מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תקנה 27 לתקנות המקרקעין

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כדי לעמוד בתנאי האישור, נדרשו העותרים לרשום שתי הערות אזהרה: הערת אזהרה תכנונית על יעוד המקרקעין לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב-2011 (להלן: "תקנות המקרקעין") בדבר ייעוד מקרקעי הפרויקט והשמוש בהם ואיסור שינוי הייעוד או שימוש חורג בהם לייעוד שאיננו למלונאות שלא בהסכמת המשרד, וכן הערה על הצורך בהסכמה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
...
לעצם העניין, אין בידי לקבל את הפרשנות המצמצמת של המשיב 4 לתקנה 27 לתקנות המקרקעין.
כל האמור מוביל למסקנה כי לא נשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין, וההחלטה אינה מצויה בתוך מתחם הסבירות.
סוף דבר – העתירה מתקבלת במובן זה שעל יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת לבקש מרשם המקרקעין לרשום הערה על המקרקעין בהתאם לתקנה 27 לתקנות המקרקעין, בנוסח שקבע המשיב 3.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

סמוך לעיסקת המכר, בחודש מאי בשנת 1996 נרשמה הערה על ייעודם של המקרקעין לזכותה של הועדה המרחבית לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011.
...
לפיכך דין העתירה להידחות.
אני מורה אפוא על דחיית העתירה.
בהתחשב בתוצאת ההליך ובהיקף הטיעון בכתב ובעל-פה אני מחייב את העותרת בשכ"ט באי כוח המשיבות בסך 15,000 ₪ לכל אחת, לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להנחיות הרשות לרישום והסדר זכויות לרישום בית משותף" "... ככלל, כאשר רשומה בחלקה הערה תכנונית כגון תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), חובה לאשר התשריט על ידי מוסד התיכנון". מפנה לסעיף 1 להנחיות הנ"ל. בעניינינו ומאחר ורשומה הערה לפי תקנה 27 לטובת הועדה המקומית לתיכנון ולבניה בנסח הטאבו, שנרשמה לפי שטר מס' 366/2020/27, נידרש להחתים וועדה מקומית לתיכנון ולבניה על גבי התשריט.
...
לפי מיטב ניסיוני ומומחיותי, לאור המפורט לעיל מכל האמור לעיל בנסיבות המקרה, מאחר ומדובר ברישומים מסובכים ובמבנה מסחרי מורכב ומאחר ונדרש לבצע פעולות מורכבות רבות לפני רישום הבית המשותף וכתנאי לרישומו, שמטבען אורכות זמן ממושך, ואשר חלקן הארי תלוי בצדדים שלישיים כגון: עיריית חיפה, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וכיו"ב, רישום הבית המשותף יכול לארוך עוד חודשים רבים ואף שנים רבות מהמועד שבו הנתבעת 2 נרשמה כבעלים.
לא שוכנעתי מעדותם של רדו קאופמן ואיילת נבו בעניין זה. לא ארחיב בכך, שכן תביעת ריבוע כחול מתייחסת ל"פיצוי המוסכם".
מכאן, שאין גם כל צורך להכריע עתה במחלוקת בין הצדדים האם ניתן להגיש תביעה כזו נוכח "הסכם הפשרה" בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין ביום 11/12/2017 והנאמר בו: "1. לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות ו/או תביעות הצדדים האחד כלפי משנהו מכל מין וסוג בקשר ו/או בנוגע עם ההליכים המשפטיים והכל מבלי להודות בכל טענה של מי מהצדדים להסכם זה תשלם ריבוע כחול נדל"ן בע"מ לחוצות היוצר חיפה בע"מ סכום של 450,000 ₪ בתוספת מע"מ." אני דוחה את הטענה של הנתבעות, שהטענה לאי רישום חכירת משנה, לא הועלתה בכתב התביעה וכי מדובר בשינוי חזית.
סוף דבר אני מורה לנתבעות להמשיך ולקדם את רישום בית משותף וזכויותיה של רבוע כחול.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבים, המבקשים סימנו שטח זה כ"רכוש משותף" ואף רשמו על כך הערה לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011, הקובעת כלהלן: "לפי בקשת יושב ראש מוסד תיכנון ירשום רשם הערה על הייעוד או על השמוש שנקבע למקרקעין פלונים מכוח חוק התיכנון, או על הוראה של תכנית או תנאי בהיתר שניתנו לפי חוק התיכנון." המבקשים טענו כי סכויי העירעור להיתקבל טובים מאוד, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר קבלת הבקשה.
...
מנגד, המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות.
אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, והכל כפי שיפורט להלן.
סופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הכספי מתקבלת באופן חלקי במובן זה ששני שליש מסכום הפיצויים ישולם למשיבים, ושליש מהסכום (760,000 ש"ח) יופקד לקופת בית משפט זה עד להכרעה בערעור – והכל עד ליום 15.10.2023.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אשר למספר יחידות הדיור, ניתן להסתפק בשמירה על המספר מכח הערת האזהרה לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין.
...
סיכום על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את שתי העתירות.
על פי התנהלותם הדיונית של הצדדים, התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והתוצאה של הדיון בעתירות, אני מחייב את עודה לשלם לוועדת הערר שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, ולוועדה המקומית שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, ולבשארה שכר טרחת עורך דין בסך 5,850 ₪.
כמו כן אני מחייב את בשארה לשלם לוועדת הערר שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪, ולוועדה המקומית שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו