תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה: שימוש בטלפון עת והרכב היה בתנועה

על פי האמור בדוח אותו קיבל לידו, ביום 27.7.21, נהג המבקש ברכב בכביש 1 ק"מ 40 ממזרח, איזור שיפוט ירושלים, כשהוא אוחז או משתמש בטלפון עת הרכב בתנועה מבלי להשתמש בדיבורית בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

...

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה אין להיעתר לבקשה לאור השיהוי הניכר (כשנה וחצי).

אינני מקבל טענתו של המבקש לפיה לא היה באפשרותו להגיש בקשה להישפט במועד.

ואולם, המדובר בנהג רכב כבד החייב בהקפדה יתירה על הוראות החוק ובמקרה דנן אני סבור כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס של המבקש.

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה להישפט במועד, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ותידחה בקשתו אני דוחה את הבקשה.

<#3#> הכרעת דין לנאשם שבפני נימסרה הודעת תשלום קנס בגין עבירה של שימוש בטלפון בעת שהרכב בתנועה, בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

בהתאם לנסיבות שפורטו בדו"ח נטען כי "הנאשם נהג ברכב לבדו מכיוון רחוב הגננת לכיוון כללי צביה ויצחק, כאשר השתמש בנייד בזמן נהיגה, הנ"ל אחז בנייד בידו הימנית והצמיד לאוזן ימין. יד שניה אחזה בהגה. אני שעמדתי עם ניידת 690 בגננת סמוך למתנ"ס אחרי רחוב השמיר, הבחנתי בעבירה דרך שמשת הניידת, שמשה קדמית ודרך חלון הרכב שלו, חלון ימני קדמי. הבחנתי בבירור. נשמר קשר עין רציף. נסעתי אחריו וביקשתי ממנו לעצור דרך כריזת הניידת...". (ת/1).

...

הנאשם לא הביא ראיה נוספת שיש בה כדי לסייע לו בגירסתו, ובהעדר ראיות לסתור כאשר אני מוצא תימוכין בגירסתה של השוטרת את המפורט בדו"ח וכן את שני המזכרים הנוספים, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את האשמה מעבר לכל ספק סביר.

כללו של דבר אני מרשיע את הנאשם בעבירה של שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪, אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים, החל מיום 15.6.16.

על פי האמור בדוח אותו קיבל לידו, ביום 5.7.20, נהג המבקש ברכב בכביש 38, איזור שיפוט ירושלים, כשהוא אוחז או משתמש בטלפון עת הרכב בתנועה מבלי להשתמש בדיבורית בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

...

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה אין להיעתר לבקשה לאור השיהוי הניכר (כשנתיים וחצי), לאור העובדה שהדו"ח שולם, ומאחר ולא נפלו בדו"ח פגמים העולים כדי עיוות דין.

ראו רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל 29.1.08); רע"פ 9543/10 זועבי נ' מדינת ישראל (8.3.11); רע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל (2.4.17); רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל (10.4.19); לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה להישפט במועד, מששולם הדו"ח, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ותידחה בקשתו אני דוחה את הבקשה.

על פי האמור בדוח אותו קיבל לידו, ביום 8.3.20, נהג המבקש ברכב בצומת הרצל- רבין בירושלים, כשהוא אוחז או משתמש בטלפון עת הרכב בתנועה מבלי להשתמש בדיבורית בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

...

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה אין להיעתר לבקשה מאחר והמבקש עשה דין לעצמו, לא התייעץ עם גורם מוסמך וכן לא נפלו פגמים בדו"ח. דיון בדיון בבקשה להארכת מועד להישפט, על בית המשפט לשקול שני שיקולים, בדומה לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: על בית המשפט לבחון האם היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט והאם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ותידחה בקשתו.

אינני מקבל טענתו של המבקש לפיה לא היה באפשרותו להגיש בקשה להישפט במועד.

ואולם אני סבור כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס של המבקש.

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה להישפט במועד, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ותידחה בקשתו אני דוחה את הבקשה.

על פי האמור בדוח 45150092794 (המ"ש 132-10-23), אותו קיבל לידו, ביום 20.8.21, נהג המבקש ברכב כשהוא אוחז או משתמש בטלפון עת הרכב בתנועה מבלי להשתמש בדיבורית בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

...

נעיר כי המבקש בתגובתו ציטט הליך בו בית המשפט נעתר לבקשה לאחר תשלום הדו"ח בשל פגמים שנפלו באישור המסירה ונזכיר כי במקרה דנן המבקש קיבל הדוחו"ת בידו.

בפרק דברי הנהג רשם השוטר מפי המבקש: "עשיתי לאמא שלהם תמונה איתם. וואללה טעיתי אני מצטער". מעבר לתרשומת הברורה והמקיפה שערכו השוטרים, המבקש, שלא כפר בבקשתו במיוחס לו בדברי הנהג, בה מודה ומסביר מדוע ביצע העבירה ועל כן טענתו לעיוות דין נדחית.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון פס"ד בעניין סאלם לעיל: "אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה" לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשות להישפט במועד, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשות מאחר ואחד הדוחות שולם ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ותידחה בקשתו אני דוחה את הבקשות.