מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנה 214יד לתקנות סדר הדין האזרחי (הודעה על הגשת ערעור)

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן: "130א. הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות דעת
יתר על כן, בתקנה 214יד לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע שהדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
...
בנסיבות אלה, הנני קובע כממצא עובדתי שאכן התרחשה התאונה ובדיוק באופן שתואר על ידי נהג רכב 1.
לפיכך, הנני מורה על מחיקת חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה מתיק בית המשפט.
בהעדר חוות דעת שמאי, אין מנוס מהמסקנה שהתובעת לא הוכיחה את נזקיה.
לסיכום, מאחר והתובעת לא הוכיחה את נזקיה, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען, בעקרי הדברים, כי התובעת הנה הבעלים של רכב מסוג רנו מ.ר 9966031 (להלן: "הרכב"); הנתבעת ביטחה את הרכב במועדים הרלוואנטיים בביטוח צד ג'; מר צרפתי אליאור הנו הבעלים של הרכב הפוגע מ.ר. 6119114, אשר פגע ברכבה של התובעת וגרם לו לנזקים כמפורט בחוות דעת השמאי, בסך של 18,310 ₪; הרכב הפוגע היה מבוטח אצל הנתבעת; הנתבעת הודיעה לתובעת כי אינה נושאת באחריות לנזק וסרבה לפצות אותה בגין הנזקים; הסעדים שנתבעו – הנזק לפי חוות דעת השמאי בסך של 18,310 ₪, ייעוץ משפטי טרם הגשת התביעה בסך של 2,500 ₪, עלות רכב חילופי במשך 14 יום בסך 1,700 ₪, ופצוי בגין אובדן ימי עבודה, נסיעות, הוצאות שונות ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪.
באי כוח הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי הגשת התצהירים מטעמם של יוסי דהן ונציגת התובעת, שלא התייצבו לדיונים, ובא כוח התובעת הפנה לתקנה 214יד(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), לפיה על המצהירים להתייצב למועד שנקבע לדיון אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.
...
אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את כל שהוגש בהליך זה ואת טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את התביעה בשל היעדר יריבות.
התובעת טענה בסיכומיה שפוליסת הביטוח הוצאה על ידי הנתבעת על שם התובעת, והפנתה לאישור העדר תביעות שהוצא על ידי הנתבעת, אך סבורני שאין בכך די, בשים לב לנסיבות העניין, כדי להוכיח שזכויות הבעלות על הרכב אכן הועברו לתובעת.
לאור האמור לעיל, גרסתו של מנהל התובעת לגבי העברת הבעלות ברכב הינה בבחינת עדות יחידה במשפט אזרחי, לא מצאתי שהיא נתמכה כראוי בחומר הראיות, ודינה להידחות.
התובעת טענה שיש מקום לדחות את פרשת ההגנה בהיעדר התייצבות המצהירה מטעם הנתבעת, אך סבורני שאין בכך כדי לסייע לה במחלוקת לגבי סוגיית היריבות, מכיוון שנטל ההוכחה בעניין זה רובץ על התובעת, ולא הובאו ראיות די הצורך בעניין זה. מכיוון שמצאתי לנכון לקבל את הטענה בדבר היעדר יריבות בין הצדדים לא מצאתי לנכון לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים לגבי סעיף ההחרגה בפוליסת הביטוח וסוגיית הנזק.
התוצאה הינה שהתביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבה הודיעה שתגיש את רשימת העדים ביום המחרת, ושינתה את עמדתה לעניין הגשת תצהיר של המבקש, באמרה "אני חוזרת בי – אנחנו מתנגדים להגשת תצהיר משלים של התובע" (עמ' 4, ש' 11).
נוסף על כך, המבקש טוען שהאיסור על הגשת תצהיר עדות ראשית היה בלתי-צפוי לחלוטין ויצר אי-וודאות דיונית.
ההליך של דיון מהיר נועד לקבוע סדרי דין ייחודיים לתובענות אזרחיות בסכומים נמוכים יחסית, כאשר "כוונת מתקין תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היתה שהליך בסדר דין מהיר יתנהל ביעילות ויסתיים תוך פרק זמן קצר יחסית"(ר' רע"א 6311/15 פרופ' ד"ר אילן שדה נ' צבי גלברד, פיסקה 5 (16.11.2015)).
באשר לעדותם של עדים מטעמו של בעל דין, הרי שבעוד שבתקנות הקודמות נקבע בתקנה 214ט (א) כי "בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהיר עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים...", ואף נקבעה הוראה המחייבת התייצבות המצהירים לדיון (ר' תקנה 214יד' (ב)), התקנות החדשות אינן כוללות הוראה ספציפית הנוגעת לעדות העדים, וחל הדין הכללי (ר' סעיף 1 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ותקנה 67 (א) לתקנות החדשות).
בטרם סיום, אציין כי לא מצאתי ממש באותו חלק של ההנמקה שבו היתייחס בית משפט קמא באופן אישי לבא-כוח המבקש, וראה בכך שהוא "מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני" נימוק המצדיק את דחיית בקשתו "משיקולים מערכתיים". אין בהגשת מספר תביעות ואף תביעות רבות על ידי עורך דין אחד כדי להחיל לגבי ההליכים שאותם הוא מגיש דין אחר מהדין החל על הכלל או להפעיל לגביו או לגבי לקוחותיו "שיקולים מערכתיים". סיכום הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.
...
מעבר לנדרש, ב"כ התובע מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני כך שגם משיקולים מערכתיים אין מקום להעתר לבקשה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, ובטענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בלי לבקש את תשובת המשיבה.
בטרם סיום, אציין כי לא מצאתי ממש באותו חלק של ההנמקה שבו התייחס בית משפט קמא באופן אישי לבא-כוח המבקש, וראה בכך שהוא "מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני" נימוק המצדיק את דחיית בקשתו "משיקולים מערכתיים". אין בהגשת מספר תביעות ואף תביעות רבות על ידי עורך דין אחד כדי להחיל לגבי ההליכים שאותם הוא מגיש דין אחר מהדין החל על הכלל או להפעיל לגביו או לגבי לקוחותיו "שיקולים מערכתיים". סיכום הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת דר' מ' אגמון-גונן) בת"א 4050/01, שבה הורה בית המשפט קמא על בטלותן של מספר תקנות הנכללות בפרק טז1 שכותרתו "תובענות בסדר דין מהיר" בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: תקנות הדיון המהיר).
מדובר בתקנות הבאות: תקנה 214ו(ב) הקובעת שעל בית המשפט להכריע בבקשת רשות ליתן הודעה לצד ג' בתוך שלושים יום ממועד הגשתה, או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; תקנה 214י בה נקבע, שמועד הדיון בתובענה לא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשתה.
הוא מפנה בהקשר זה לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת להאריך את המועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים ולתקנה 214יד סיפא לתקנות, המאפשרת, כפי שנזכר לעיל, לדחות את מועד הדיון ביותר מארבע עשרה יום, על-פי אישור נשיא בית המשפט או סגנו.
...
לא ייפלא שבנסיבות אלה מצאנו עצמנו ניצבים בעירעור בפני צדדים שלאיש מהם, פרט ליועץ המשפטי לממשלה שלא היה צד להליך המקורי והוא צורף לדיון ביוזמת בית המשפט, לא היה עניין בהחלטה.
בנסיבות אלה, אנו סבורים שהתקנה אינה סותרת את הוראות סעיף 23 לחוק יסוד: השפיטה, גם לא את הוראת סעיף 48 לחוק בתי המשפט.
אולם, מסקנה זו מחייבת, לדעתנו, להגביל את תחולתה של התקנה לאותם מקרים בהם אופי הבירור שנערך בקדם המשפט ותוכנו אכן מעלים ספק אם ראוי שהשופט אשר ישב בקדם המשפט ישב לדין גם בתיק העיקרי.
עם זאת, הואיל ופרשנות תכליתית זו אינה נתמכת באופן מפורש בלשון התקנה, והואיל והתקנה עלולה להתפרש גם באופן אשר מחייב להחליף בכל מקרה את המותב הדן בתיק לאחר קדם המשפט, אנו סבורים שראוי לשקול גם כאן את תיקון התקנה ברוח תכליתה, אשר הייתה מקובלת גם על היועץ המשפטי לממשלה.
התוצאה היא, שאנו מבטלים את החלטתו של בית המשפט קמא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2012 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

תקנות סדר הדין המהיר קובעות (תק' 214יד(ב)) כי "במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת" אך אין כל הוראה כזו ביחס למומחה אשר נתן חוו"ד. תק' 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן: "ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר". דע עקא כי הנתבע לא הודיע על רצונו לחקור את המומחה ובכתבי טענותיו, למרות שטען רבות כנגד חוות הדעת והמשקל שיש ליתן לה, לא ציין בשום מקום כי הוא עומד על חקירתו של המומחה.
זכות ערעור בתוך 45 ימים.
...
אשר על כן אני מקבל את טענתו של התובע כי הנתבע התקשר עמו לביצוע העבודות כקבלן ראשי אשר היה אחראי לאיסוף העובדים לביצוע העבודות.
אשר על כן, אין מנוס אלא מלקבל את חוות הדעת במלואה על תוכנה.
סוף דבר התביעה מתקבלת ואני קובע כי על הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך של 37,617 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל וכן את הוצאות המשפט בסך כולל של 1,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו