מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקיפת שוטרים בהפגנה נגד תוכנית ההתנתקות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת פיצויים בגין מעצר, שבוצע על ידי הנתבעים בעת שהתובע ארגן והשתתף בהפגנה נגד תוכנית ההיתנתקות של ממשלת ישראל בקיץ 2005, בטענה כי המעצר בוצע שלא כדין.
התובע צולם על ידי צלם משטרתי בהתאם לנוהל המישטרה בטיפול בהפרות סדר והפגנות והעובדה כי בקלטת שהציגה המישטרה לא רואים את המעצר, ואת הדברים שאמר התובע בנאומו, מלמדת כי נעשה בקלטת שינוי (מחיקה), והדבר צריך לפעול לחובת הנתבעים שכן נגרם לתובע נזק ראייתי בגין כך. לאחר המעצר הובל התובע בניידת למקום מרוחק במיגרש החניה (זאת במקום להובילו לתחנת המישטרה), שם הותקף על ידי עופר בעת שהיה אזוק כאשר עופר מלטף ומחבק אותו כנגד רצונו, תוך כוונה להשפילו והדבר מהוה היתעללות חמורה של שוטר בעצור כבול.
...
לסיכום האמור עד כה אומר כי הותרת התובע במעצר הייתה חוקית, ואולם אף אם היה מקום לקבוע כי המעצר נמצא בדיעבד שלא חוקי – אין הדבר מטיל בהכרח חבות בנזיקין על המדינה, שכן לא כל עיכוב או מעצר שבדיעבד נמצאו שלא כדין מצדיקים כי המדינה תחוב ברשלנות, ויש לבחון האם התנהלות המשטרה במקרה כזה חרגה ממתחם הסבירות באופן שמצדיק להטיל עליה אחריות בנזיקין: לא כל טעות הנעשית במהלך החקירה ובזמן אמת מהווה על כן הפרה של חובת הזהירות והתרשלות מצד גורמי החקירה" – ראה פסק הדין בעניין יוסף.
אלמלא כך, ובשים לב לתשתית הראייתית הלכאורית בתיק המשטרה קיימת אפשרות שהתובע היה מורשע בעבירות שיוחסו לו או לפחות בחלקן (יתכן שמסיבה זו אף בחר התובע להמתין עם הגשת התביעה הנוכחית עד לסיום תקופת ההתיישנות (5 שנים) להגשת כתב אישום שניתן היה להגיש נגדו מחדש באישור היועמ"ש כאמור בתקנה 94(ג).
סוף דבר – מכל הנימוקים לעיל הנני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בת"פ (י-ם) 23869-04-14 מדינת ישראל נ' כהן (ניתן ביום 27.4.15) הטיל חברי כבוד סגן הנשיא מ' דרורי, עונש של של"צ בהקף של 180 שעות ומאסר על תנאי על צעיר כבן 20, אשר במהלך הפגנה נגד גיוס בחורי ישיבות לצבא, זרק מזרן לפח אשפה ממנו עלה עשן במטרה להציתו, דחף את הפח לצומת רחוב בר אילן וכתוצאה, חסם הפח את התנועה.
הוא הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הישתתפות בהתפרעות וניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (אשר העונש המירבי בגינן הוא שנתיים וחמש שנים, בהתאמה).
כך, לדוגמה, נקבע בע"פ פלוני, שם דובר בקטינים בעלי רקע נורמאטיבי אשר הניחו מזרנים על כביש ראשי (כביש "גהה") בשעה שהיה עמוס בתנועת כלי רכב, והציתו אותם כאקט של הבעת מחאה נגד תכנית ההיתנתקות.
...
אם לא מצא בית המשפט לחרוג ממתחם העונש שקבע, יעבור לשלב השלישי, בו עליו לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (בסעיף 40ג(ב) לחוק).
כאן המקום לציין, כי ער אני להמלצתו של שירות המבחן להטלת של"צ בהיקף נרחב ועונש מאסר מותנה, אך בשים לב לעקרון המנחה בענישה – קיומו של יחס הולם בין מעשה העבירה בנסיבותיו לחומרת העבירה – ובהינתן האינטרס ההרתעתי הספציפי העולה בסוג העבירה שביצע הנאשם (עבירה על רקע מחאה אידיאולוגית) – אין בידי לקבל המלצה זו. לא למותר להוסיף, כי שירות המבחן מתייחס, בדרך כלל, לפן האינדיבידואלי ואילו על בית המשפט להתייחס לתמונה הכוללת ובמיוחד לאינטרס הציבורי.
גזירת העונש אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים ובמיוחד לחומרה היתרה שראה המחוקק בעבירה בה הורשע הנאשם; לסיכון הרב שהיה גלום בפעולה הספציפית שביצע הנאשם; ולמצוותו של בית-המשפט העליון לבכר את השיקול של הרתעת הרבים ולהעביר מסר ברור לכל מי ששוקל לבצע פעולות מחאה שיש בהן סיכון לציבור – הגעתי למסקנה, כי אין מנוס מהטלתו של עונש מאסר בפועל על הנאשם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נטען בכתב האישום, שבעקבות פעילות זו של הנאשמים אמנם היתרחש (ביום 16.5.2005) אותו "נסוי כלים", במהלכו היתרחשו ברחבי הארץ הפגנות בלתי חוקיות רבות, שכללו חסימת צירים וצמתים, שריפת צמיגים, סיכון חיי מפגינים ונוסעים, עיכוב יולדת מלהגיע לבית חולים, מניעת מעבר רכב כיבוי אש במהלך ביצוע תפקידו, הפרת הוראות שוטרים, היתנגדות למעצר ותקיפת שוטרים.
הנאשמים שבו וטענו, כי מבוקשם הוא למחות נגד תכנית ההיתנתקות בדרך לא אלימה, וכי מעצרם נבע ממניעים פוליטיים ולא מסכנה ממשית.
...
מסקנה זו נגזרת מפעולותיהם של הנאשמים בעבר אשר מקובל הוא עליהם כי הוכחו לכאורה לצרכי שאלת המעצר שלפנינו; היא נגזרת מעמדתם כי הפעולות שביצעו (לכאורה) מממשות את זכותם במשטר דמוקרטי – זכות שעל הגשמתה בעתיד הם עומדים.
המסקנה המתבקשת הינה, איפוא, זו: מעצרם של הנאשמים הוא כדין, ואת עררם יש לדחות.
מנגד, מצאנו טעם רב בעררה של המדינה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשמים ואנשים נוספים (להלן: "המפגינים") התיישבו ונשכבו על הכביש בצומת, כך שחסמו את תנועת כלי הרכב בצומת, זאת במסגרת הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות.
ביחס לנאשם 2, אף כאן הפנה ב"כ בנאשם לתסקיר שירות המבחן, כאשר קצינת המבחן מציינת כי הנאשם מחזיק בדעות מתונות יותר וכי תקיפת אנשי חוק אינה מאפיינת את היתנהגותו וערכיו.
שירות המבחן יהא רשאי לבצע שינוי בתכנית לעניין מקום ביצוע עבודות השל"צ, אם ימצא לנכון לעשות כן. הנאשם 3 יפצה את השוטרת רות ורד ואת השוטר אלברט ניקוליבסקי בסך של 2,500 ₪ לכל אחד מהם, אשר יופקדו בקופת בית המשפט תוך 30 יום.
...
בסופו של דבר הנאשם הקים משפחה ונולד לו בן. הנאשם לומד לקראת הסמיכה לרבנות והוא מחכה לגיוסו.
הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומבטא חרטה על התנהגותו לאור כל האמור, ביקשה ב"כ הנאשם לקבל את המלצת שירות המבחן.
נראה לי כי הפרשנות הנכונה לסעיף זה, לעניין "מי שהורשע", הינה, כל מי שנקבע לגביו כי ביצע את העבירה שיוחסה לו. המזכירות תעביר הפצוי לעדים הנ"ל באמצעות פמ"ד. המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובע טוען בכתב התביעה כי ביום 14.8.05, סמוך לשעה 23:00, הוא שהה באיזור הישוב שבי שומרון והשתתף בהפגנה שקטה וחוקית כנגד "תוכנית ההתנתקות". לטענתו, לאחר שהתקיים דין ודברים בינו לבין קצין צה"ל אשר ביקש ממנו לפנות את האיזור בשל העובדה שהאיזור הוכרז כשטח צבאי סגור, פנה קצין צה"ל לשוטרי היס"מ שהיו באזור וביקש מהם לעצור את התובע.
התובע טען כי אחריות הנתבעת נובעת ממספר עילות, ביניהן: תקיפה, כליאת שווא ורשלנות וטען כי השוטרים ביצעו בו "לינץ". הנתבעת, בכתב ההגנה, הכחישה את העובדות כפי שנטענו ע"י התובע.
...
לנוכח כל האמור, לא שוכנעתי כי השוטרים השתמשו בכח לא סביר ואני מוצאת כי התנהגותם היתה מידתית בשים לב למצב הדברים שבו פעלו והכל כפי שתואר לעיל.
כמו כן, לא שוכנעתי כי נימנע מהתובע טיפול רפואי ע"י ד"ר פז וממילא לא הוכח שניגרם לתובע כל נזק כתוצאה מהעיכוב בבדיקתו על ידי ד"ר פז, ככל שהיה עיכוב.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו