אילו היה מבצע העבודה על פי תכניות מר צ'רנובילסקי, היה בוחן את התכניות לפרטי פרטים; הוא לא התרשל בעת שהמליץ על מר גררה בפני התובעת, במיוחד כאשר מר גררה תיכנן את השלדים של כ-50% מהבתים בהרחבה של מושב יד רמב"ם. אין בינו לבין מר גררה כל הסכם חתום; לא אמר לתובעת שמר גררה יפעל על פי התכניות של מר צ'רנובילסקי, שכן כל מהנדס מתכנן על פי שיקול דעתו; לא התחייב לתת לתובעת טופס 4, והסביר את האחריות לכל פרט ופרט בדו"ח הבקורת לקראת קבלת טופס 4; את הגדרות ביצע לפי סימון של מודד שסימן לו את מיקום הגדרות; בשנת 2004 פנתה אליו התובעת בקשר לסדקים בבית, הוא הזמין את גררה לבית, אשר בחן את הסדקים ואמר שיש להמתין ולראות אם יתפתחו הסדקים, כי סדקים קורים בבניינים כל הזמן; בחודש ספטמבר 2005, בעת שחפרו מתחת לבניין וחשפו את הכלונסאות, המים הגיעו עד ראשי הכלונסאות, והיו צריכים להביא משאבה על מנת לשאוב את המים, כדי שיוכלו להכנס לחפירה ולבצע את הבדיקה הסונית; התובעת הכינה פרוטוקול של הישיבה עם מר אביגור, אך לא טירחה להמציא אותו לצדדים; בעת החפירה נאלצו לעבוד עם משאבות עקב כמויות המים הרבות שהיו בקרקע, ועלות העבודות שביצע בספטמבר 2005 על פי הצעת מר אביגור הייתה בין 15,000 ₪ ל- 20,000 ₪; לאחר ביצוע התיקונים שדרש מר אביגור הוסרו גורמי הסדיקה בבניין; לאחר ספטמבר 2005, פנתה אליו התובעת בדרישה לתקן את הנזקים בבניין, ותשובתו הייתה שמאחר ואינו אחראי לנזקים, אינו מתקנם ללא תשלום; הבניינים שבנה בהרחבה במושב היו על קרקע חרסיתית, ותביעת התובעת היא התביעה היחידה שהוגשה כנגדו; מר טיטנגר לא אמר לו לבצע שפועי קרקע וגינון; את השינויים מהיתר הבנייה ביצע לפי תכניות שינויים של מר טיטינגר, ולאחר מכן מר טיטינגר הגיש בקשה לועדה המקומית להתיר את השינויים; המרזבים הם חלק מתכנית האדריכל, והם שקועים בבטון; שפועי הקרקע נעשים בסוף בניית הבית, ולאחריהם מבצעים הגינון.
לפיכך, ומכוח היותה מזמינת העבודה והקבלן הראשי, אחריותה על הנזק גבוהה מאוד (מפנה לפקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל-1970 ותקנה 6(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988);
(2) בהתנהגותה, ניתקה התובעת את הקשר הסיבתי בין היתנהגות הצדדים לבין קרות הנזק; אילולי רשלנותה - מחדלה לבצע שיפועים וניקוזים כראוי - לא היה ניזוק הבית; והראייה לכך היא שהוא תיכנן למעלה מעשרים בתים באיזור על אותו סוג קרקע ובאותה שיטה, והם לא נזוקו מלבד בית התובעת;
6) לב הבעיה בתיק זה נעוץ בנזקי המים ובכמויות המים הגדולות שהגיעו ליסודות בין השנים 2005-2003, כמפורט בטענות הקבלן בסיכומיו; התובעת לא תבעה את הגנן; הגיעו מים ליסודות משני מקורות: מי גשמים והשקיה מאסיבית; הבדיקה הסונית שבוצעה לאחר חודשי הקיץ בספטמבר 2005, מצאה מים רבים ביסודות שמנעו בדיקת כלל הקידוחים; היצטברותם של כמויות מים אלו ביסודות היא תוצאה של פקוח, פיתוח ונקוז לקויים;
7) התיכנון מצידו היה תקין: לפי חוות הדעת של יועצי הקרקע – מר דיאמנדי מטעמו ומר מכטה מומחה מטעם בית המשפט – עולה כי תיכנון הכלונסאות היה תקין: עומק הכלונסאות תוכנן ל-11 מטר, חרף העדרו של תקן בשעתו שמחייב לכך, בפועל נמצא כי עומק חלק מהם היה 13 מטר (3 מטר יותר מתקן שנת 2008);
8) המחלוקת לעניין גובה ארגזי ההפרדה לא מועילה או מורידה, שכן גם לפי המומחה מכטה – שסבר כי יש צורך בגובה של 19 ס"מ ולא 15 ס"מ כפי שתיכנן – לאור נסיבות המקרה וכמויות המים הרבות, היפותטית גם גובה של 20 ס"מ לא היה מסייע למנוע את הסדקים, ואף ייתכן שהיו נוצרים סדקים גדולים יותר; ציין שגם כאן רק בשנת 2008 פורסם תקן מחייב;
9) לפי דעת המומחה מכטה, יש לדחות את סברת מר בן עזרא כי היה צורך בקוטר כלונסאות גדול יותר.
לעומתו, סוברים המומחים מטעם בית המשפט שמר גררה התרשל בעת שתיכנן ארגזי הפרדה בגובה 15 ס"מ, והסתמכו על תקן ישראלי מס' 940 משנת 2008, שדורש שגובה ארגזי ההפרדה יהיה 20 ס"מ לפחות.
סבור אני שחוות דעתו של מר דיאמנדי סבירה יותר מאשר חוות הדעת של מר בס ומר מכטה, מהסיבות כדלקמן:
1) את הרשלנות יש לבדוק נכון למועד הארוע ולא לפי תקנים שהותקנו לאחר ניסיון חדש שהצטבר מאז מקרה הרשלנות הנטען ועד לדיון בבית המשפט.
...
סבור אני שיש לדחות טענה זו שכן כל מהנדס עם שיקול הדעת שלו והתכנון שלו, ואם מר גררה היה חפץ לקבל תכניות אלו היה מבקשן ממר אביטל או מהתובעת.
סבור אני שיש לדחות טענה זו של התובעת מהסיבות כדלקמן:
1) בהתאם לתכניות ולעדויות גובה המרזבים מעל פני הקרקע היה 20 ס"מ ואילו גובה הסינרים היה 10 ס"מ, כך שמבחינה טכנית לא ניתן היה ליצוק את הבטון של הסינרים על פתחי המרזבים;
2) הקרקע של מגרש התובעת הייתה מלאה במים, לא מן הנמנע שהגעת הבטון למרזבים נבע כתוצאה מתפיחה נוספת של הקרקע;
3) שיפוע הניקוז של מגרש התובעת היו שיפועים הפוכים עקב חוסר ניקוז נכון, שלא מן הנמנע שבוצעו בעת הקמת הגינה.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעים.
