כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקיפת שוטרים מתלונן במחסום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כתוצאה מהאמור, הובא המתלונן לתחנת באר-שבע, שם נחקר בתקיפת שוטר, ושוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.
הנאשם לא היתכחש למפגש עם המתלונן במקום ובזמן המתוארים בכתב האישום; אף לא היתכחש לעובדה, כי המתלונן ביקש, מספר פעמים לעבור את המחסום; אך טען, כי המתלונן פנה אליו תוך שימוש בשפת גוף בוטה; היצמדות אליו; התרסה וקריאת תיגר על סמכותו.
...
לאחר בחינת מכלול הראיות, מצא בית המשפט, כי מסכת הראיות שהוצגה, ביחד עם מחדלי החקירה, אשר, במקרה דנן, הם מהותיים ויורדים לשורשו של עניין – אינם מאפשרים קביעת ממצא במידת הראיה הנדרשת לצורך הרשעה בפלילין.
העובדה – כי עם סיום שמיעת הראיות – לא מצא בית המשפט כי עדות המתלונן היא כזו – אשר ניתן לבסס עליה הרשעה ובנוגע לעדת הראיה – ע.ת. 5 – נמצא, כי על אף שהמדובר באזרחית מעורבת ואכפתית, שניסתה לדייק, ככל הניתן בעדותה – קלטה רק חלק מההתרחשויות, כשחלק מהאירוע הוסתר מפניה ולפיכך – לא היה מקום לסמוך על עדותה – לא תבוא לרועץ למאשימה, שכן בחינת המהימנות נעשית לאחר הגשת כתב האישום ובחינת סבירות הגשתו של כתב האישום תיערך לפי הראיות הלכאוריות בלבד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לדבריה, סיפר לה בעלה - המתלונן, כי אמר לה הנאשם, שהשוטר במחסום השני אמר לו שמכאן יוכל לעבור והנאשם השיב לו "מה אתה לא שומע לי", ואז הנאשם "הוא מושך אותו מהמונית שלו. לא נותן לו לקחת המקל. מעיף אותו. גורר אותו. שורט אותו...". כשנשאלה שוב, עמדה על כך, שעל פי סיפורו של בעלה – המתלונן, ישב ברכב והנאשם משך אותו ממנו החוצה.
לשאלת בית המשפט, הסבירה, כי אכן לא ראתה מצב בו תוקף המתלונן את הנאשם, אך לשאלה האם הדבר יתכן, מסרה: "אני לא ראיתי, אני לא יכולה להגיד. הכל יכול להיות. לא ראיתי תקיפה של האזרח כלפי שוטר. האם יכולה להיות סיטואציה כזו? יכול להיות. יכול להיות שהיו שם חילופי..." (שם, עמ' 13, ש' 4 – 7).
...
לנוכח כל האמור – עותרת המאשימה להרשיע הנאשם בדין.
אשר לעדות הנאשם – לא מצא בית המשפט, כי קיימים בה פגמים או אי דיוקים, במידה כזו, המאפשרים לראות בה, כמחזקת את ראיות המאשימה.
ואם נותר, בסופו של דבר, חלל ראייתי בנוגע למעשיו של המתלונן כלפי הנאשם (אשר היו מוסתרים מעדת הראיה, שהיא העדה האובייקטיבית היחידה) – מן הדין, כי חלל זה יבוא לזכות הנאשם.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השוטרים הביאו את המתלוננת למחסום ומשם היא פונתה באמבולנס להדסה עין כרם.
נאשם מס' 2 הכחיש כי הוא שהביא את המתלוננת מהבית בא-טור לאלזעיים, למרות שהדבר עולה בבירור מכל העדויות, ולא עלתה כל סיבה מדוע ישקרו עדי התביעה דווקא בנקודה זו. נאשם מס' 2 הכחיש בהודעותיו כי נאשם מס' 1 תקף את המתלוננת, למרות שנאשם מס' 1 עצמו הודה בכך.
...
סיכומו של דבר, לא נתתי כל משקל לעדותה של נהלה לפני ונתתי משקל נמוך לאמרת החוץ שלה.
לאור האמון שנתתי בעדי התביעה, וחוסר האמון בעדויותיהם של הנאשמים ועדותה של נהלה, מסקנתי היא כי אין אחיזה לטענה שהמתלוננת איימה כי תפגע בעצמה בסכין.
עם זאת, לאור עדותו של עבד, אשר הכחיש כי נאשם מס' 2 הכה אותו, לא ניתן להגיע למסקנה ברורה בנקודה זו – ובנקודה זו בלבד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סתירות בעדויות המתלוננים: כמות השוטרים במחסום: בעדותו היתייחס מתלונן 3 למספר השוטרים שתקפו את אחיו "אחרי שקמתי, ראיתי אותם שהם, היו בסביבות עשרה אנשים שתקפו את אח שלי" (ר' עמ' 50 ש' 1-2).
...
במקרה הנדון המסקנה המתבקשת כי הנאשם הפעיל כח רב מדי ופעל באלימות מעבר לנדרש בסיטואציה זו. במיוחד כאשר הוא לא היה השוטר היחיד במקום והיו שוטרים ואנשי בטחון נוספים שיכלו לסייע לו כפי שאכן גם קרה בפועל.
לפיכך, אני קובעת כי החבלות והשבר באפו של מתלונן 1 נגרמו לו על ידי הנאשם כאשר הפעיל כוח רב מהנדרש באופן לא פרופורציונאלי למקרה הנדון.
מסקנות אשר על כן החלטתי לזכות את הנאשם מעבירות המיוחסות לו בכתב האישום עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי מתלונן 1 ועבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי מתלוננת 2 ומתלונן 3, ובהתאם להוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982 החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין התלש"ז- 1977 וזאת כלפי המתלונן 1.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נואף השליך על מתלונן מחסום מברזל ורמי בעט במתלונן עת שהיה כבר שרוע על הארץ.
כמו כן, הוזכרה פסיקה בעבירות טירור תוך שימוש בבקת"בים: · ת"פ 23572-07-18 מדינת ישראל נ' שיכה (10.7.19); דובר בנאשם שהורשע בעבירות של מעשה טירור וניסיון הצתה, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק.
לנוכח טיב האירועים ומאפייני התקיפה שבוצעה כלפי המתלוננים, בכל הקשור לאישום הראשון, אף מתקיימת הנסיבה המחמירה המנויה בסעיף 40ט(א)(10) לחוק העונשין , לאור האכזריות, האלימות וההתעללות כלפי הקורבנות שהיה במקרה.
...
בסופו של דבר הומלץ על ענישה מוחשית ומציבת גבולות.
יש להדגיש שלאירוע המתואר באישום הראשון היה פוטנציאל נזק גדול מעבר לנזקים שאירעו בפועל, ואף פוטנציאל לגרימת מותם של הקורבנות, כשעדותה של המתלוננת הבהירה כי אילולא הצליחה בסופו של דבר להיחלץ מידי ההמון, האירוע יכול היה בנקל להסתיים במותם של המתלוננת והוריה.
בהתאם לכל האמור לעיל, ולמדיניות הענישה שהותוותה בפסיקה במקרים דומים אני קובע מתחמים כדלקמן: בגין האישום הראשון יש מקום לקבוע מתחם ענישה הולם הנע בין 6-10 שנים; בגין האישום השני מתחם הענישה ההולם נע בין 9-24 חודשי מאסר; ובגין האישום השלישי מתחם הענישה ההולם נע בין 2.5 – 4 שנות מאסר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו