תקנה 33 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי

החלטה זו ניתנת מתוקף סמכותי לפי תקנה 33(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ועניינה פנייה של עורך-דין ערן פארי (להלן: "הפונה") בעקבות הודעת המזכיר המשפטי מיום 15.11.2021 ואשר הורתה על אי-קבלת מיסמך – כתב הגנה – שהוגש בתיק (להלן: "ההודעה").

...

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הפונה ובחנתי את הוראות התקנות הרלבנטיות, הגעתי לכלל דעה כי דין הפנייה להידחות.

למעשה, הפונה אינו חולק על העובדה לפיה המסמך הוגש באיחור, אלא תוהה לעניין הנפקות של כך. בכל הכבוד הראוי, אין בידי לקבל תֵזה זו שמציע הפונה.

מכלל לאו – אתה שומע הן! סיכום לאור האמור, מן הטעמים הראשון, השני והרביעי שבהודעה – הפנייה נדחית.

בערעורו חוזר המערער על הטענה שהעלה בבקשת הפסילה ומוסיף כי היה על הרשמת להב להתייחס, בין היתר, לתקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלת מיסמך על ידי מזכיר משפטי רשאי לידרוש את העברת העניין להכרעת שופט.

...

דין הערעורים להידחות.

בנסיבות אלו, אין עוד מקום להידרש לסוגיית הפסלות, ועל כן דין הערעור בע"א 1245/21 להידחות.

ההשגה דנא הוגשה על ידי הבנק מכוח תקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

...

במקרה שלפנינו, לאחר בחינת טענות הבנק ועל רקע נתוני התיק, המתנהל לפניי משך למעלה מארבע שנים וחצי, סבורני כי ניתן להורות על הרחבת היקף הערעור מטעם הבנק, אם כי לא במידה המבוקשת.

החלטתי זו מבוססת על מורכבות טענות הבנק, הן בהיבט העובדתי והן בהיקף המשפטי, בייחוד בהינתן הזמן הממושך שהליך חדלות הפירעון מתנהל לפניי ומידת מעורבותו הרבה יחסית של הבנק בהליך זה סבוך, מראשיתו.

עם זאת, סבורני כי ניתן היה לנסח את הודעת הערעור (המתפרשת על פני 22 עמודים) בצורה תמציתית יותר.

בנסיבות אלה, החלטתי לאפשר הרחבת היקף הערעור מטעם הבנק, כך שזה יועמד על 17 עמודים בלבד.

..בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית ותקינה" [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, עמ' 641 (להלן- גורן)].

ביחס לטענת המבקש שפסק הדין לא נימסר לו ועל כן הוגשה בקשתו מושא החלטה זו בחלוף 30 יום בנגוד לתקנה 179(א) לתקסד"א [ראו גם תקנה 33 (ד) לתקסד"א], מקובלת עלי עמדת המבקש שלא בוצעה לו מסירה כדין של פסק הדין.

...

" אני מורה על פירוק שיתוף בבית הצדדים ברח' XXX באילת.

אני ממנה את באות כוח הצדדים (עוה"ד להב ועזריה) כונסות נכסים ביחד (להלן-כונסות הנכסים) למכר הבית לצד ג' על פי תנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון.

כללו של דבר הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

בעיניין: השגה על החלטת מזכירה משפטית לפניי השגה על החלטת מזכירה משפטית, אסמכתא 16124895 ואסמכתא 16126433 כאמור בתקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן-התקנות).

...

בהשגתה גם הבהירה את משמעות 'הצמצום' שבתביעות : בתביעה להגדלת מזונות מדובר בבקשה לחייב את האב בתשלום עבור צהרון "...וכן להוספת רכיב מדור בו נושאת התובעת כעת, מקום בו היא לא היתה נושאת במועד מתן פסק הדין למזונות...בגיבושו על דרך ההסכמה ... " ועל כן ברור למשיגה שלאור תובנה זו שלה "...אין כל מקום וכל תועלת בדרישה להמצאת טופס הרצאת פרטים ..." שהרי להבנתה בכל מקרה היא "... זכאית להוספת רכיב המדור ומחצית צהרון ומחצית מהוצ' החינוך הנוספות (קייטנה וחוגים וכו') ואין להכביד על התובעת בהמצאת הרצאת פרטים" באשר לזמני השהות בהם מבקשת המשיגה לדון בתביעתה הרי שמדובר בשינויים "...על מנת להפחית את היקף נסיעות הקטין מחולון לקריית (כך המקור) וביטול הפסק הקטין את ימי ו' במסגרת החינוכית בגין שהייתו בימי ו' בבית האב הנתבע, אחת לשבועיים במקום במוסד החינוכי. ברי כי לשם הכרעה בתובענה זו אין צורך בטופס הרצאת פרטים" לאחר שעיינתי בהשגה, בתקנות ובהחלטת המזכירה המשפטית הגעתי למסקנה כי דין ההשגה להידחות.

יוסף שטענה זו הנדחית כשלעצמה, כאמור, מהווה בחירה של המשיגה לבור לעצמה על פי נוחיותה (הכבדה עליה- על פניו זו תמצית טענתה ?!) מה נכון לבצע מתוך התקנות.

משעה שקבעתי שההשגה נדחית ולמעשה לא היה מקום מלכתחילה להגישה יש לחייב המשיגה בפיצוי לטובת הציבור ומצאתי לחייב אותה בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 750 ₪.

כללו של דבר בנסיבות העניין ההשגה נדחית.