מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנה 4 תקנות מס שבח מקרקעין

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענות המשיב הן כי לאור תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן – תקנות האגרות) ותקנה 4 לתקנות מס שבח (סדרי הדין בפני ועדות ערר) התשכ"ה – 1965 (להלן – תקנות סדרי הדין בוועדות ערר) ולאור ההלכה הפסוקה על כל עורר בכתב הערר המבקש לשנות את השומה שהוצאה לו ואת החלטת המשיב – לשלם אגרה נפרדת בגין השומה עליה הוא עורר, ואין משמעות לשאלה אם שומת כל עורר קשורה עניינית לשומות של העוררים האחרים בכתב הערר.
עוד ובנוסף טוענים העוררים כי הפסיקה עליה נסמך המשיב במסגרת הבקשה אינה רלבאנטית לעררי מסוי מקרקעין אלא לערעורי מס הכנסה אשר התקנות החלות עליהם – תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה) התשל"ט – 1979 (להלן – תקנות ערעורי מס הכנסה) קובעות קביעה מפורשת לעניין האפשרות של הודעת ערעור לכלול יותר משומה אחת לאותו מערער אך כאמור בתקנות האגרות יראו כל אחת מהשומות שהערעור מתייחס אליהן כאילו הוגש עליה ערעור בנפרד.
...
דיון והכרעה: דין הבקשה להתקבל.
לא למותר לומר, כי לא מצאנו יסוד לטענה כי תשלום האגרה על ידי כל אחד מהעוררים יחסום את דרכם לשערי בית המשפט או כי תשלום זה אינו מוצדק או שהוא בלתי "מוסרי". מדובר באגרה בסכום שאינו גבוה במיוחד, המשולמת עבור השירות שמקבל כל אחד מהעוררים מאת המדינה.
על כן, אנו מורים כי העוררים ישלמו את יתרת 32 אגרות בית המשפט הנדרשות על פי החלטה זו עד לא יאוחר מיום 1.2.19, שאם לא כן יימחק הערר של כל העוררים למעט הערר של העורר מספר 1.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

תקנה 4 בתקנות וועדות הערר תוקנה ביום 8.11.1976 (ק"ת 3622, התשל"ז, עמ' 402) ונקבע בה כי – " עם הגשת כתב הערר ישלם העורר בוועדה אגרה בסכום הנקוב בחלק ד(6) לתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), תשל"ו- 1976, ולעניין זה יראו כשווי התובענה את סכום המס השנוי במחלוקת". תיקון זה נעשה לשם התאמת התקנה לתקנות בית משפט (אגרות), התשל"ו- 1976 החדשות (ק"ת התשל"ו, עמ' 2258, מיום 30.7.1976), וחלק ד(6), שאליו הפניתה תקנה 4 בתקנות ועדות הערר לאחר התיקון, קבע כי בעירעור מס שבח מקרקעין תשולם מחצית האגרה שהייתה משתלמת אילו היה הערר תובענה, אך לא יותר מ- 500 לירות, ולא פחות מ- 100 לירות.
...
יחד עם זאת נותרו הצדדים חלוקים בשאלה האם יש להיעתר לבקשת העוררים להשיב להם את האגרה ששולמה בעת הגשת הערר.
גם אילו הייתה פרשנותם של העוררים מתקבלת אפוא, או אילו היה מקום לפרש את תקנה 4 בתקנות וועדות הערר כמקנה לעורר זכות בחירה באשר לתשלום האגרה, (ואינני סבורה שיש מקום לפרשנות האמורה), לא נותרה יתרת אגרה להחזר.
תקנות האגרה העדכניות נמנעו מלהותיר לבית המשפט שיקול דעת להחזרת האגרה ששולמה בפתיחת ההליך, ולפיכך אין בידי בית המשפט אפשרות להיעתר לבקשה.
אשר על כן אני דוחה את בקשת העוררים להחזיר להם את האגרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 70522-11-16 זועבי נ' מס שבח מקרקעין חיפה ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:3 בפני כבוד השופטת גלית ציגלר מבקש סעיד זועבי ע"י ב"כ עו"ד נאיף זידאן משיבה איסרא זועבי ע"י ב"כ עו"ד מוחמד חיג'אזי החלטה
אין מחלוקת בין הצדדים כי המקרקעין מצויים בתחום הסמכות של בית המשפט בנצרת (שם גם היתקיים ההליך הקודם בינהם), והעובדה כי המשיבה תבעה גם את משרד מסוי המקרקעין אין בה כדי להשפיע על נושא הסמכות, הן משום שתקנה 4 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת שתובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאיזור שיפוטו הם מצויים, והן משום שלא נתבע שום סעד ממשי מנתבע זה. נמצא, כי לבית משפט זה אין סמכות לידון בתביעה ואני מורה על העברתה לבית המשפט המוסמך – בית המשפט המחוזי בנצרת.
...
לא אכביר מילים על ההליך שהתנהל, אולם הצדדים הסכימו לוותר על הגשת תצהירי עדות ראשית, התקיים דיון הוכחות ולאחר מכן סיכומים ובסופו של דבר ניתן פסק הדין, אשר בחן את מערכת היחסים בין הצדדים, את המתנה שניתנה ונסיבותיה ואת דרכי הפעולה של התובעים שם, ובית המשפט קבע כי תביעת המשיבה ואביה נדחית, המתנה נותרה בתוקף כך ששתי החלקות הועברו במתנה מאת אבי המשיבה למבקש כדין עוד ביום 24.3.01: "וכפועל יוצא הנתבע (המבקש כאן – ג.צ) רשאי להשלים הליך רישום המקרקעין על שמו באמצעות ייפוי הכח הבלתי חוזרים שבידו..." (סעיף 17 לפס"ד בתיק התמ"ש).
לאור האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.
אין מחלוקת בין הצדדים כי המקרקעין מצויים בתחום הסמכות של בית המשפט בנצרת (שם גם התקיים ההליך הקודם בינהם), והעובדה כי המשיבה תבעה גם את משרד מיסוי המקרקעין אין בה כדי להשפיע על נושא הסמכות, הן משום שתקנה 4 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת שתובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים, והן משום שלא נתבע שום סעד ממשי מנתבע זה. נמצא, כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה ואני מורה על העברתה לבית המשפט המוסמך – בית המשפט המחוזי בנצרת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לשלמות התמונה יצוין כי קדמה לבקשת התיקון דנן, בקשה של אבקסיס ושהרבני לעיין בתיק בית המשפט בעיניין קירשבלום, מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, לה נעתרתי במסגרת החלטתי מיום 9.12.2021.
כך, על פי המבקשים, הקבוצה בעיניינם מוגדרת בבקשת האישור ובכתב התביעה ככל יחיד שביצע עסקה במקרקעין בגינה חויב במס שבח (לרבות עסקה שבוטלה), ושומת מס השבח שלו תוקנה בשלב מאוחר יותר, כאשר בעקבות התיקון נוצרה ליחיד שומת מס הכנסה חדשה, במסגרתה הוטלה על ידי המשיבה קנס, כאשר המועד הקובע להטלת הקנס הוא מועד קודם לתום 15 יום ממועד מסירת שומת חיוב חדשה בידי היחיד/ הנישום (סעיף 2 לבקשת התיקון של המבקשים).
...
בבואי לבחון האם שתי בקשות האישור כוללות שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן זו לזו, והאם אכן חלק מהקבוצה בעניין קירשבלום נכלל בקבוצה שבעניין אבקסיס, סבורני כי ראוי לייחס משקל משמעותי לעמדת רשות המיסים, היא המשיבה בשתי הבקשות הנ"ל. רשות המיסים הבהירה כי במסגרת הבקשה לאישור בעניין קירשבלום הציג המבקש דוגמאות למקרים שבהם, בהינתן שני שידורי שומות ויותר, כאשר השומה האחרונה הייתה גבוהה מאחת השומות שלפניה, וכאשר הנישום שילם סכום בגין השומה הנוספת, והתשלום בוצע טרם למועד שידורה של השומה הנוספת - חלק מהסכום נזקף גם עבור רכיב קנס פיגורים שמקורו בשומה הנוספת.
משאלו פני הדברים, סבורני כי צודק המבקש והמשיבה בטענתם כי לא מתקיימת חפיפה בין שתי בקשות האישור.
סיכומו של דבר, בקשת אבקסיס ושהרבני להורות על תיקון בקשת האישור בעניין קירשבלום - נדחית.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

תקנה 4 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר) התשכ"ח-1965 (להלן –"התקנות") קובעת כדלקמן: "עם הגשת כתב הערר ישלם העורר בועדה אגרה בסכום הנקוב בפסקה (5) בתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ולעניין זה יראו כשווי התובענה את סכום המס השנוי במחלוקת". תקנה 4 אינה נותנת מענה לשאלה שבפנינו בדבר שיעור האגרה שעל העוררים לשלם.
...
מקרה דומה נדון בתיק ו.ע 4120/03 בבש"א 5834/04 אביב יעל ואח' נ' מנהל משרדי מסוי מקרקעין חיפה (מיסים יח/5 ה' 242), מפי כב' השופט ר. סוקול, שם הגיע בית המשפט למסקנה כי על כל עורר ועורר מוטל חיוב אישי לשאת באגרה.
סוף דבר; אין בפנינו החלטה אחת המתייחסת לשומה אחת שכל העוררים צד לה, או החלטה אחת בה החיובים הם ביחד ולחוד, אלא בפנינו מספר החלטות המתייחסות למספר שומות ו/או החלטה אשר החיובים בה נפרדים ולפיכך, יש לשלם את האגרה לפי מספר השומות.
אשר על כן, אני מורה כי כל עורר ועורר ישא בתשלום האגרה באופן נפרד וזאת תוך 21 יום, שאם לא כן, ימחק הערר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו