התשתית הנורמאטיבית ביחס לסילוק תביעה על הסף – לפי תקנה 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות סדרי דין"), רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
בעיניין זה, תקנה 45(א)(2) לתקנות סדרי דין קובעת כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, ובין השאר בשל "מעשה בית דין". אשר לכלל בדבר מעשה בית דין, הרי שהוא מתייחס לשני מצבים – השתק עילה והשתק פלוגתה.
...
עם זאת, מטעמי קיצור ויעילות הדיון, נציין כי מצאנו טעם רב גם בטענות אלה (ראו במיוחד סעיפים 75-74 לבקשת הנתבע).
סוף דבר – בעניין עזבון המנוח רודה ז"ל ציין כב' הנשיא שמגר – והדברים יפים לענייננו, כי "... משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישוב הסכסוך, שוב אין מקום לאפשר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית לה נועד, קרי-יישובם הסופי של סכסוכים" (ע"א 601/88 עיזבון המנוח רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441 (1993), עמ' 443).
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית על הסף מטעמי מעשה בית דין.
