תקן ישראלי 1004: בידוד אקוסטי

בדו"ח המדידות מיום 8.11.12 צוין כי מטרת הבדיקות הייתה "לוודא ששעור הבידוד האקוסטי של קיר ההפרדה בין דירות המגורים, עומדת בדרישות התקן הישראלי ת"י-1004, חלק 1, משנת 1996". מומחה הנתבעת ציין כי הערך המינימלי הנידרש על פי התקן הישראלי האמור הנו 50dB. עוד צוין כי התקינה הישראלי הרלוואנטית לענייננו היא ת"י-1034 חלק 4, העוסק במדידת בידוד קולות נישאים באויר בין חדרים, וכן ת"י 985 חלק 1 העוסק בבידוד מפני קול נישא באויר ביחס לבידוד אקוסטי בבניינים ואלמנטים של ביניין.

כאמור, הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. בסיכומיו טען ב"כ התובע כי מכיוון שהתקן הישראלי מס' 1004 משנת 1996 אינו דן במצב של רעשים אופקיים, מדובר במצב של "לאקונה" בדין, המחייב פניה לדין הגרמני, שהוא "המקור לדיני האקוסטיקה באירופה". ב"כ התובע טען כי התקן הישראלי משנת 2012 אימץ למעשה את התקן הגרמני בנידון, דבר המחזק את קביעות המומחה מטעם התובע.

...

הוצאות משפט סבורני כי בנסיבות העניין על כל צד לשאת בהוצאותיו.

בנסיבות אלה סבורני שעל כל צד לשאת בהוצאותיו, לרבות בעניין האגרה ששילם התובע, עבור סכום תביעה שברובו נדחה.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 3,500 ₪ (עבור קיר גבס בחדר השינה), ופיצוי בסכום של 15,100 ₪ עבור תיקון ליקויי בניה בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט.

הנתבעים, בעלי הדירות ומי מטעמם יחד ולחוד, הפרו במעשה או במחדל את החובות החקוקות הבאות: החוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961; תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן – 1990; תקן ישראלי ת"י 1004, חלק 3, "בידוד אקוסטי בבנייני מגורים: רעש ממעליות"; פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970; וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), תשמ"ד – 1984.

...

לאור כל האמור לעיל ולנוכח התנהלותו של התובע בתיק, אין לקבוע את גובה החיוב של התובע בגין שכר טרחת עו"ד של הנתבעים בהתאם לסכום התביעה, ויש להביא בחשבון בין היתר את העבודה הרבה שנדרשה מהנתבעים בתיק.

סיכום התביעה נדחית.

התובע ישלם סך של 40,000 ₪ לנתבעים 8-1 וסך של 20,000 ₪ לנתבע 9 בגן שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אציין בהקשר זה כי עמדת מומחה בית המשפט, בתשובות הבהרה מיום 24.06.19, לפיה "מעבדת מכון התקנים איננה אמונה על בדיקת התאמה לתקנות התיכנון והבניה", הועברה על ידי התובעים ליועץ המשפטי של מכון התקנים, וזה השיב כי מכון התקנים מוסמך לבצע בדיקות הן ע"פ תקנים ישראליים והן ע"פ תקנות, לרבות תקנות התיכנון והבניה (ראה נספח כ"א לתצהירי התובעים).

דיון בליקויים אותם הותיר מומחה בית המשפט בחוות דעתו, לשיקול דעת בית המשפט ו/או למעקב דלת כניסה ראשית – סעיף 7.1 לחוות דעת מומחה בית משפט – מומחה בית משפט קבע כי לאור העובדה כי בדלת הכניסה לא מופיע סימון כי הדלת עומדת בדרישות בידוד אקוסטי ת"י 1004 חלק 2, על הנתבעת להמציא אישור התאמה ספציפי לבידוד אקוסטי דרגה מס' 3, ובמידה והנתבעת לא תמצאי אישור זה, אמדן עלות תיקון לשיקול דעת בית המשפט 2,500 ₪.

עם כל הכבוד, לא ניתן להסתפק בתשובה זו, והיה על הנתבעת לפנות בשאלת הבהרה למומחה בית המשפט בעיניין זה. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה כי דלת הכניסה עומדת בדרישות תקן בידוד אקוסטי, וכי עליה לשלם לתובעים בגין ליקוי זה סך של 2,500 ₪ (בתוספת מע"מ), על פי חוות דעת מומחה בית המשפט.

...

הוצאות מאחר שתביעת התובעים התקבלה, אני קובעת כי הנתבעת תישא בהחזר הוצאות ההליך, בהן נשאו התובעים, כדלקמן: שכ"ט בגין חוות דעת הנדסית ובגין חוות דעת שמאית מטעם התובעים, בסך 3,404 ₪ (נספחים י"ד – ט"ו לכתב התביעה); שכ"ט למומחה התובעים בגין ניסוח שאלות הבהרה בסך 1,638 ₪ (ראה בעניין זה שאלות הבהרה מטעם התובעים, וכן נספח י"ח לתצהירי התובעים); שכ"ט בגין בדיקות מכון התקנים, בסך 2,632 ₪ (נספח י"ט לתצהירי התובעים); חלקם של התובעים בשכ"ט מומחה בית המשפט בסך 4,680 ₪, וכן סך של 2,223 ₪, תשלום למומחה בגין מענה לשאלות הבהרה מטעם התובעים (ר' נספחים כ"ה – כ"ו לתצהירי התובעים); אגרות בית משפט, בסך 9,758 ₪.

סוף דבר התביעה התקבלה.

הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 יום ממועד קבלת דרישת התובעים לפי פסק דין זה - סך של 135,822 ₪, כאשר סכום זה יש להצמיד למדד תשומת הבנייה החל מחודש 03/18 (ראה סעיף 1 לחוות דעת המומחה, בעמ' בו יש ריכוז אומדן עלות תיקונים).

הוראות התקן לעניין התקנת ריצפה באמצעות שכבת מלט צמנט קובעת כי הריצפה תיכלול בשכבה ראשונה בסיס בטון, בשכבה שנייה חול (עובי החול נקבע ע"י דרישות התיכנון כדי לעמוד בדרישות הבידוד האקוסטי), שכבה שלישית חול מיוצב (חול+צמנט) בעובי 3-5 ס"מ (תפקיד החול המיוצב לשמש כמצע יציב וקשיח מתחת לשכבת הריצוף) ושכבה רביעית, שכבת הדבקת האריח במלט וצמנט (טיט) בעובי 1.5-3 ס"מ. כן ציין מר אשור כי תקן ישראלי 1004 חלק 1 אינו חל על ערכי בידוד אקוסטי בתוך הדירה אלא אך ורק בין דירות, ולא קיים תקן ישראלי לבדיקת מעבר קולות בתוך הדירה ובין החדרים בדירה.

...

סבור אני שבקשה זו היא בקשה מוצדקת, ואני נותן לתובעים היתר לפיצול סעדים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: ניתן בזה צו עשה לתובעת לתקן את הליקויים בדירת התובעים המפורטים בעדותו של מר יצחקי, בחוות הדעת של מר גוכמן ובחוות הדעת של מר גוטמן, בהתאם למפרט העבודה שציין מר גוטמן בסעיף 6.3 לחוות דעתו.

הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט, את שכרם של כל המומחים מטעם התובעים, את שכרו של המומחה מטעם בית המשפט, את שכר העדים מטעם התובעים על פי החלטות בית המשפט, והכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בחוות הדעת מיום 12.9.22 קבע לוריא כי קיימת סבירות גבוהה שרמת הבידוד האקוסטי בין ריצפת דירת הנתבעים לבין תיקרת דירת התובעים, אינה עומדת בתקן 985 חלק 2 "אקוסטיקה – דרוג של בידוד קול בבניינים ובאלמנטי ביניין: בידוד מפני קול הולם". לפיכך, לוריא המליץ על ביצוע בדיקה המכונה "מדידת קול הולם" (להלן: "הבדיקה").

עוד הם טוענים שאף לשיטת התובעים, התקן הישראלי 1004 לא חל רטרואקטיבית ליום בניית הבניין, וכי השיפוצים שבצעו, ואשר כללו החלפת צנרת וריצוף חדש מעל הריצוף הישן, רק שיפרו את המצב האקוסטי שהיה קיים קודם לכן.

...

מסקנתי, לפיה יש למקום להורות לנתבעים לאפשר את קיומה של הבדיקה, מתחזקת לנוכח הסברו של לוריה אודות אופן ביצוע הבדיקה הנדרשת (נספח 18 לחוות דעתו).

לאור האמור, שוכנעתי שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת התובעים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה לנתבעים לאפשר את כניסת מומחה התובעים או מי מטעמו לצורך ביצוע בדיקת קול הולם בדירתם.