צוין כי מדובר בטיפול שנערך לאחר שרכב התובע נסע 240,000 ק"מ. לאחר הטיפול נעשתה נסיעת מבחן ברכב, ולאחר שהנתבעת וידאה שהרכב תקין, הוזמן התובע לקחת את רכבו מהמוסך.
נטען, כי ערכת התיזמון (סט טיימינג) שהתקינה הנתבעת ברכבו של התובע, נרכשה מאת צד ג', ולאחר שרכבו של התובע חזר, ביום 5.7.20, למוסך הנתבעת, התברר לאחר בדיקה, כי חלק עקרי מהערכה לא היה תקין, והוא זה שגרם לתקלה.
...
כאמור, מדובר בעניינים שבמומחיות, ומשלא עמד התובע בנטל ההוכחה בעניין זה, דין טענותיו להידחות.
באשר להודעה לצד שלישי, אציין, כי גם אם היה מקום לפסוק פיצוי כלשהו לטובת התובע, הרי שההודעה לצד השלישי הוגשה מבלי שיש בבסיסה כל ראיה, מעבר לעצם הספקת ערכת התזמון לנתבעת, למעט עדות סברה של נציג הנתבעת בנוגע לליקוי הנטען שנפל בה. אביא מסקנה זו בחשבון בעת קביעת ההוצאות.
לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה במלואה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪, כולל מע"מ. כן אני דוחה את ההודעה לצד שלישי במלואה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לצד השלישי הוצאות ושכ"ט בסך 4,500 ₪, כולל מע"מ.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק-הדין.