על פי האמור בדוח 45150092794 (המ"ש 132-10-23), אותו קיבל לידו, ביום 20.8.21, נהג המבקש ברכב כשהוא אוחז או משתמש בטלפון עת הרכב בתנועה מבלי להשתמש בדיבורית בנגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.
...
נעיר כי המבקש בתגובתו ציטט הליך בו בית המשפט נעתר לבקשה לאחר תשלום הדו"ח בשל פגמים שנפלו באישור המסירה ונזכיר כי במקרה דנן המבקש קיבל הדוחו"ת בידו.
בפרק דברי הנהג רשם השוטר מפי המבקש: "עשיתי לאמא שלהם תמונה איתם. וואללה טעיתי אני מצטער".
מעבר לתרשומת הברורה והמקיפה שערכו השוטרים, המבקש, שלא כפר בבקשתו במיוחס לו בדברי הנהג, בה מודה ומסביר מדוע ביצע העבירה ועל כן טענתו לעיוות דין נדחית.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון פס"ד בעניין סאלם לעיל:
"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"
לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשות להישפט במועד, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשות מאחר ואחד הדוחות שולם ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ותידחה בקשתו אני דוחה את הבקשות.
