תקנה 73 המועד להגשת ערעור בזכות 30 יום

להלן נפרט את נימוקינו להחלטה זו. הארכת מועד – המסגרת הנורמאטיבית כידוע, תקנה 73 לתקנות קובעת כי המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי הוא בתוך שלושים ימים מיום שהומצא פסק הדין לצדדים.

אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא" עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (23.5.2005) אשר לשיקולים אותם על יש לשקול נפסק כי – "לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זילזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 11 וההפניות שם (20.3.2012)).

לאור האמור, המוסד ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

...

דעת הרוב (נציגי הציבור גב' סיגל רונן כץ ומר אבינעם בן יצחק) קבעה שיש לקבל את תביעת המערער במלואה נוכח הפרת זכות הטיעון של המערער, והתעלמותו של המוסד מפניותיו של ב"כ המערער בבקשה להפחתת חובו; בכך, פגע המוסד במערער, שכן סביר להניח שלו המוסד היה שוקל את טענותיו של המערער טרם ההחלטה ליצור לו חוב או לפחות במועד פנייתו של ב"כ המערער אליו, היה נכון למחוק חלק גדול יותר מהחוב; סירובה של הוועדה לבטל את חובו המקורי של המערער ולהשיב לו את הכספים שקוזזו מקצבת הנכות הכללית "אינה עומדת במבחן הסבירות והצדק ודינה להתבטל". גם דעת המיעוט (השופט דורי ספיבק) סברה כי נפלו פגמים בהתנהלות המוסד והוועדה בעניינו של המערער, אולם לגישתה הסעד הראוי הוא החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתרפא את הפגמים, תשמע את המערער ותקבל החלטה חדשה.

אין בידינו לקבל טענה זו. שכן, היא אינה הולמת את רצף הזמנים של התנהלות הצדדים.

מקובלת עלינו טענתו של המערער כי בנסיבות העניין היה מקום לחייב את המוסד בהוצאות.

סוף דבר - על יסוד כל האמור לעיל הערעור נדחה, אולם בנסיבות העניין יש לחייב את המוסד בהוצאות, כמפורט בסעיף 17 לעיל.

תקנה 73 לתקנות קובעת, כי המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית הדין האיזורי (ופסק דין חלקי בכלל זה) הוא 30 ימים מעת שהומצא לצדדים.

...

מקובלת עלינו קביעת הרשמת כי המערערת לא הצביעה על טעמים מיוחדים שעשוים היו להצדיק מתן ארכה.

מקובלת עלינו קביעת הרשמת בדבר סיכויי הערעור.

סוף דבר אשר על כן, דין הערעור על החלטת הרשמת להידחות.

זאת, בהתאם לתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – תקסד"א), אשר היו נוהגות באותה העת, ואשר חלו בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) כנוסחן אז. משכך ועל יסוד תקנה 73 לתקנות, מועד הגשת העירעור על פסק הדין חל ביום 29.6.2019.

מהירות תשובתו מעידה כי הוא "למצער דן עם לקוחותיו על האפשרות שיתפתח התיק לכיוון הזה והוא ימשיך לייצגם ועל כך שהסיפור טרם בא אל סופו". הדברים מתחדדים שעה שב"כ המשיבים לא הזדרז לנקוט הליכי הוצל"פ נגד המערערים; יש להעדיף את חקר האמת וזכות הגישה לערכאות של המערערים על פני דחיית העירעור בשל מחדלים פרוצידוראליים.

לגופו של עניין טענו המשיבים כי סכויי העירעור בהליך העקרי קלושים, היות ופסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות; לא נסתר התעוד במערכת נט המשפט כי פסק הדין הומצא כדין לעו"ד אדרי באמצעות הודעה באתר; בכל מקרה, עו"ד אדרי הצהירה כי צפתה בפסק הדין ביום 30.5.2019, ועל כן בקשת הארכה הוגשה בחלוף שבועיים ממועד הגשת העירעור; על המערערים היה להגיש את בקשת הארכה מיד עם מינויו של עו"ד פריאל לבא כוחם, בתוך המועד להגשת העירעור מטעמם.

המערערים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪, וזאת בתוך שלושים יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.

...

כאמור לעיל, בית הדין דחה את תביעת המערערים במלואה, תוך שנקבע כי ההתקשרות בין המערער 1 (להלן – המערער) ובין המשיבים הייתה "במסגרת היותו קבלן המספק שירותי כוח אדם" וכי המערערת 2 (להלן – המערערת), אשתו של המערער, לא עמדה ברף הראייתי להוכחת קיומם של יחסי עבודה בינה ובין מי מהמשיבים, למשך העסקתה הנטענת ולהיקפה, ולכל היותר, אם בכלל "עבדה בפועל בשטחים החקלאיים אותם מעבדת הנתבעת [המשיבה 1, ל.ג] – עבודתה כאמור נעשתה במסגרת יחסי עובד מעסיק שבינה לבין מספק השירות, התובע [הוא המערער - ל.ג]". בית הדין ציין כי גם אם פעל המערער בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו – 1996 (להלן – חוק העסקת עובדים) אין בכך כדי להביא למסקנה כי העובדים שהעסיקם הם עובדי המשתמש או כי הוא עצמו בגדר עובד, שכן פעילות בניגוד לחוק אין בה כדי ליצור יחסי עובד מעסיק בין עובד הקבלן לבין המשתמש.

משלא מצאנו כי יש סיכוי גבוה להתערבות בקביעה עובדתית זו, הרי שגם אין סיכוי גבוה לטענה המשפטית כי יש להחיל בעניינה את הוראת סעיף 12א(ג) לחוק להעסקת עובדים.

נוכח האמור, לא מצאנו כי סיכויי הערעור מהווים "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל - הערעור נדחה.

התביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת, עניינה תשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה, ובכללן: שכר עבודה עבור חודשים 4/2013 ו- 5/2013, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי חלף הפרשה לפנסיה ולפיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה, החזר הוצאות נסיעה, פיצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 ופצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודה.

תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת, כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין איזורי הוא בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למערער.

...

לנוכח פסיקה זו וחרף הקשיים העולים מטענות המבקשת, מצאנו ליתן בהחלטה זו משקל מסויים לכך שתקופת החירום המיוחד חלה במהלך התקופה שהיתה נתונה להגשת הערעור.

כללם של דברים – לאור האמור, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת וכתב הערעור מתקבל לרישום.

בהעדר הצדקה מספקת לאיחור בהגשת הערעור ונוכח אופי הטעמים העומדים ביסוד קבלת הבקשה, תשלם המבקשת למשיב בתוך 30 ימים הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח. הצדדים מוזמנים לדיון מוקדם בערעור ביום 21.11.2021 בשעה 09:30.

תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), קובעת כי המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי הוא בתוך שלושים ימים מיום שהומצא פסק הדין לצדדים.

תקנה 125 לתקנות מסמיכה את בית הדין והרשם להורות על הארכת מועדים, וככל שאלו נקבעו בחיקוק, להורות על הארכה כאמור "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בעת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות (ע"ר (ארצי) 21951-01-20‏ בן פורת – זלאיט.

המבקשים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבה ובשכר טירחת עורכת דינה בסכום (כולל) של 3,000 ש"ח שישולם בתוך 30 ימים מהיום.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכי אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית דין האזורי.

סיכויי הערעור - בחינת סיכויי הערעור מובילה אף היא למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר - הבקשה להארכת מועד נדחית.