תקנה 258 ט' - צירוף מסמכים לכתבי טענות

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא (העתק פסק דין המפקחת בתיק ת/201/12 מיום 17.07.14 צורף כנספח ט' לכתב ההגנה.

עוד יצוין, כי אמנם כתב התביעה נפרס על פני 22 עמודים צפופים, אך לא צורפו לו כלל מסמכים לחזוק אותן טענות, למרות שבהתאם לתקנות (תקנה 258ט(א)-(ב)) יש לצרף את המסמכים עליהם נסמך כתב הטענות יחד עם כתב התביעה, והדבר נכון כפל כפליים כאשר מדובר בטענת תרמית ומצג שוא ולאחר שהנושא השנוי במחלוקת נבדק ע"י הגורמים המקצועיים וע"י ערכאות שיפוטיות שונות.

...

טענה, כי לא צורפו המסמכים הנזכרים בכתב התביעה: המבקשים טוענים, כי דין התביעה להימחק על הסף משום שלא צורפו לכתב התביעה מסמכים מהותיים ואף לא מסמך אחד.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף במובן זה שאני דוחה את רכיבי התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, למעט הרכיבים בגין עלות התקנת סורג חדש והטיפול בצנרת הדלוחין- ככל שיציגו התובעים קבלה על תיקון או התקנת סורג חדש שניזוק בשל עבודות החיזוק, אקבל רכיב זה- יודגש, הדבר ייעשה בכפוף להצגת קבלה עד לסכום המבוקש ברכיב זה. הקבלה תומצא לנתבעים תוך 14 יום.

בעניין ההוצאות- התובעים ישלמו סך של3,000 ₪ תוך 60 יום עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך (כולל מע"מ).

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא (העתק פסק דין המפקחת בתיק ת/201/12 מיום 17.07.14 צורף כנספח ט' לכתב ההגנה.

עוד יצוין, כי אמנם כתב התביעה נפרס על פני 22 עמודים צפופים, אך לא צורפו לו כלל מסמכים לחזוק אותן טענות, למרות שבהתאם לתקנות (תקנה 258ט(א)-(ב)) יש לצרף את המסמכים עליהם נסמך כתב הטענות יחד עם כתב התביעה, והדבר נכון כפל כפליים כאשר מדובר בטענת תרמית ומצג שוא ולאחר שהנושא השנוי במחלוקת נבדק ע"י הגורמים המקצועיים וע"י ערכאות שיפוטיות שונות.

...

סיכום ביניים- מעשה בית דין: כאמור לעיל, בהתאם לאותם עקרונות הגעתי למסקנה שמדובר במחזור התביעות הקודמות, אשר מבחינה עובדתית קיימת לגביהן השתק, היוצר מעשה בית דין, ומאחר שהתובעים לא חידשו דבר על שכבר הוצג ונבחן, אין בהכתרת התביעה בעילה חדשה משום איון ההשתק האמור.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 9 מחמת מעשה בית-דין.

בעניין ההוצאות- התובעים ישלמו סך של3,000 ₪ עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך (כולל מע"מ) תוך 60 יום.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא (העתק פסק דין המפקחת בתיק ת/201/12 מיום 17.07.14 צורף כנספח ט' לכתב ההגנה.

עוד יצוין, כי אמנם כתב התביעה נפרס על פני 22 עמודים צפופים, אך לא צורפו לו כלל מסמכים לחזוק אותן טענות, למרות שבהתאם לתקנות (תקנה 258ט(א)-(ב)) יש לצרף את המסמכים עליהם נסמך כתב הטענות יחד עם כתב התביעה, והדבר נכון כפל כפליים כאשר מדובר בטענת תרמית ומצג שוא ולאחר שהנושא השנוי במחלוקת נבדק ע"י הגורמים המקצועיים וע"י ערכאות שיפוטיות שונות.

...

סיכום ביניים- מעשה בית דין: כאמור לעיל, בהתאם לאותם עקרונות הגעתי למסקנה שמדובר במחזור התביעות הקודמות, אשר מבחינה עובדתית קיימת לגביהן השתק, היוצר מעשה בית דין, ומאחר שהתובעים לא חידשו דבר על שכבר הוצג ונבחן, אין בהכתרת התביעה בעילה חדשה משום איון ההשתק האמור.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 10 מחמת מעשה בית-דין.

בעניין ההוצאות- התובעים ישלמו סך של 3,000 ₪ עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך (כולל מע"מ), תוך 60 יום.

התובע הזמין אנשי מיקצוע אשר בסופו של דבר פתרו את הבעיה אך הוא שילם בגין התיקון סך של 15,000 ₪ (צורפו מסמכים כנספח ג' לתביעה).

המסמכים לא הגיעו לכתובת העדכנית ולכן אין להשאיר את פסק הדין על כנו וכל כתבי בי דין לא נימסרו לנתבעת.

פעם אחת טען מנהל הנתבעת כי הוא לא קיבל את כתב התביעה בכתובת הנתבעת שהיא רחוב בן צבי 61 בגבעתיים ובבקשה השניה טען שהכתובת העדכנית היא בן גוריון 258 גבעתיים.

ד) בתקנה 161 (3) לתקנות סדרי הדין תשע"ט – 2018 נקבע: "המצאה בדואר – המצאה של מיסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מיסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נידרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת". הדגש אינו במקור-א.כ אף בתקנה 480 לתקנות סדר הדין תשמ"ד – 1984 נקבע כי כאשר ניתן מען על ידי בעל דין להמצאת כתבי בי -דין, אזי כל עוד לא מודיע בעל הדין לבית משפט בכתב על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.

פנייה שנעשתה למנהל הנתבעת (כאמור בנספח ט' לכתב התביעה) הובילה להכחשה כללית בלבד.

...

התובע הזמין אנשי מקצוע אשר בסופו של דבר פתרו את הבעיה אך הוא שילם בגין התיקון סך של 15,000 ₪ (צורפו מסמכים כנספח ג' לתביעה).

בעניין זה אציין כי תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 קובעת כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לבטל פס"ד ואינני סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף מטעם זה בלבד.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ראה לעניין זה בע"מ 8412-14 פלונים נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] (18.1.2015), שם נקבע: "באשר לאפשרות להגיש למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת מוגמרות קיימות, ככל שהמדובר בתביעות "רגילות" בבתי משפט אזרחיים נקבע בתקנות, כי חובה על מומחה שמונה על-ידי בית המשפט לשמוע את דעתו של רופא או מומחה רפואי אחר, אם בעל דין ביקש זאת ממנו, וכן לעיין ברשומות הרפואיות, אם הוגשו לו כאלה מטעם בעלי הדין ("מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לידרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לידרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין" - תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי).

ואולם, הדעת נותנת, כי הגם שהתקנה אינן אוסרת מפורשות הגשתן של חוות דעת פרטיות למומחה, שלא כפי שנעשה בחוק הפיצויים לתאונות דרכים, נראה לי כי את הביטוי "מסמכים" בתקנה 258 יב(ב) יש לפרש כחומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים, וזאת כדי שלא להטיות בשלב הכנת חוות הדעת את עמדת המומחה שמונה.

זאת ועוד: אף אם חוות הדעת של ד"ר א.פ', מכונה במסמך המצורף של ב"כ התובעים מיום 3.5.2022 כ"תעודה רפואית" ולא כחוות דעת (אשר נערכה בסמוך לחתימה על ייפוי הכוח המתמשך), אין להיתעלם מכך שלאותה "תעודה" צורף אישור בכתב על היתרשמותו של עו"ד ונוטריון א' מ' אשר ערך את ייפוי הכוח המתמשך.

...

ואולם, הדעת נותנת, כי הגם שהתקנה אינן אוסרת מפורשות הגשתן של חוות דעת פרטיות למומחה, שלא כפי שנעשה בחוק הפיצויים לתאונות דרכים, נראה לי כי את הביטוי "מסמכים" בתקנה 258 יב(ב) יש לפרש כחומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים, וזאת כדי שלא להטות בשלב הכנת חוות הדעת את עמדת המומחה שמונה.

סוף דבר: על אף המספר המצומצם של המומחים בתחום הפסיכוגריאטריה, ומקצועיותו הרבה של המומחה ד"ר א' ב', הממונה באופן תדיר על-ידי בתי המשפט (כולל מותב זה), אני מורה על פסילת חוות דעתו ומינוי מומחה אחר תחתיו.

בנוסף, הנני מחייבת את התובעים לשלם לידי הנתבעים 5,000 ₪ הוצאות משפט, ללא קשר לתוצאת ההליך וכן מחייבת את התובעים לשאת במלוא העלות של חוות הדעת החדשה.