תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי: הגשת בקשה

ההחלטה בבקשות להארכת מועד להגשת הודעת צד ג' ניתנת על פי תקנה 241[ד] לתקנות סדר הדין האזרחי, ללא צורך בדיון נוסף.

...

הצדדים לא עמדו על חקירת המצהירים ועל כן החלטה זו ניתנת בהתאם לסמכות בית המשפט הקבועה בהוראות תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי.

ואפרט - בהתאם לתקנות סדר הדין ובכלל, הדרך המקובלת היא שתובע יפעל להגשת בקשה לסעד זמני להבטחת שמירה על המצב הקיים, בעוד תביעתו מיתנהלת.

...

אמנם אין בפניי טענות ההגנה של המבקשים כנגד התביעה, אך סבורני כי לכל הפחות ועד הגשת כתב ההגנה, יש לאפשר להם גישה לארון החשמל, אם ע"י חברת חשמל או אם ע"י בעל מקצוע מטעמם.

מכאן המסקנה כי בשלב זה ובכל הנוגע לגישה לחיבור החשמל לדירתם, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשים ודין הבקשה להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת כפוף להוראות המפורטות להלן.

מכוח סמכותי לפי תקנה 241(ד) לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור כי יש מקום להחליט בבקשה אף שלא במעמד הצדדים.

לסיכום היתנגדות המשיבה נדחית ואני מחייב את המשיבה לשלם לחברה, באמצעות הנאמן, סכום של 239,972 ₪, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק על סכום של 230,972 ₪ מיום 1.5.19 (סמוך לאחר תחילת הליכי ההקפאה של החברה) ועל סכום של 9,816 ₪ מיום הגשת הבקשה.

...

דיון והכרעה לאחר שעניינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המסקנה היא כי בהיות הטענה לחיובי יתר טענה כבושה, נעדרת פירוט ואסמכתאות, אין לי אלא לדחותה.

לסיכום התנגדות המשיבה נדחית ואני מחייב את המשיבה לשלם לחברה, באמצעות הנאמן, סכום של 239,972 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק על סכום של 230,972 ₪ מיום 1.5.19 (סמוך לאחר תחילת הליכי ההקפאה של החברה) ועל סכום של 9,816 ₪ מיום הגשת הבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי נסיבות המקרה מתאימות ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים (תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

המשיבה לא הציגה כל ראיה ששלחה, קודם למועד הגשת בקשה זו, דרישה לחברה לתשלום פריט כלשהוא מהפריטים שנכללו בטענת הקזוז; זאת אף על פי שמרבית החיובים שאותם היא מבקשת לקזז מקורם בשנים קודמות, החל בשנת 2014.

...

הכנ"ר בתגובתו תומך בעמדת הנאמן וסובר כי יש להיעתר לבקשה.

לאחר שעניינתי בכתבי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מהטעמים האלה: טענת המשיבה היא טענת קיזוז.

אף על פי שדין טענות הקיזוז להידחות אפילו לא היו נטענות במסגרת הליכי חדלות פירעון, הרי בהחלטתי זו שיוויתי לנגדי את הכלל כי קיזוז בהליכי חדלות פירעון, כמוהו כמתן דין עדיפות לחוב שנטען כי יש לקזזו, על פני חובם של נושים רגילים, שעל כן יש להתייחס לחוב נטען שכזה במשנה זהירות.

לפיכך, אני דוחה את התנגדות המשיבה, מקבל את בקשת הנאמן ומורה למשיבה לשלם לחברה, באמצעות הנאמן, סכום של 987,321 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 2.5.19 (מועד משלוח דרישת הנאמן).

תקנה 10 לתקנות אחריות עובדי ציבור קובעת כלהלן: "על הגשת בקשה לפי סעיפים 7ב(ג) או (ד) או 7ג(א) לפקודה יחולו הוראות סימן א' לפרק כ' בתקנות סדר הדין [האזרחי, התשמ"ד-1984 – י"ו], בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות תקנות אלה". מתקנה זו עולה כי על הגשת בקשה לחסינות שהגיש עובד הציבור, יחולו ההוראות הנזכרות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות), ובהן תקנה 241(ד) הקובעת כי בית המשפט רשאי להכריע בבקשה בכתב "על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נידרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם". מן האמור עולה, כי לבית המשפט יש שיקול דעת והוא רשאי להכריע בבקשת החסינות אף בלי לקיים בה דיון, אם חקירת המצהירים אינה נידרשת לצורך ההכרעה.

...

מלשון סעיף 17(א) לפקודת הראיות עולה, לכאורה, כי על בית המשפט להיעתר לבקשת בעל דין לחקור מצהיר מטעם בעל הדין האחר.

הנה כי כן, הכלל האמור בסעיף 17(א) לפקודת הראיות אינו כלל מנדטורי, ולבית המשפט שיקול דעת שלא להיעתר לבקשת בעל דין לחקור מצהיר מטעם בעל הדין האחר מקום בו "יש בחקירה משום שימוש לרעה בהליכי משפט; כאשר ברור שהחקירה אינה רלוונטית; או שאין בחקירה כל צורך לשם הכרעה במשפט, מאחר שברור כי החקירה לא תוכל להשפיע על תוצאת המשפט" (דברי כב' השופט י' עמית בבש"פ 7845/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (14.12.2021); אמנם הדברים שם נאמרו לגבי חקירת מומחה על חוות דעתו, אך כוחם יפה גם לעניין חקירה על תצהיר, לנוכח הנוסח הזהה של סעיפים 17 ו-26 לפקודת הראיות).

סוף דבר התוצאה היא כי דין הערעורים להתקבל, במובן זה שהדיון בבקשת החסינות מטעם המבקש יוּשב לבית המשפט המחוזי לשם מתן החלטה חדשה בבקשת החסינות (ובכלל זה רשאי בית המשפט המחוזי להכריע ביתר טענות הצדדים, כמו גם בטענת ההשתק).