תקנה 367 ג לתקנות סדר הדין האזרחי (ביצוע פסק דין)

דיון והכרעה ראשית אציין כי הבקשה הוגשה באיחור וזאת בנגוד לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי המתירה הגשת בקשה כגון דא תוך 30 ימים מיום קבלת הצוו.

תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי עיקול, כפי שמציין המלומד דודי שוורץ (סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות ס' 17.17 בעמ' 431-430 ), היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים". לדידו, על המבקש עיקול זמני להראות "חשש סביר" להכבדה על ביצוע פסק הדין, בכפוף לסכויי התביעה גופה.

...

מהמקובץ לעיל הנני סבור כי עלה בידי המבקש להראות, עד כמה שהדבר נדרש ממנו לצורך הליך זה, קיומו של חשש סביר להכבדה בביצוע פסק הדין לכשינתן.

יתרה מכך, נוכח יחסי הגומלין בין סיכויי התביעה שפורטו לעיל ומאזן הנוחות, אני מתרשם כי הם כולם מביאים למסקנה שעל הצו להוסיף ולהתקיים ואין מקום לביטולו.

בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצאה לפועל"), וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". בהחלטת בית המשפט בדיון מיום 2.2.2021, ניתנה לצדדים האפשרות לתקן את כתבי הטענות.

לגירסתה, הנתבעים אחרו בהגשת בקשתם בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וכן הבקשה מהוה הרחבת חזית אסורה, משום התייחסותם לתקופה שלאחר יום 13.7.2020, בו קיבל ההסכם בין הצדדים תוקף של פסק דין.

...

כן ראה החלטה שניתנה ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (פורסם בנבו): "תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם)). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני." הלכת שלמה אליהו מתווה מהם התנאים המצטברים שעל המבקש לעמוד בהם, על מנת לקבל סעד זמני (מאזן הנוחות).

.2009) שם נקבע כך: "ולגופו של עניין: משהוגשה היתנגדות לקיום השטר אין הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו חלות עוד, ובמקומן חלות תקנות סדר הדין האזרחי (ראו ד' בר-אופיר הוצאה לפועל-הליכים והליכות (מהדורה שישית, עידכון מס' 4 2007) 728" עוד יש לציין כי בהתאם לאמור בפסק הדין בעיניין אופיר הנ"ל, על בקשה לביטול עיקול שהוטל במסגרת ההוצל"פ , לאחר שהוגשה היתנגדות, יחולו הוראות סדר הדין האזרחי לרבות ההגנות החלות על הנתבע, מבחינת ערבויות להבטחת ניזקי הנתבע.

בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי המועד להגשת בקשה לביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד הוא 30 יום.

כמו כן, תנאי נוסף שחייב להתקיים הוא כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן , כאשר התובע יזכה בתביעתו.

...

התובעת טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הבקשה לביטול העיקול הוגשה בחלוף המועד 6 חודשים לאחר שהוטל.

אני מורה לתובעת , תוך 7 ימים מהיום, להפקיד התחייבות ללא הגבלה בסכום, לשיפוי כל נזקי הנתבעת אם יפקע הצו או יבוטל מסיבה אחרת.

לסיכום אוסיף כי במידה והנתבעת תפקיד את סכום החוב או ערבות בנקאית בגובה סכום החוב בקופת בית המשפט , תוגש בקשה מתאימה להמרת העיקול.

הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪.

הבקשה לביטול עיקול הוגשה שלא במועד הקבוע בתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), ולכן לא נקבע בה מועד דיון והיא הועברה לתגובת המשיב ולתשובת המבקשים.

השיקולים במתן צו עיקול זמני מטרת הסעד הזמני הנה לשמר מצב קיים ולקבע את מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, וזאת על מנת לאפשר את ביצוע פסק הדין כאשר ינתן (ראה לעניין זה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים עשרה, בעמ' 859).

...

בין היתר נקבע בהחלטה, שבקשת הרשות להתגונן היא כללית, סתמית ואינה מפורטת, שהמבקשים לא נכנסו לפרטי הגנתם ושבנסיבות אלה דין בקשתם להדחות.

ומן הכלל אל הפרט לעניין סיכויי התביעה - לאחר ששמעתי את המצהיר מטעם המבקשים בחקירתו בפניי, הבעתי את דעתי על סיכויי הגנתם של המבקשים כמפורט בהחלטה מיום 9 ביוני 2020.

מכאן, אני סבורה שיש, לכל הפחות, ראיות לכאורה שהמשיב עשוי לזכות בהליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.

בהתאם להוראות תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, העוסקת בבקשה לביטול צו עיקול המוגשת בתוך 30 יום ממועד המצאתו, רשאי המשיב לבקש את הביטול: "(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצוו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; מחזיק, אם ישנו, רשאי לבקש את ביטול הצוו בהתאם לתקנה 376; הוגשה בקשה לביטול הצוו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה; בית המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא לצדדים במסירה אישית בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים ממועד הגשת בקשת הביטול, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו." בהתאם להוראות התקנה הנ"ל והוראות תקנה 376 רשאי גם המחזיק לבקש את ביטול הצוו: "(א) ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט או הרשם למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי המשיב מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול כאמור בתקנה 367; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש.

(ב) בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כערבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצוו הזמני.

...

הרציונל שהוביל למסקנה זו הובהר בהרחבה בעניין לאניאדו, כך הוסבר כי קשת המקרים בהם רשאי נותן המתנה לחזור בו מן המתנה כל עוד לא הושלמה הקנייתה היא רחבה מאוד ולא ניתן לדמותה לחוזה מכר המקנה לקונה מכוחו זכות משפטית מוצקה ומגובשת, כאשר יכולת המוכר לסגת ממנו מוגבלת ומצומצמת ביותר.

ר' האמור בעניין זה בעמ' 10 לפסק הדין בעניין לאניאדו: "משוואת זכויות ואינטרסים זו שבין הנושה למקבל ההתחייבות למתנה שונה באיזונה המתבקש ממשוואת האינטרסים המתנגשים במקרה של הקונה לעומת הנושה. שברירותן של "הזכויות המעין קניניות" של מקבל ההתחייבות למתנה וזכותו הרחבה של הנותן לאיין זכויות אלה בכל עת בטרם השלמת המתנה על דרך רישומה, מובילות למסקנה כי בסיטואציה שכזו ירבו המצבים בהם העדפת האינטרס של מקבל המתנה לא תשתמע מתוך המקור הנורמטיבי להלכת אהרונוב שנמצא בסעיף 9 לחוק המקרקעין (כמפורט בהרחבה בפסק דינו של הנשיא ברק באותו העניין).

הצדדים רשאים כמובן אף לבוא ביניהם בדברים לשם העמדת בטוחה חלופית לעיקול בהסכמה והסרתו בדרך זו. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.