תקיפת שוטרים החלטת אי הרשעה

* ת"פ 51322-07-10 – מ"י נ' נבעה – מחוזי באר שבע – הוחלט לבטל הרשעת נאשם בעבירות שעניינן תקיפת שוטרים והיזק ולהטיל של"צ ללא הרשעה, בהיתחשב בהיעדר עבר פלילי ובאורח חיים נורמאטיבי.

...

בנסיבות אלה, כאשר האירוע העברייני אינו ברף הגבוה ביותר (מבלי להקל ראש), לנוכח סוג הסם וכאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם צעיר – המורשע בדין בתחילת דרכו הינו משמעותי - הכף נוטה לאי הרשעה, שתאפשר המשך חיים יצרניים ונורמטיביים.

אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירת סמים מסוג פשע, על פי סעיף 72 (ב) לחוק העונשין.

*ע"פ 2477/02 – מ"י נ' פלוני – מחוזי חיפה – נדחה ערעורה של המדינה והושארה על כנה החלטת בימ"ש לנוער שלא להרשיע את המשיב.

בנסיבות אלה, לנוכח כל האמור, החלטתי שלא להרשיע הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו ולהטיל עליו מבחן פיקוחי, של"צ והתחייבות, כמפורט בסעיף 5 לפסק הדין.

אני סבורה כי שילוב אמצעים אלה עשוי, בנסיבות העניין, להוות מענה סביר ומאוזן למכלול האינטרסים.

אשר למיתחם העונש ההולם, הוגשה פסיקה של עבירות תקיפה סתם אותן ביצעו שוטרים, בהם העונשים נעים בין מאסר על תנאי ועד למספר מועט של חודשי עבודות שירות, כאשר יש מקרים בודדים של אי הרשעות.

בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת אי ההרשעה בעיניינו של הנאשם, והרשיעו.

...

עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל - נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר.

זאת ועוד, סבורני כי להתחשב בנזקים הנוספים שנגרמו לנאשם כתוצאה מביצוע העבירה ובהם: איבוד מקום עבודתו, שברו של החלום שנגנז לשרת במשמר הגבול ולהגיע לקצונה, הרשעתו בדין שלא בוטלה בסופו של יום מהנימוקים שפורטו לעיל, אשר לה משמעות הרתעתית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 120 שעות של"צ אשר יבוצעו במסגרת מרכז הילדים והנוער "אמונה" בעפולה, בהתאם ולפי תוכנית שיכין שירות המבחן אשר תובא לאישורו של בית המשפט.

בפרשה אחרת, של הצתת צמיגים בצומת כפר יונה, הטיל כב' השופט חאלד כבוב, עת כיהן בבית המשפט השלום בנתניה, מאסר על תנאי וקנס, כאשר שירות המבחן המליץ על אי הרשעה, ובית המשפט החליט על הרשעה (ת"פ 3114/00 מדינת ישראל נ' ערן ראובן (2001)).

באותה פרשה, הורשע הנאשם, לאחר שמיעת הוכחות, בניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ובהשתתפות בהתפרעות.

...

בעניין זה, מקובלת עליי עמדת המאשימה.

לאור נתונים אלה, לא ראיתי מקום לסטות מתסקיר שירות המבחן ואני מאמץ את העמדה העונשית הכלולה בו, וזאת לאחר שהבאתי בחשבון את כל השיקולים האמורים במסגרת סימן א1 לפרק ו לחוק העונשין, שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", כפי שהוסף בתיקון 113, שעל פיו נערך ונכתב גזר דין זה. סיכום לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, בבית תמחוי "מעין משה" באשדוד.

יצוין כי למיטב הבדיקה, על החלטת אי ההרשעה במקרה זה לא ערערה המאשימה חרף אופי התקיפה.

ת"פ (שלום י-ם) 46898-09-17 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נגד פלונית (2018) – הנאשמת הורשעה בעבירת תקיפה, לאחר שבמהלך הפגנה, חבטה בראשו של אחד המפגינים 3 פעמים והפילה אותו ארצה.

...

