהיה לנושא זה משמעות בהליך זה.
המערער טען טענות שונות לגבי הפרוטוקול, אך משלא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול, אין בידי להתייחס לטענות אלה.
...
אני דוחה את טענת המערער שיש לדרוש מהמשרדים השתתפות בעלות האיטום.
אני דוחה את טענת המערער, שאיטום ביריעות ביטומניות, כפי שנעשה אינו נכלל בתחזוקת הבית המשותף, אלא הוא שיפור שהדיירים לא הסכימו לבצע.
זו טענה חדשה שלא הועלתה בפני המפקח, וממילא דינה להידחות, שכן בסמכותה של הנציגות להגיש תביעה לגביית כספים גם אם לא התקבלה החלטה על כך באסיפת הדיירים.
המשיבה כלל לא התייחסה לכך בעת הדיון לפני המפקח, וגם המפקח לא התייחס לטענה זו. אני מקבל את דברי המערער שבכך טעה המפקח, והיה עליו להתייחס לטענה זו, שלא נסתרה כלל, אך בידי המערער להגיש תביעה כנגד הנציגות על כך שהיא לא מנהלת את הבית כראוי בכך שאינה דורשת ואינה גובה מכל הדיירים.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור למעט תיקון דמי הוועד שעל המערער לשלם מתחילת 2017, שיעמדו על סך 150 ₪ במקום 200 ₪.
