תקיפת קטין או חסר ישע סעיף 368ב(א) סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין

הכיצד יש לנהוג במקרה זה? זו השאלה הניצב בפנינו בעירעור זה. האישום ופסק דינו של בית משפט קמא כתב האישום הוגש נגד המשיבות ביום 18.5.2008, והוא ייחס להן מספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 382(ב)(2) + סעיף 28 לחוק העונשין) וכן מספר עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע (לפי סעיף 368ב(א) סיפא + סעיף 29 לחוק העונשין).

...

לפיכך סבור אני כי אין מקום להחזיר את התיק לשמיעה מחדש בפני בית משפא שלום מראשיתו של הליך, תוצאה שתהווה, על פניו, פגיעה בכללי הצדק ובזכויותיהן הדיוניות והמהותיות של המשיבות.

מטעם זה סבור אני כי יש להותיר את התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא על כנה.

סוף דבר על כן אציע לחבריי להרכב, לדחות את הערעור, ולהשאיר את הזיכוי על כנו.

]השופט ש' שוחט: בגדריו של כתב אישום מתוקן, שכולל ארבעה אישומים נפרדים, הודה המערער, והורשע, בשתי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בשתי עבירות של תקיפה סתם (קטין) לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין; בעבירה אחת של הזנחת ילדים ומושגחים אחרים לפי סעיף 362(ב) לחוק העונשין.

...

בהסדר הטיעון, נספח ב' להודעת הערעור, הוסכם כי המערער יחזור בו מהכפירה, יודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ויורשע בו; אין הסכמה לעניין העונש; בתיאור האירועים שבגינם מורשע המערער לא יחרגו הצדדים מהעובדות שמפורטות בכתב האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן; כל צד יהא רשאי להביא ראיות קבילות ועדים "לעניין העונש" ולצורך כך תוכל המשיבה להפנות לתמונות ולסרטונים שהוגשו לבית המשפט המחוזי במהלך ניהול ההליך "ובלבד שאלה לא ישמשו נגד הנאשם ככל שהן חורגות מעובדות כתב האישום המתוקן". הלכה היא שבטיעון לעונש יש להיצמד לעובדות שפורטו בכתב האישום בהן הודה הנאשם והורשע.

בהינתן העבירות הנוספות בהן הורשע המערער, כלפי שלושת ילדיו הקטינים; הרשעתו הקודמת בעבירת אלימות במשפחה במסגרתה נגזר עליו עונש של חמישה חודשי מאסר על תנאי בר הפעלה; אי למידת הלקח מההרשעה הקודמת שניתנה בנובמבר 2017 סבורני, כי העונש הכולל שהוטל על המערער, 27 חודשים, ראוי ונכון.

כך למשל: א. ע"פ 6123/21 כרמל מעודה נ' מדינת ישראל (9.2.2022) (להלן: "מעודה") - נאשמת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בריבוי עבירות של היתעללות בקטין או חסר ישע לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין ובריבוי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.

ז. ע"פ 5248/06 גלינה גוריאצקין נ' מדינת ישראל (9.11.2006) - נאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של היתעללות בקטין חסר ישע לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין ותקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(2) בנסיבות סעיף 368א(1) לחוק העונשין.

במסגרת השיקולים שמצאתי להניח על כף הזכות ביחס לנאשמת 1 הבאתי בכלל חשבון את הנתונים הבאים: גילה הצעיר (כבת 29 שנים), שזו לה הסתבכותה הראשונה עם החוק, ולראשונה חוותה כניסה לכלא במסגרת מעצרה בהליך זה. הבאתי בחשבון את פגיעת העונש בנאשמת 1 ובעיקר בילדיה הקטינים, אותם היא מגדלת בגפה במרבית הזמן, בהיותה גרושה מאביהם.

...

מכל המקובץ, מצאתי למקם את עונש המאסר בפועל, שיש להשית על הנאשמת 2, קרוב לרף העליון של השליש התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינה.

פיצוי כספי לנפגעי העבירות לצד רכיבי המאסר בפועל והמאסר המותנה, סבורני כי יש הצדקה להטיל על הנאשמות תשלום פיצוי כספי עבור נפגעי העבירות באמצעות הוריהם.

לפיכך נחה דעתי כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו ההורים להפנות לשיקום מצבם של הפעוטות, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהם ובסבלם.

ביום 24.02.2022 הוגש נגד המשיב וזוגתו (להלן: האם), כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיפים 368ב(א) סיפא ו-368ב(ב) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); היתעללות בקטין לפי סעיף 368ג סיפא לחוק; הפרת חובה של הורה או אחראי לפי סעיף 337 לחוק; שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל.

במקרה זה, סבורני כי ידם של האחרונים גוברים.

סוף דבר, מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 21.02.23 או עד למתן פסק דין בת"פ 56678-02-22, לפי המוקדם.

זאת ביחס לכל האישומים, ולא נחזור על כך. האמור הוכח מעל לספק סביר, מיתקיים יסוד "חבלה של ממש", מעשי הנאשמת כלפי הילדה עולים כדי עבירת תקיפת קטין או חסר ישע, ויש להרשיעה באישום זה בעבירה זו. אישום שני באישום השני מיוחסות לנאשמת עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק ותקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף368 ב)א( סיפא לחוק.

ביחס לארוע זה, יש לציין כי ההרמה של הילדה על ידי הנאשמת בוצעה באופן אגרסיבית ואף הזזת הכסא שמאלה היתה באופן חד, אך אני מוצא ספק בשאלה אם מדובר בתקיפה, שכן הרמת הילדה לא היתה באופן שנעשה כלפי אחרים כמתואר לעיל, לא מידיה, אלא תוך החזקתה, אם כי באגרסיביות, אך אני מוצא בארוע זה ספק בשאלה אם עולה הוא כדי תקיפה, ולפיכך יש לזכות את הנאשמת מחמת הספק מעבירה של תקיפה סתם בגין ארוע זה. ארוע ז' – סירטון 151917 – בחדר המרכזי בנקודת הזמן 15:29:41, נגשת הנאשמת לפעוט אשר יושב על עגלת תאומים, מימין, ובוכה.

בהחלטתה, מכוח מעמדה כלפיו, מחליטה הגננת להותירו עם צרכיו על בגדיו, וכך לשהות בגן, ולהיחשף אל מול הילדים והמבוגרים הנמצאים בו. מכל האמור, מעשי הנאשמת באישום זה, עולים כדי היתעללות, היתקיימו יסודות העבירה, ויש להרשיע את הנאשמת בעבירה של היתעללות בקטין או חסר ישע, לפי סעיף 368(ג) לחוק העונשין.

עבירת תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין – 5 עבירות.

...

טענות ב"כ המאשימה לאישום הראשון גרסת הנאשמת בבית המשפט "אני דחפתי אותה ומשכתי אותה ואני ממש מתחרטת על כך וזה לא מעשה שצריך לעשות. החוסר סבלנות התעלתה עליי מכל הבחינות". המסקנה המשפטית המתבקשת - הנאשמת ביצעה שרשרת של פעולות אלימות כלפי הילדה, כולן יחד מהוות עבירה של תקיפה.

טענות ב"כ המאשימה לאישום השני ב"כ המאשימה מפנה לעדות הנאשמת בבית המשפט ולסרטון ונטען כי המסקנה המשפטית הינה כי האלימות שהפגינה הנאשמת, כפי שנצפית בסרטון, מופנית כלפי שני קטינים, א.ל וע.ט, ולאור האמור לעיל ניתן לראות כי הנאשמת מודה בתקיפתם באופן מלא.

כאמור, כי כל האירועים המפורטים באישום התשיעי הוכחו מעל לספק סביר, והנאשמת מורשעת בכולם, והעובדה כי היא מורשעת בעשר עבירות, ולא בשתיים עשרה, אינה נובעת מזיכוי או מכך שלא הוכחה עובדה כלשהי באישום זה, אלא מכך שנפלה טעות בכתב האישום ונכתב שתיים עשרה עבירות, כאשר מדובר בעשר.

הנאשמת מורשעת בכל שאר העבירות המפורטות בכתב האישום, כפי המפורט לעיל ביחס לכל אחד מהאישומים.

הנאשמת מורשעת בעבירות כדלקמן : עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין – 32 עבירות.