עוד אפנה בהקשר זה לדברי כב' נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ד"ר ר. שפירא במסגרת ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 בכר נ' מדינת ישראל  (6.5.15) בו התקבלה, בדעת רוב, בקשה לסיום ההליך ללא הרשעה, תוך הדגשת התכליות העומדות ביסוד הימנעות מהרשעתו של נאשם שביצע עבירה: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות: התכלית הראשונה היא, שיקום נאשם. במקרה שבפנינו מדובר באירוע חד פעמי שאירע על רקע משברי. לא קדמו לו אירועים זהים. גם בשש השנים שחלפו לאחר אותו מקרה נשוא כתב האישום לא אירעו אירועים דומים. כך גם לדברי המתלוננת. בנסיבות אלו, ובשים לב לחלוף הזמן הרב מעת ביצוע המעשה, נראה כי השיקום אינו רק בגדר סיכוי ערטילאי אלא רכיב ממשי המצדיק ללכת לקראת המערער ולא ליצור לו כתם שיעמיד בפניו מגבלות כאלו ואחרות לעניין תעסוקה. התכלית השניה היא, יעילות הפיקוח השיפוטי על המערער. בעוד שהרשעה ביחד עם מאסר מותנה מסיימת, בפועל, את הטיפול השיפוטי והסוציאלי בפרשה נשוא הליך זה דווקא העמדת המערער בפיקוח תוך הימנעות מהרשעה מאפשרת לגורמי הרווחה להמשיך ולסייע למערער, ובצד הסיוע והמעקב נשארת חרב ההליך השיפוטי מונפת ומרתיעה. זאת במובן שאם יחזור המערער לבצע עבירה נוספת (מכל סוג) ניתן יהיה להחזיר את הדיון בעניינו לבית המשפט ולגזור עליו עונש ראוי והולם. סבור אני ששילוב זה משרת הן את עניינו של המערער, הן את עניינה של המתלוננת והן את האינטרס הציבורי".   מכאן אעבור לבחינת התקיימות התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה בשאלת הימנעות מהרשעה.

לפיכך, ומכוח סמכותי לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

מכח סמכותי לפי סעיף 71א (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 אני מורה לשירות המבחן להכין תוכנית עבודה בהיקף של 300 שעות ולהגישה לאישורו של בית המשפט.

אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן מר בועז גורפינקל בסך של - 3,000 ₪.

יצוין כי למיטב הבדיקה, על החלטת אי ההרשעה במקרה זה לא ערערה המאשימה חרף אופי התקיפה.

ת"פ (שלום י-ם) 46898-09-17 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נגד פלונית (2018) – הנאשמת הורשעה בעבירת תקיפה, לאחר שבמהלך הפגנה, חבטה בראשו של אחד המפגינים 3 פעמים והפילה אותו ארצה.

...

ערעור שהגישה המדינה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי דכאן, תוך שכב' הנשיא ד"ר ר. שפירא, עומד, בין היתר, על תכליות סיום הליך פלילי ללא הרשעה, ואלה דבריו: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות:

שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה, ובית המשפט מצא לבטל את ההרשעה, תוך שהוא מציין: "נוכח האמור לעיל, מצאתי כי הרשעתו של הנאשם, אשר עשה ימים כלילות בהגנה על אזרחי המדינה, במסגרת תפקידיו השונים במסגרת ישראל, תגרום לנזק בלתי סביר עבורו ובוודאי כזה שאינו עומד ביחס סביר מול חומרת העבירה בה הורשע" (עמ' 94 לפסק הדין שורות 24 – 26).

בית המשפט (כב' השופט י. ליפשיץ) קבע, כי מדובר באותם מקרי גבול הן של המעשה הלא חמור באופן יחסי אל מול נתוני העושה – שוטר ותיק שהרשעתו עלולה להביא לפיטוריו ובסופו של דבר נמנע מהרשעתו של הנאשם.

סוף דבר: אני מקבל אפוא את המלצת שירות המבחן, מבטל את ההרשעה, וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם יבצע 160 שעות שירות לתועלת הציבור, כענישה חינוכית והרתעתית, באמצעות תרומה חברתית, לפי תכנית שיגבש שירות המבחן עבורו בתוך 45 יום מהיום.